החקיקה בישראל

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 חוק

517
סעיפים
53
פרקים
18
תוספות
40
הגדרות
305
הפניות פנימיות
628
הפניות חיצוניות
103
הערות עריכה
174
תיקונים
היסטוריית תיקונים174 רשומות
ס״ח תשכ״ה, 161חוק סדר הדין הפליליPDF
352ת״טPDF
תשכ״ו, 10חוק ביטול התיישנות בפשעים נגד האנושותPDF
תשכ״ט, 194תיקוןPDF
תשל״ג, 224תיקון מס׳ 2PDF
תשל״ד, 86תיקון מס׳ 3PDF
תשל״ה, 6תיקון מס׳ 4PDF
76תיקון מס׳ 2 לחוק הסעד (טיפול במפגרים)PDF
130תיקון לפקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונותPDF
218תיקון מס׳ 7PDF
XVIת״ט
תשל״ו, 7ת״טPDF
244תיקון מס׳ 8PDF
תשל״ז, 313תיקון מס׳ 9PDF
תשל״ח, 162תיקון מס׳ 11 לחוק השיפוט הצבאיPDF
תש״ם, 61תיקון מס׳ 9 לחוק העונשיןPDF
138תיקון מס׳ 12PDF
תשמ״א, 134חוק הגנת הפרטיותPDF
144תיקון מס׳ 14PDF
192תיקון מס׳ 15PDF
תשמ״ב, 20ת״טPDF
43חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]PDF
96תיקון מס׳ 14 (תיקון)PDF
172תיקון מס׳ 14 לחוק העונשיןPDF
ס״ח תשמ״ב, 48חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]PDF
96חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס׳ 14) (תיקון)PDF
170ת״טPDF
176ת״טPDF
195תיקון מס׳ 15 לחוק בתי המשפטPDF
תשמ״ג, 130תיקון מס׳ 18 לחוק העונשיןPDF
145תיקון לחוק המרשם הפלילי ותקנת השביםPDF
תשמ״ד, 145חוק שמירת הניקיוןPDF
תשמ״ה, 14ת״טPDF
140תיקון לחוק בתי המשפטPDF
תשמ״ז, 112תיקון מס׳ 7PDF
תשמ״ח, 66תיקון מס׳ 23 לחוק העונשיןPDF
121חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתייםPDF
184תיקון מס׳ 9PDF
תש״ן, 110תיקון מס׳ 11PDF
תשנ״א, 140חוק למניעת אלימות במשפחהPDF
182תיקון מס׳ 7 לחוק המיםPDF
תשנ״ב, 70תיקון מס׳ 15 לחוק בתי המשפטPDF
תשנ״ג, 118חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזורPDF
תשנ״ד, 49חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)PDF
59חוק צער בעלי חייםPDF
תשנ״ה, 152תיקון מס׳ 2 לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים)PDF
164תיקון מס׳ 19PDF
198תיקון מס׳ 36 לפקודת התעבורהPDF
374תיקון מס׳ 42 לחוק העונשיןPDF
תשנ״ו, 12חוק הסניגוריה הציבוריתPDF
240תיקון מס׳ 23PDF
350חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)PDF
תשנ״ז, 125תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)PDF
149חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה)PDF
תש״ס, 213תיקון מס׳ 26 והוראת שעהPDF
220תיקון מס׳ 23 לחוק הבזקPDF
242תיקון מס׳ 28PDF
תשס״א, 188חוק זכויות נפגעי עבירהPDF
222תיקון מס׳ 2 לחוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישוןPDF
389תיקון מס׳ 7 לחוק ההסגרהPDF
448תיקון מס׳ 32PDF
452תיקון מס׳ 28 (תיקון)PDF
499תיקון מס׳ 33 (הוראת שעה)PDF
561תיקון מס׳ 25 לחוק הבזקPDF
תשס״ב, 15תיקון מס׳ 35 (ערר בעבירות אלימות בתוך המשפחה)PDF
173חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)PDF
445חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו־2003)PDF
448תיקון מס׳ 36PDF
תשס״ג, 2תיקון מס׳ 37PDF
4תיקון מס׳ 8 לפקודת זכות יוצריםPDF
395חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)PDF
534תיקון מס׳ 26 והוראת שעה (תיקון)PDF
536חוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)PDF
תשס״ד, 328חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה)PDF
329תיקון מס׳ 41PDF
432תיקון מס׳ 33 (הוראת שעה) (תיקון)PDF
490תיקון מס׳ 33 (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)PDF
519תיקון מס׳ 42PDF
תשס״ה, 92תיקון מס׳ 43PDF
104תיקון מס׳ 84 לחוק העונשיןPDF
332תיקון מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלותPDF
462תיקון מס׳ 33 והוראת שעה (תיקון מס׳ 3)PDF
תשס״ו, 10תיקון מס׳ 46PDF
51חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)PDF
390תיקון מס׳ 48PDF
391תיקון מס׳ 49PDF
תשס״ז, 5חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)PDF
30הוראת שעהPDF
308תיקון מס׳ 51PDF
456תיקון מס׳ 52PDF
תשס״ח, 34תיקון מס׳ 53PDF
48גחוק זכות יוצריםPDF
82ת״טPDF
415תיקון מס׳ 55PDF
662תיקון מס׳ 99 לחוק העונשיןPDF
665תיקון מס׳ 51 לחוק בתי המשפטPDF
784חוק אוויר נקיPDF
תש״ע, 284תיקון מס׳ 59PDF
308תיקון מס׳ 60PDF
652תיקון מס׳ 60 לחוק בתי המשפטPDF
תשע״א, 30תיקון מס׳ 62 – הוראת שעהPDF
1169תיקון מס׳ 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מיןPDF
תשע״ב, 3תיקון מס׳ 101 לפקודת התעבורהPDF
486תיקון מס׳ 15 לחוק עובדים זריםPDF
599תיקון מס׳ 66PDF
תשע״ד, 38תיקון מס׳ 62 – הוראת שעה (תיקון)PDF
60תיקון מס׳ 6 לחוק גיל הנישואיןPDF
582תיקון מס׳ 68PDF
תשע״ה, 30תיקון מס׳ 62 – הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)PDF
114תיקון מס׳ 69PDF
134תיקון מס׳ 8 לחוק טיפול בחולי נפשPDF
240תיקון מס׳ 113 לפקודת התעבורהPDF
תשע״ו, 176חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)PDF
309תיקון מס׳ 62 – הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)PDF
358תיקון מס׳ 82 לחוק בתי המשפטPDF
635תיקון מס׳ 26 לחוק הכניסה לישראלPDF
1141תיקון מס׳ 75PDF
תשע״ז, 324תיקון מס׳ 62 – הוראת שעה (תיקון מס׳ 4)PDF
330חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)PDF
338תיקון מס׳ 77PDF
500תיקון מס׳ 78PDF
921תיקון מס׳ 116 לחוק התכנון והבנייהPDF
1200חוק העיצוביםPDF
תשע״ח, 92תיקון מס׳ 81PDF
192תיקון מס׳ 82PDF
216ת״טPDF
908תיקון מס׳ 83PDF
916חוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת – הוראת שעה)PDF
תשע״ט, 223חוק שירותי תשלוםPDF
233תיקון מס׳ 137 לחוק העונשיןPDF
238תיקון מס׳ 87PDF
250תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקייםPDF
319חוק המידע הפלילי ותקנת השביםPDF
תש״ף, 14תיקון לחוק שירותי תשלוםPDF
תשפ״א, 296תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השביםPDF
תשפ״ב, 88חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)PDF
462תיקון מס׳ 10 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)PDF
721תיקון מס׳ 11 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)PDF
1016תיקון מס׳ 92 – הוראת שעהPDF
תשפ״ג, 32תיקון מס׳ 19 והוראת שעה (תיקון) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאותPDF
תשפ״ד, 10תיקון מס׳ 93 – הוראת שעה – חרבות ברזל (היוועדות חזותית)PDF
297, 298חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה – חרבות ברזל)PDF
757תיקון מס׳ 149 לחוק העונשיןPDF
796תיקון מס׳ 38 לחוק הכניסה לישראלPDF
1036תיקון מס׳ 8 והוראת שעה לחוק קידום התחרות בענף המזוןPDF
1346חוק הפרות תעבורה מינהליותPDF
תשפ״ה, 102תיקון מס׳ 151 לחוק העונשיןPDF
530תיקון מס׳ 152 לחוק העונשיןPDF
תשפ״ו, 16תיקון מס׳ 101PDF
307חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)PDF
ק״ת תשמ״ה, 142הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים)
ק״ת תשס״ח, 254שינוי התוספת השלישית לחוקPDF
תש״ע, 877שינוי התוספת השלישית לחוקPDF
תשע״א, 484שינוי התוספת השלישית לחוקPDF
תשע״ח, 2262העברת תיקים לטיפול התביעה המשטרתיתPDF
תשע״ט, 1350תיקון התוספת השלישית והרביעיתPDF
ק״ת תשמ״ג, 1503צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
תשמ״ד, 948צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
2065צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות) (מס׳ 2)
תשמ״ה, 999צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
תשמ״ו, 299צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
תשמ״ז, 358צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
תשמ״ט, 1234צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
תשנ״ג, 486צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
תשנ״ו, 994צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
תשס״ג, 123צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
תש״ע, 948צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)
י״פ תשס״ו, 492הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תקופת תוקפה של הוראת שעה
תשס״ז, 546הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תקופת תוקפה של הוראת שעה
תשס״ח, 3490הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תקופת תוקפה של הוראת שעה
תשס״ט, 4281הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תקופת תוקפה של הוראת שעה
תש״ע, 1374הודעה על החלטת הכנסת להאריך את תקופת תוקפה של הוראת שעה
ק״ת תשפ״ו, 496צו סדר הדין הפלילי (הארכת תוקפו של סימן ב׳1 בפרק ה׳ לחוק)PDF
ק״ת תשפ״ב, 1720צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)PDF

תוכן החוק

תוכן עניינים
פרק א׳: הוראות כלליות

1הגדרותתיקונים: תשס״ו־2

בחוק זה –
”חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות“ – חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005;
”מעשה“ – לרבות נסיון ומחדל;
”אזהרה“ – אזהרה בדרך הקבועה בסעיף 2 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005 → חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)
  • בסעיף 2 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980 → חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה) #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות“ – {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעשה“ – לרבות נסיון ומחדל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזהרה“ – אזהרה בדרך הקבועה {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980}}.

2תחולה

סדר הדין הפלילי יהיה לפי חוק זה, זולת אם נקבע בחוק אחר או על פיו סדר דין שונה לענין הנדון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סדר הדין הפלילי יהיה לפי חוק זה, זולת אם נקבע בחוק אחר או על פיו סדר דין שונה לענין הנדון.

3סדר דין באין הוראות

בכל ענין של סדר הדין שאין עליו הוראה בחיקוק, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בכל ענין של סדר הדין שאין עליו הוראה בחיקוק, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק.

4אי צירוף תביעה אזרחית

אין מצרפים תביעה אזרחית למשפט פלילי.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין מצרפים תביעה אזרחית למשפט פלילי.

5אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד

אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו; אולם אם גרם המעשה למותו של אדם, דנים אותו על כך אף אם הורשע קודם לכן בשל עבירה אחרת שבאותו מעשה; ”הרשעה“, לענין סעיף זה – לרבות העמדה למבחן ללא הרשעה תחילה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין דנים אדם על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן בשל עבירה שבו; אולם אם גרם המעשה למותו של אדם, דנים אותו על כך אף אם הורשע קודם לכן בשל עבירה אחרת שבאותו מעשה; ”הרשעה“, לענין סעיף זה – לרבות העמדה למבחן ללא הרשעה תחילה.

6סמכות מקומיתתיקונים: [תשמ״א], תשנ״ד, תש״ע־2, תשע״ו־3, תשע״ט־4, תשפ״ד־6

(א)דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם.
(ב)בעבירות מן המנויות בתוספת הראשונה שנעברו במצרכי מזון ובעבירות לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, גם בית המשפט אשר באזור שיפוטו שווק או נמכר המצרך מוסמך לדון את הנאשם, ואם הוא היצרן – גם בית המשפט אשר באזור שיפוטו מתגורר המתלונן.
(ב1)בעבירת חוץ כהגדרתה בסעיף 7 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), שחלים עליה דיני העונשין של ישראל לפי סעיפים 13 ו־14 לחוק האמור, אם מקום מגוריו של הנאשם אינו בישראל או אינו ידוע, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה.
(ג)אם המקום בו נעברה העבירה ומקום מגוריו של הנאשם אינם ידועים, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נתפס.
(ג1)על אף האמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988 ובעבירה לפי פרק ב׳ או לפי סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014, יידון הנאשם בבית משפט מחוזי שקבע שר המשפטים בצו, ורשאי השר להסמיך בצו את מנהל בתי המשפט להורות שתיקים תלויים ועומדים בבית משפט ביום תחילתו של הצו, ולא החל הדיון בהם, יועברו לדיון בבית המשפט שנקבע בצו.
(ד)שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחליף את התוספת הראשונה או להוסיף עליה או לגרוע ממנה.
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו סדר הדין הפלילי (קביעת בית משפט לעניין חוק התחרות הכלכלית), התשנ״ד–1994, לפיו בית המשפט יהיה בית המשפט המחוזי מרכז–לוד.
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981 → חוק הגנת הצרכן
  • בסעיף 7 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 7
  • סעיפים 13 → חוק העונשין #סעיף 13
  • ו־14 לחוק האמור → חוק העונשין #סעיף 14
  • חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988 → חוק התחרות הכלכלית
  • פרק ב׳ → חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם #פרק ב
  • סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014 → חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם #סעיף 55
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם.
{{ח:תת|(ב)}} בעבירות מן המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} שנעברו במצרכי מזון ובעבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, גם בית המשפט אשר באזור שיפוטו שווק או נמכר המצרך מוסמך לדון את הנאשם, ואם הוא היצרן – גם בית המשפט אשר באזור שיפוטו מתגורר המתלונן.
{{ח:תת|(ב1)}} בעבירת חוץ כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), שחלים עליה דיני העונשין של ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 14|ו־14 לחוק האמור}}, אם מקום מגוריו של הנאשם אינו בישראל או אינו ידוע, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} אם המקום בו נעברה העבירה ומקום מגוריו של הנאשם אינם ידועים, יידון הנאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נתפס.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}} ובעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם#פרק ב|פרק ב׳}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם#סעיף 55|סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענפי המזון והפארם, התשע״ד–2014}}, יידון הנאשם בבית משפט מחוזי שקבע שר המשפטים בצו, ורשאי השר להסמיך בצו את מנהל בתי המשפט להורות שתיקים תלויים ועומדים בבית משפט ביום תחילתו של הצו, ולא החל הדיון בהם, יועברו לדיון בבית המשפט שנקבע בצו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (קביעת בית משפט לעניין חוק התחרות הכלכלית)|צו סדר הדין הפלילי (קביעת בית משפט לעניין חוק התחרות הכלכלית), התשנ״ד–1994}}, לפיו בית המשפט יהיה בית המשפט המחוזי מרכז–לוד.}}
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להחליף את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} או להוסיף עליה או לגרוע ממנה.

7סמכות בצירוף אישומים או נאשמיםתיקונים: תשמ״ב־3

צורפו אישומים בכמה עבירות או הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, מוסמך לדון בענין כל בית משפט אשר לו השיפוט, לפי סעיף 6, באחת העבירות או על אחד הנאשמים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} צורפו אישומים בכמה עבירות או הואשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, מוסמך לדון בענין כל בית משפט אשר לו השיפוט, לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, באחת העבירות או על אחד הנאשמים.

8סמכות באין אחיזה בשום מקוםתיקונים: תשמ״ב־3, תשס״ח

קבע היועץ המשפטי לממשלה במקרה פלוני כי לפי סעיפים 6 ו־7 אין בית משפט אשר לו סמכות מקומית, יידון הנאשם בבית משפט בירושלים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קבע היועץ המשפטי לממשלה במקרה פלוני כי לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}} אין בית משפט אשר לו סמכות מקומית, יידון הנאשם בבית משפט בירושלים.

9התיישנות עבירותתיקונים: תשס״א־3, תשס״ח־4, תשע״ב־3, תשע״ט־3

(א)באין הוראה אחרת לענין זה בחוק, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה –
(1)בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – שלושים שנים;
(1א)בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, והוא עבירה המנויה בתוספת הראשונה ב׳ – 15 שנים;
(2)בפשע אחר – עשר שנים;
(3)בעוון – חמש שנים;
(4)בחטא – שנה אחת.
(א1)על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן להעמיד אדם לדין בשל עבירה כאמור בפסקה (1א) של אותו סעיף קטן, אם בחלוף 15 שנים מיום ביצוע העבירה טרם אותר החשוד ובידי הרשות החוקרת יש ראיה המהווה אמצעי זיהוי ביומטרי המפורט בתוספת הראשונה ד׳, שיש יסוד סביר להניח שיש בה כדי להוכיח את זהות החשוד או את הקשר בין החשוד לביצוע העבירה – ובלבד שלא עברו 23 שנים מיום ביצוע העבירה; בסעיף קטן זה, ”ביומטרי“ – מאפיין אנושי פיזיולוגי ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת.
(2)הסמכות להאריך את תקופת ההתיישנות לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) עד (4) יחולו על התקופה האמורה בפסקה (1).
(ב)בעבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש״י–1950, ולפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש״י–1950 – אין התיישנות.
(ב1)בעבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 300 ו־301א לחוק העונשין – אין התיישנות.
(2)בעבירת ניסיון לרצח לפי סעיף 305 לחוק העונשין, ובעבירה של קשר לפי סעיף 499 לחוק האמור לעבור עבירה כאמור או עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות כאמור בפסקה (1), שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה – אין התיישנות.
(ג)בעבירה מסוג פשע או עוון, אשר בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביה חקירה על פי חיקוק, יתחיל מניין התקופות האמורות ביום ההליך האחרון בחקירה, ובלבד שלא תוארך בשל כך תקופת ההתיישנות מעבר לאמור בסעיף קטן (א) בתקופה העולה על המפורט להלן, לפי העניין (בסעיף זה – התקופה הנוספת):
(א)בעבירה מסוג פשע שדינו מיתה או מאסר עולם – חמש שנים;
(ב)בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א׳ או בתוספת הראשונה ג׳ – שלוש שנים;
(ג)בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א׳ ובתוספת הראשונה ג׳ – שנתיים.
(2)ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל (בסעיף זה – ראש אגף החקירות) או מי שממלא תפקיד דומה ברשות חוקרת אחרת רשאי להאריך את התקופה הנוספת בשישה חודשים אם סבר כי קיים אינטרס ציבורי להארכת תקופה זו.
(3)פרקליט מחוז או מי שממלא תפקיד דומה ברשות תביעה אחרת, ראש ענף חקירות במחוז או מי שממלא תפקיד דומה ברשות חוקרת אחרת, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה הנוספת, לרבות לאחר הארכתה לפי פסקה (2), אם סבר כי קיים אינטרס ציבורי להאריך את התקופה בפרק זמן נוסף הנדרש לשם השלמת חקירה, הוצאת תעודת חיסיון, השלמת הליך שימוע, קבלת החלטה בעניין ערר שהוגש לפי סעיף 64 או לשם המתנה להחלטת המחלקה לחקירת שוטרים בעניין תלונה שהוגשה אליה על ביצוע עבירה הקשורה לאותה פרשה; תקופת ההארכה הנוספת לפי פסקה זו לא תעלה במצטבר על –
(א)בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א׳ או בתוספת הראשונה ג׳ – שנתיים;
(ב)בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א׳ ובתוספת הראשונה ג׳ – שנה.
(4)היועץ המשפטי לממשלה, לבקשת פרקליט מחוז, ראש רשות תביעה אחרת, ראש אגף חקירות או ראש רשות חוקרת אחרת, רשאי להאריך את התקופה הנוספת, לרבות לאחר הארכתה לפי פסקאות (2) ו־(3), אם סבר כי בשל קיומן של נסיבות מיוחדות שיירשמו קיים אינטרס ציבורי להאריך תקופה זו, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה כאמור, מעת לעת, ובלבד שכל תקופת הארכה כאמור לא תעלה על המפורט להלן, לפי העניין, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על המפורט להלן, לפי העניין:
(א)בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה בתוספת הראשונה א׳ או בתוספת הראשונה ג׳ – כל תקופת הארכה לא תעלה על שנה, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על חמש שנים;
(ב)בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה בתוספת הראשונה א׳ ובתוספת הראשונה ג׳ – כל תקופת הארכה לא תעלה על שישה חודשים, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על שלוש שנים.
(5)התנהלה חקירה נגד כמה חשודים באותו תיק חקירה, בעבירות שונות הקשורות לאותה פרשה, תימנה התקופה הנוספת לגבי עבירות אלה שהן מסוג פשע או עוון, לפי העבירה החמורה מהן.
(ג1)בעבירה מסוג פשע או עוון אשר בתוך התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (א1), לפי העניין, או בתוך התקופה הנוספת, הוגש לגביהן כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א) ביום הגשת כתב האישום או ביום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, לפי המאוחר.
(ג2)במניין התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (א1), לפי העניין, והתקופה הנוספת, לא יובאו בחשבון פרקי הזמן המפורטים להלן:
(1)פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בהתאמה, בשל אחד מאלה, ובלבד שהרשויות פעלו בשקידה סבירה להשלמת ההליכים בדרכים אחרות:
(א)החשוד נמצא מחוץ לישראל או שלא ניתן לאתרו אף לאחר שהרשויות פעלו בשקידה סבירה כדי לאתרו;
(ב)החשוד מתחמק מהליכי החקירה או ההעמדה לדין;
(ג)מצבו הרפואי או הנפשי של החשוד או של עד מרכזי אינו מאפשר לקיים הליכי חקירה או העמדה לדין;
(ד)עד מרכזי נמצא מחוץ לישראל או שלא ניתן לאתרו אף לאחר שהרשויות פעלו בשקידה סבירה כדי לאתרו, ומתקיים אחד מאלה: יש יסוד להניח שהדבר נובע מפעולות שנקט החשוד או מי מטעמו; הליכי החקירה או ההעמדה לדין הם בעבירה המנויה בפרטים (2) או (3) בתוספת הראשונה ב׳; הליכי החקירה או ההעמדה לדין הם בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, ובלבד שפרק הזמן שלא יובא בחשבון לפי פסקת משנה זו לא יעלה על שלוש שנים;
(2)פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בשל הגשת בקשה לעזרה משפטית או לסיוע משפטי ממדינה אחרת לצורך הליכי החקירה או ההעמדה לדין, לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998, או לפי דין אחר; פרק הזמן לפי פסקה זו לא יעלה על התקופה שממועד הגשת הבקשה ועד לביצועה או דחייתה בידי המדינה האחרת;
(3)פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בשל הליכים משפטיים שנוקט החשוד;
(4)פרק הזמן שבו לא ניתן לחקור חשוד או להגיש נגדו כתב אישום, בשל חסינות הנתונה לו לפי כל דין;
(5)פרק הזמן שמיום חתימת הסדר לפי סימן א׳1 לפרק ד׳ עד תום התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר כאמור באותו סימן או עד לאי־קיום תנאי מתנאי ההסדר על ידי החשוד או עד שהתגלה כי ההסדר הושג במרמה, והכול בכפוף להוראות סעיף 67ז.
(ד)הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ג2) יחולו על עבירת הסגרה שבשלה הוגשה בקשת הסגרה למדינת ישראל וכל פעולה מהפעולות המפורטות באותם סעיפים קטנים, שנעשתה במדינה המבקשת, תאריך את מנין תקופת ההתיישנות לאותה עבירה לפי סעיף זה, כאילו נעשתה בישראל.
(ה)נחקר אדם בשל עבירות שונות המהוות פרשה אחת, יהיה יום ביצוע העבירה לעניין סעיף זה יום ביצוע העבירה החמורה מהן.
(ו)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ב׳, התוספת הראשונה ג׳ והתוספת הראשונה ד׳.
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 23
הצג הפניות חיצוניות
  • החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש״י–1950 → חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם
  • החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש״י–1950 → חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם
  • סעיפים 300 → חוק העונשין #סעיף 300
  • ו־301א לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 301א
  • סעיף 305 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 305
  • סעיף 499 לחוק האמור → חוק העונשין #סעיף 499
  • חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998 → חוק עזרה משפטית בין מדינות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} באין הוראה אחרת לענין זה בחוק, אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה אם עברו מיום ביצועה –
{{ח:תתת|(1)}} בפשע שדינו מיתה או מאסר עולם – שלושים שנים;
{{ח:תתת|(1א)}} בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, והוא עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1ב|בתוספת הראשונה ב׳}} – 15 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} בפשע אחר – עשר שנים;
{{ח:תתת|(3)}} בעוון – חמש שנים;
{{ח:תתת|(4)}} בחטא – שנה אחת.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן להעמיד אדם לדין בשל עבירה כאמור בפסקה (1א) של אותו סעיף קטן, אם בחלוף 15 שנים מיום ביצוע העבירה טרם אותר החשוד ובידי הרשות החוקרת יש ראיה המהווה אמצעי זיהוי ביומטרי המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1ד|בתוספת הראשונה ד׳}}, שיש יסוד סביר להניח שיש בה כדי להוכיח את זהות החשוד או את הקשר בין החשוד לביצוע העבירה – ובלבד שלא עברו 23 שנים מיום ביצוע העבירה; בסעיף קטן זה, ”ביומטרי“ – מאפיין אנושי פיזיולוגי ייחודי, הניתן למדידה ממוחשבת.
{{ח:תתת|(2)}} הסמכות להאריך את תקופת ההתיישנות לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) עד (4) יחולו על התקופה האמורה בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} בעבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם|החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש״י–1950}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם|החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, התש״י–1950}} – אין התיישנות.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} בעבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|ו־301א לחוק העונשין}} – אין התיישנות.
{{ח:תתת|(2)}} בעבירת ניסיון לרצח לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|סעיף 305 לחוק העונשין}}, ובעבירה של קשר לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 499|סעיף 499 לחוק האמור}} לעבור עבירה כאמור או עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות כאמור בפסקה (1), שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה – אין התיישנות.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בעבירה מסוג פשע או עוון, אשר בתוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביה חקירה על פי חיקוק, יתחיל מניין התקופות האמורות ביום ההליך האחרון בחקירה, ובלבד שלא תוארך בשל כך תקופת ההתיישנות מעבר לאמור בסעיף קטן (א) בתקופה העולה על המפורט להלן, לפי העניין (בסעיף זה – התקופה הנוספת):
{{ח:תתתת|(א)}} בעבירה מסוג פשע שדינו מיתה או מאסר עולם – חמש שנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 1ג|בתוספת הראשונה ג׳}} – שלוש שנים;
{{ח:תתתת|(ג)}} בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 1ג|ובתוספת הראשונה ג׳}} – שנתיים.
{{ח:תתת|(2)}} ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל (בסעיף זה – ראש אגף החקירות) או מי שממלא תפקיד דומה ברשות חוקרת אחרת רשאי להאריך את התקופה הנוספת בשישה חודשים אם סבר כי קיים אינטרס ציבורי להארכת תקופה זו.
{{ח:תתת|(3)}} פרקליט מחוז או מי שממלא תפקיד דומה ברשות תביעה אחרת, ראש ענף חקירות במחוז או מי שממלא תפקיד דומה ברשות חוקרת אחרת, לפי העניין, רשאי להאריך את התקופה הנוספת, לרבות לאחר הארכתה לפי פסקה (2), אם סבר כי קיים אינטרס ציבורי להאריך את התקופה בפרק זמן נוסף הנדרש לשם השלמת חקירה, הוצאת תעודת חיסיון, השלמת הליך שימוע, קבלת החלטה בעניין ערר שהוגש לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}} או לשם המתנה להחלטת המחלקה לחקירת שוטרים בעניין תלונה שהוגשה אליה על ביצוע עבירה הקשורה לאותה פרשה; תקופת ההארכה הנוספת לפי פסקה זו לא תעלה במצטבר על –
{{ח:תתתת|(א)}} בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 1ג|בתוספת הראשונה ג׳}} – שנתיים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 1ג|ובתוספת הראשונה ג׳}} – שנה.
{{ח:תתת|(4)}} היועץ המשפטי לממשלה, לבקשת פרקליט מחוז, ראש רשות תביעה אחרת, ראש אגף חקירות או ראש רשות חוקרת אחרת, רשאי להאריך את התקופה הנוספת, לרבות לאחר הארכתה לפי פסקאות (2) ו־(3), אם סבר כי בשל קיומן של נסיבות מיוחדות שיירשמו קיים אינטרס ציבורי להאריך תקופה זו, ורשאי הוא לשוב ולהאריכה כאמור, מעת לעת, ובלבד שכל תקופת הארכה כאמור לא תעלה על המפורט להלן, לפי העניין, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על המפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(א)}} בעבירה מסוג פשע, ובעבירה מסוג עוון המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}} או {{ח:פנימי|תוספת 1ג|בתוספת הראשונה ג׳}} – כל תקופת הארכה לא תעלה על שנה, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על חמש שנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעבירה מסוג עוון שאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 1ג|ובתוספת הראשונה ג׳}} – כל תקופת הארכה לא תעלה על שישה חודשים, ותקופת ההארכה לא תעלה במצטבר על שלוש שנים.
{{ח:תתת|(5)}} התנהלה חקירה נגד כמה חשודים באותו תיק חקירה, בעבירות שונות הקשורות לאותה פרשה, תימנה התקופה הנוספת לגבי עבירות אלה שהן מסוג פשע או עוון, לפי העבירה החמורה מהן.
{{ח:תת|(ג1)}} בעבירה מסוג פשע או עוון אשר בתוך התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (א1), לפי העניין, או בתוך התקופה הנוספת, הוגש לגביהן כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א) ביום הגשת כתב האישום או ביום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ג2)}} במניין התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (א1), לפי העניין, והתקופה הנוספת, לא יובאו בחשבון פרקי הזמן המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בהתאמה, בשל אחד מאלה, ובלבד שהרשויות פעלו בשקידה סבירה להשלמת ההליכים בדרכים אחרות:
{{ח:תתתת|(א)}} החשוד נמצא מחוץ לישראל או שלא ניתן לאתרו אף לאחר שהרשויות פעלו בשקידה סבירה כדי לאתרו;
{{ח:תתתת|(ב)}} החשוד מתחמק מהליכי החקירה או ההעמדה לדין;
{{ח:תתתת|(ג)}} מצבו הרפואי או הנפשי של החשוד או של עד מרכזי אינו מאפשר לקיים הליכי חקירה או העמדה לדין;
{{ח:תתתת|(ד)}} עד מרכזי נמצא מחוץ לישראל או שלא ניתן לאתרו אף לאחר שהרשויות פעלו בשקידה סבירה כדי לאתרו, ומתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} יש יסוד להניח שהדבר נובע מפעולות שנקט החשוד או מי מטעמו;
{{ח:תתתתת|(2)}} הליכי החקירה או ההעמדה לדין הם בעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1ב פרט 2|בפרטים (2)}} {{ח:פנימי|תוספת 1ב פרט 3|או (3) בתוספת הראשונה ב׳}};
{{ח:תתתתת|(3)}} הליכי החקירה או ההעמדה לדין הם בפשע שדינו שבע שנות מאסר ומעלה, ובלבד שפרק הזמן שלא יובא בחשבון לפי פסקת משנה זו לא יעלה על שלוש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בשל הגשת בקשה לעזרה משפטית או לסיוע משפטי ממדינה אחרת לצורך הליכי החקירה או ההעמדה לדין, לפי {{ח:חיצוני|חוק עזרה משפטית בין מדינות|חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998}}, או לפי דין אחר; פרק הזמן לפי פסקה זו לא יעלה על התקופה שממועד הגשת הבקשה ועד לביצועה או דחייתה בידי המדינה האחרת;
{{ח:תתת|(3)}} פרק הזמן שבו נבצר ממשטרת ישראל או מרשות חוקרת אחרת או מרשויות התביעה, לפי העניין, להשלים את החקירה או לגבש החלטה בעניין העמדה לדין, בשל הליכים משפטיים שנוקט החשוד;
{{ח:תתת|(4)}} פרק הזמן שבו לא ניתן לחקור חשוד או להגיש נגדו כתב אישום, בשל חסינות הנתונה לו לפי כל דין;
{{ח:תתת|(5)}} פרק הזמן שמיום חתימת הסדר לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן א׳1 לפרק ד׳}} עד תום התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר כאמור {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|באותו סימן}} או עד לאי־קיום תנאי מתנאי ההסדר על ידי החשוד או עד שהתגלה כי ההסדר הושג במרמה, והכול בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 67ז|סעיף 67ז}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ג2) יחולו על עבירת הסגרה שבשלה הוגשה בקשת הסגרה למדינת ישראל וכל פעולה מהפעולות המפורטות באותם סעיפים קטנים, שנעשתה במדינה המבקשת, תאריך את מנין תקופת ההתיישנות לאותה עבירה לפי סעיף זה, כאילו נעשתה בישראל.
{{ח:תת|(ה)}} נחקר אדם בשל עבירות שונות המהוות פרשה אחת, יהיה יום ביצוע העבירה לעניין סעיף זה יום ביצוע העבירה החמורה מהן.
{{ח:תת|(ו)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1ב|התוספת הראשונה ב׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 1ג|התוספת הראשונה ג׳}} {{ח:פנימי|תוספת 1ד|והתוספת הראשונה ד׳}}.

10התיישנות ענשיםתיקונים: תשע״ט־3

(א)עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו –
(1)בפשע – עשרים שנים;
(2)בעוון – עשר שנים;
(3)בחטא – שלוש שנים.
(ב)אין התיישנות של העונש בעבירות שאין בהן התיישנות, כאמור בסעיף 9(ב) ו־(ב1).
(ג)במניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א)(1) ו־(2) לא יובאו בחשבון פרק הזמן שבו לא היה ניתן לאתר את מי שהוטל עליו העונש ופרק הזמן שבו שהה מי שהוטל עליו העונש מחוץ לישראל, בשל התחמקותו מריצוי עונשו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עונש שהוטל לא יתחילו בביצועו, ואם נפסק ביצועו לא ימשיכו בו, אם מיום שפסק הדין נעשה לחלוט, או מיום ההפסקה, הכל לפי המאוחר יותר, עברו –
{{ח:תתת|(1)}} בפשע – עשרים שנים;
{{ח:תתת|(2)}} בעוון – עשר שנים;
{{ח:תתת|(3)}} בחטא – שלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} אין התיישנות של העונש בעבירות שאין בהן התיישנות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב) ו־(ב1)}}.
{{ח:תת|(ג)}} במניין התקופות האמורות בסעיף קטן (א)(1) ו־(2) לא יובאו בחשבון פרק הזמן שבו לא היה ניתן לאתר את מי שהוטל עליו העונש ופרק הזמן שבו שהה מי שהוטל עליו העונש מחוץ לישראל, בשל התחמקותו מריצוי עונשו.
פרק ב׳: בעלי הדין וייצוגם

11המאשים – המדינה

המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה.

12התובעיםתיקונים: תשס״ד־2, תשע״א, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ז

(א)ואלה התובעים:
(1)היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, ואלה הם:
(א)פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תאריהם בצו שפורסם ברשומות;
(ב)מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע, דרך כלל, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;
(2)שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר המשטרה ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה.
(ב)תובע כאמור בסעיף קטן (א)(2) מוסמך לשמש תובע בתיקים שבהם הועבר לו חומר החקירה בהתאם להוראות סעיף 60; אולם רשאי היועץ המשפטי לממשלה להורות שסוג של משפטים, משפט פלוני או הליך פלוני ינוהלו בידי תובע אחר.
(ג)היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה, דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, את סמכותו להסמיך תובע כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב).
(ד)היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על הסמכת שוטרים לפי סעיף זה; בדיווח כאמור יפורטו מספר ההסמכות של שוטרים לפי סעיף קטן (א)(1)(ב) או סעיף קטן (ב) סיפה, היחידות שהוסמכו והסמכויות שניתנו להן.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסם צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה), תשע״ז–2017.
פורסמו תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ״ו–1966.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ואלה התובעים:
{{ח:תתת|(1)}} היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, ואלה הם:
{{ח:תתתת|(א)}} פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תאריהם בצו שפורסם ברשומות;
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו להיות תובע, דרך כלל, לסוג של משפטים, לבתי משפט מסויימים או למשפט מסויים;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה)|צו סדר הדין הפלילי (קביעת תארים אחרים של פרקליטים מפרקליטות המדינה), תשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} שוטר שנתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר המשטרה ונתמנה להיות תובע בידי המפקח הכללי של המשטרה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו)|תקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ״ו–1966}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} תובע כאמור בסעיף קטן (א)(2) מוסמך לשמש תובע בתיקים שבהם הועבר לו חומר החקירה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}}; אולם רשאי היועץ המשפטי לממשלה להורות שסוג של משפטים, משפט פלוני או הליך פלוני ינוהלו בידי תובע אחר.
{{ח:תת|(ג)}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה, דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, את סמכותו להסמיך תובע כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב).
{{ח:תת|(ד)}} היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על הסמכת שוטרים לפי סעיף זה; בדיווח כאמור יפורטו מספר ההסמכות של שוטרים לפי סעיף קטן (א)(1)(ב) או סעיף קטן (ב) סיפה, היחידות שהוסמכו והסמכויות שניתנו להן.

13העמדת סניגור

לא ישמש סניגור אלא מי שמוסמך לכך כדין והנאשם הביע את רצונו בכתב שייצגנו או ייפה את כוחו לכך או שבית המשפט מינהו לכך לפי סעיף 15.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא ישמש סניגור אלא מי שמוסמך לכך כדין והנאשם הביע את רצונו בכתב שייצגנו או ייפה את כוחו לכך או שבית המשפט מינהו לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}.

14סייג לבחירת סניגורתיקונים: [תשל״ח]

אישר שר הבטחון בכתב כי בטחון המדינה מחייב סייג זה, לא יהיה חשוד או נאשם זכאי להיות מיוצג – אם בהליכי חקירה בעבירה ואם בהליכים לפני שופט או בית משפט – אלא בידי אדם שאושר באישור בלתי מסוייג לשמש סניגור לפי סעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי #סעיף 318
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אישר שר הבטחון בכתב כי בטחון המדינה מחייב סייג זה, לא יהיה חשוד או נאשם זכאי להיות מיוצג – אם בהליכי חקירה בעבירה ואם בהליכים לפני שופט או בית משפט – אלא בידי אדם שאושר באישור בלתי מסוייג לשמש סניגור לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 318|סעיף 318 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.

15מינוי סניגור מטעם בית המשפטתיקונים: [תשל״ה], [תשמ״א], תשמ״ב־2, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשס״ו־4

(א)נאשם שאין לו סניגור, או חשוד בעבירה אשר לשם בירורה הוחלט לגבות עדות לאלתר לפי סעיף 117 ואין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1)הוא הואשם ברצח או בעבירה שדינה מיתה או מאסר עולם או שהואשם בבית משפט מחוזי בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, או שהוא חשוד בביצוע עבירה כאמור;
(2)לא מלאו לו שש עשרה שנים והוא הובא לפני בית משפט שאינו בית משפט לנוער;
(3)הוא אילם, עיוור או חרש או שיש חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי;
(4)הוא הואשם בעבירה שנקבע לגביה כי בית משפט יטיל עונש מאסר בפועל, או כי יטיל עונש מאסר שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי;
(5)התובע מסר הודעה כאמור בסעיף 15א(א) או (ב) לגבי הנאשם, בדבר האפשרות שהתובע יבקש מבית המשפט להטיל עליו עונש מאסר בפועל אם יורשע;
(6)התובע לא מסר הודעה כאמור בסעיף 15א(א) או (ב) לגבי הנאשם, ובית המשפט סבר, לאחר שהורשע, כי קיימת אפשרות שיוטל עליו עונש מאסר בפועל.
(ב)בית המשפט שלערעור רשאי לא למנות סניגור אם הנאשם ביקש זאת ובית המשפט ראה שלא ייגרם לו אי צדק אם לא ייצגנו סניגור.
(ג)נאשם שהוא מחוסר אמצעים על פי אמות מידה שנקבעו לפי חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995 ואין לו סניגור, רשאי בית המשפט – לבקשת בעל דין או מיוזמתו הוא – למנות לו סניגור.
(ד)חשוד או עצור שאין חובה למנות לו סניגור ונתקיימו בו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א)(1) עד (3) או (ג), רשאי בית המשפט – לבקשת אותו אדם, לבקשת תובע או מיוזמתו הוא – למנות לו סניגור.
(ה)בית המשפט רשאי למנות סניגור לצורך דיון בבית המשפט בבקשה לדיון נוסף או למשפט חוזר, וכן לצורך הדיון הנוסף או המשפט החוזר, אם ראה הצדקה לכך ונתקיימו במבקש התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), או (ג).
(ו)מינוי סניגור לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ג), במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית, יהיה לפי הוראות חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995.
(ז)ראה בית המשפט במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית שיש למנות סניגור לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), יפנה את החשוד או העצור ללשכת הסניגוריה הציבורית שבאותו מחוז כדי שימונה לו סניגור; סבר בית המשפט שיש למנות סניגור משום שהחשוד או העצור מחוסר אמצעים, רשאי הוא להורות לסניגור הציבורי המחוזי לבדוק את זכאותו.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995 → חוק הסניגוריה הציבורית
  • חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995 → חוק הסניגוריה הציבורית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נאשם שאין לו סניגור, או חשוד בעבירה אשר לשם בירורה הוחלט לגבות עדות לאלתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}} ואין לו סניגור, ימנה לו בית המשפט סניגור אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הואשם ברצח או בעבירה שדינה מיתה או מאסר עולם או שהואשם בבית משפט מחוזי בעבירה שדינה מאסר עשר שנים או יותר, או שהוא חשוד בביצוע עבירה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לא מלאו לו שש עשרה שנים והוא הובא לפני בית משפט שאינו בית משפט לנוער;
{{ח:תתת|(3)}} הוא אילם, עיוור או חרש או שיש חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי;
{{ח:תתת|(4)}} הוא הואשם בעבירה שנקבע לגביה כי בית משפט יטיל עונש מאסר בפועל, או כי יטיל עונש מאסר שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי;
{{ח:תתת|(5)}} התובע מסר הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(א) או (ב)}} לגבי הנאשם, בדבר האפשרות שהתובע יבקש מבית המשפט להטיל עליו עונש מאסר בפועל אם יורשע;
{{ח:תתת|(6)}} התובע לא מסר הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א(א) או (ב)}} לגבי הנאשם, ובית המשפט סבר, לאחר שהורשע, כי קיימת אפשרות שיוטל עליו עונש מאסר בפועל.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט שלערעור רשאי לא למנות סניגור אם הנאשם ביקש זאת ובית המשפט ראה שלא ייגרם לו אי צדק אם לא ייצגנו סניגור.
{{ח:תת|(ג)}} נאשם שהוא מחוסר אמצעים על פי אמות מידה שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הסניגוריה הציבורית|חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995}} ואין לו סניגור, רשאי בית המשפט – לבקשת בעל דין או מיוזמתו הוא – למנות לו סניגור.
{{ח:תת|(ד)}} חשוד או עצור שאין חובה למנות לו סניגור ונתקיימו בו התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א)(1) עד (3) או (ג), רשאי בית המשפט – לבקשת אותו אדם, לבקשת תובע או מיוזמתו הוא – למנות לו סניגור.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט רשאי למנות סניגור לצורך דיון בבית המשפט בבקשה לדיון נוסף או למשפט חוזר, וכן לצורך הדיון הנוסף או המשפט החוזר, אם ראה הצדקה לכך ונתקיימו במבקש התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3), או (ג).
{{ח:תת|(ו)}} מינוי סניגור לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ג), במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית, יהיה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסניגוריה הציבורית|חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1995}}.
{{ח:תת|(ז)}} ראה בית המשפט במחוז שהוקמה בו לשכת סניגוריה ציבורית שיש למנות סניגור לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), יפנה את החשוד או העצור ללשכת הסניגוריה הציבורית שבאותו מחוז כדי שימונה לו סניגור; סבר בית המשפט שיש למנות סניגור משום שהחשוד או העצור מחוסר אמצעים, רשאי הוא להורות לסניגור הציבורי המחוזי לבדוק את זכאותו.

15אהודעה בדבר נאשם הצפוי למאסר בפועלתיקונים: תשס״ו־4, תשס״ז־2

(א)סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, יודיע על כך התובע לבית המשפט במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט.
(2)מסר התובע לבית משפט הודעה כאמור בפסקה (1), יודיע על כך בית המשפט לנאשם ולסניגוריה הציבורית.
(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), לא מסר התובע הודעה כאמור באותו סעיף קטן לפני תחילת המשפט, וסבר התובע, לאחר תחילת המשפט, כי נתגלו נסיבות חדשות או נמצאו טעמים אחרים המצדיקים, לדעתו, לבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל, יודיע על כך התובע לבית המשפט ולנאשם בהזדמנות הראשונה.
(ג)מסר התובע הודעה לפי הוראות סעיף זה, ימונה לנאשם שאינו מיוצג, סניגור.
(ד)לענין סעיף זה וסעיפים 15(א)(4) עד (6) ו־15ב, ”מאסר בפועל“ – למעט כל אחד מאלה:
(1)מאסר שאת כולו נושא הנאשם בחופף לפי הוראות סעיף 45 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בסעיף זה – חוק העונשין);
(2)מאסר במקום קנס כאמור בסעיף 71 לחוק העונשין;
(3)מאסר על אי־מתן התחייבות לפי סעיף 74 לחוק העונשין.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 45 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 45
  • בסעיף 71 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 71
  • סעיף 74 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 74
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} סבר תובע כי קיימת אפשרות שיבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, יודיע על כך התובע לבית המשפט במועד הגשת כתב האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט.
{{ח:תתת|(2)}} מסר התובע לבית משפט הודעה כאמור בפסקה (1), יודיע על כך בית המשפט לנאשם ולסניגוריה הציבורית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), לא מסר התובע הודעה כאמור באותו סעיף קטן לפני תחילת המשפט, וסבר התובע, לאחר תחילת המשפט, כי נתגלו נסיבות חדשות או נמצאו טעמים אחרים המצדיקים, לדעתו, לבקש מבית המשפט להטיל על נאשם עונש מאסר בפועל, יודיע על כך התובע לבית המשפט ולנאשם בהזדמנות הראשונה.
{{ח:תת|(ג)}} מסר התובע הודעה לפי הוראות סעיף זה, ימונה לנאשם שאינו מיוצג, סניגור.
{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 15|וסעיפים 15(א)(4) עד (6)}} {{ח:פנימי|סעיף 15ב|ו־15ב}}, ”מאסר בפועל“ – למעט כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מאסר שאת כולו נושא הנאשם בחופף לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 45|סעיף 45 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בסעיף זה – חוק העונשין);
{{ח:תתת|(2)}} מאסר במקום קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 71|בסעיף 71 לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(3)}} מאסר על אי־מתן התחייבות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 74|סעיף 74 לחוק העונשין}}.

15באיסור הטלת עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצגתיקונים: תשס״ו־4

לא יטיל בית משפט עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג; הוראה זו לא תחול על נאשם שייצוגו הופסק ברשות בית המשפט לפי הוראות סעיף 17.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יטיל בית משפט עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג; הוראה זו לא תחול על נאשם שייצוגו הופסק ברשות בית המשפט לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}.

16תפקידי סניגור שמינהו בית המשפט

סניגור שמינהו בית המשפט ייצג את הנאשם בכל הליך לפני שופט או בית משפט, לרבות בערעור, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סניגור שמינהו בית המשפט ייצג את הנאשם בכל הליך לפני שופט או בית משפט, לרבות בערעור, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.

17הפסקת ייצוג של סניגור

(א)סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סניגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט.
(ב)הרשה בית המשפט לסניגור להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שלא שיתף פעולה עם סניגורו, רשאי בית המשפט, על אף האמור בסעיף 15, לא למנות לנאשם סניגור אחר אם ראה שאין בכך להועיל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סניגור שהנאשם העמיד לעצמו לא יפסיק לייצגו כל עוד נמשך המשפט או הערעור שלשמם הועמד, אלא ברשות בית המשפט; סניגור שמינהו בית המשפט לא יפסיק לייצג את הנאשם אלא ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} הרשה בית המשפט לסניגור להפסיק לייצג את הנאשם מחמת שלא שיתף פעולה עם סניגורו, רשאי בית המשפט, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, לא למנות לנאשם סניגור אחר אם ראה שאין בכך להועיל.

18חילוף סניגורים

העמיד הנאשם סניגור במקום סניגורו שמינה לו בית המשפט, או שהחליף סניגור שהעמיד, לא יסרב בית המשפט ליתן רשות לסניגור הקודם להפסיק לייצג את הנאשם, אלא אם ראה שחילוף הסניגורים מצריך דחיה בלתי סבירה של המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העמיד הנאשם סניגור במקום סניגורו שמינה לו בית המשפט, או שהחליף סניגור שהעמיד, לא יסרב בית המשפט ליתן רשות לסניגור הקודם להפסיק לייצג את הנאשם, אלא אם ראה שחילוף הסניגורים מצריך דחיה בלתי סבירה של המשפט.

19הוצאות ההגנהתיקונים: [תשל״ה]

(א)מינה בית המשפט סניגור, יחולו על המדינה הוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של הסניגור והעדים, כפי שייקבע בתקנות.
(ב)שוכנע בית המשפט שהנאשם מחוסר אמצעים, רשאי הוא להורות שהוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של עדי הנאשם יחולו על המדינה, גם אם לא נתמנה לנאשם סניגור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מינה בית המשפט סניגור, יחולו על המדינה הוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של הסניגור והעדים, כפי שייקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנע בית המשפט שהנאשם מחוסר אמצעים, רשאי הוא להורות שהוצאות ההגנה לרבות הוצאותיהם ושכרם של עדי הנאשם יחולו על המדינה, גם אם לא נתמנה לנאשם סניגור.

20איסור קבלת שכר

סניגור שמינהו בית המשפט לא יקבל מאת הנאשם או מאדם אחר כל שכר, פצוי, מתנה או טובת הנאה אחרת; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חדשים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סניגור שמינהו בית המשפט לא יקבל מאת הנאשם או מאדם אחר כל שכר, פצוי, מתנה או טובת הנאה אחרת; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חדשים.
פרק ג׳: מעצר הנאשם ושחרורו
סימן א׳: מעצר

21תיקונים: [תשל״ד], תשמ״ח־3, תשנ״ו־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

21אתיקונים: תשמ״ח־3, תשנ״ה־2, תשנ״ו־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

21בתיקונים: תשמ״ח־3, תשנ״ו־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

21גתיקונים: תשמ״ח־3, תשנ״ו־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

22תיקונים: [תשל״ד], תשנ״ו־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

23תיקונים: [תשל״ד], תשנ״ו־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

24תיקונים: תשנ״ו־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

25תיקונים: [תשל״ד], תשנ״ו־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

26תיקונים: [תשל״ד]

המבצע צו מעצר רשאי, כשהצו או האישור לפי סעיף 25 בידו –
(1)להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהעצור נמצא בו;
(2)להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 25 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המבצע צו מעצר רשאי, כשהצו או האישור לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|סעיף 25}} בידו –
{{ח:תת|(1)}} להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהעצור נמצא בו;
{{ח:תת|(2)}} להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו.

27תיקונים: [תשל״ד], תשמ״ח־3, תשנ״ו־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

28תיקונים: [תשל״ה], [תשמ״א], תשנ״ו־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

29תיקונים: [תשמ״א], תשנ״ו־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

30תיקונים: [תשמ״א], תשנ״ו־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

31תיקונים: תשנ״ו־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

32תיקונים: [תשמ״א], תשנ״ו־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ב׳: שחרור בערובה

33תיקונים: תשמ״ח־3, תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

34תיקונים: תשנ״ו־3

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

35תיקונים: [תשל״ד], [תשל״ז], תשמ״ב־3, תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

36תיקונים: [תשל״ו], תשמ״ח, תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

37תיקונים: [תשמ״א], תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

38תיקונים: [תשמ״א], תשמ״ח־3, תשנ״ה־2, תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

39תיקונים: תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

40תיקונים: [תשל״ד], [תש״ם], תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

41תיקונים: תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

42תיקונים: תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

43תיקונים: תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

44תיקונים: תשנ״א, תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

44אתיקונים: תשנ״ה־4, תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

45תיקונים: תשמ״ז, תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

46תיקונים: תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

47תיקונים: תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

48תיקונים: תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

49תיקונים: תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

50תיקונים: תשמ״ב־3, תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ג׳: שחרור מלא

51תיקונים: תשנ״ה־2, תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

52תיקונים: [תשל״ו], תשנ״ה־2, תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

53תיקונים: [תשל״ו], תשנ״ה־2, תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

54תיקונים: תשנ״ה־2, תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

55תיקונים: [תשכ״ט], תשנ״ה־2, תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

56תיקונים: תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

57תיקונים: תשנ״ז

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
פרק ד׳: הליכים שלפני המשפט
סימן א׳: תלונה, חקירה והעמדה לדין

57אמשך הליכי חקירה והעמדה לדיןתיקונים: תשע״ט־3

(א)משך הליכי חקירה והעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בנוהלי רשויות החקירה באישור היועץ המשפטי לממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין; לא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
(ב)שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ידווחו לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על שיעור המקרים שבהם משך הליכי החקירה וההעמדה לדין תואם את התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור בסעיף קטן (א) ועל מספר המקרים שבהם נדרשה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום; הדיווח יימסר אחת לשנתיים לגבי השנתיים שקדמו למועד הדיווח.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משך הליכי חקירה והעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שייקבעו בנוהלי רשויות החקירה באישור היועץ המשפטי לממשלה ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין; לא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ידווחו לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על שיעור המקרים שבהם משך הליכי החקירה וההעמדה לדין תואם את התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור בסעיף קטן (א) ועל מספר המקרים שבהם נדרשה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום; הדיווח יימסר אחת לשנתיים לגבי השנתיים שקדמו למועד הדיווח.

58תלונה

כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה.

59חקירת המשטרהתיקונים: תשע״ח־2

נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה.

59אהחלטה שלא לחקור בעבירות מין או באלימות כלפי בן זוגתיקונים: תשס״ב־4, תשע״ח־2, תשפ״ה־2

(א)בסעיף זה –
”בן זוג“ – מי שמקיים או שקיים מערכת יחסים זוגית;
”המרכז“ – המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה שברשות המקומית שבה הוגשה התלונה, ואם לא היה ברשות המקומית מרכז כאמור – המחלקה לשירותים חברתיים שברשות המקומית האמורה;
”המתלונן“ – בן הזוג המתלונן;
”עבירת מין או אלימות“ – עבירה מסוג עוון לפי סעיפים 192, 334, 336 שלא בנסיבות מחמירות, 337, 346(ב), 348(ג) ו־(ה), 376, 377 שלא בנסיבות מחמירות, 379, 380 ו־381(א) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ב)בקשת המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף 59 שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה.
(ג)ביקש המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו, והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות להחלטה שלא לחקור, יחולו, על אף האמור בסעיף 59, ההוראות האלה:
(1)ההחלטה שלא לחקור תהיה באישור קצין משטרה המכהן כקצין אגף חקירות מרחבי (בסעיף זה – קצין אגף חקירות מרחבי);
(2)בטרם יקבל קצין כאמור בסעיף 59 החלטה שלא לחקור או בטרם יאשר קצין אגף חקירות מרחבי את ההחלטה רשאי כל אחד מהם להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמתו של כל אחד מהם, לפי הענין, למרכז;
(3)פנה המתלונן או בן זוגו, או פנו שניהם למרכז, יעביר המרכז דיווח לקצין המשטרה שהפנה אותם למרכז; הדיווח יתייחס למסוכנות בן זוגו של המתלונן כלפי המתלונן, ויתבסס על המידע שבידי המרכז;
(4)לא פנו הן המתלונן והן בן זוגו למרכז, יחליט קצין המשטרה כאמור בפסקה (2) בענין פתיחה בחקירה גם בלא דיווח כאמור בפסקה (3);
(5)קצין המשטרה שהפנה מתלונן או בן זוגו או שניהם למרכז כאמור בפסקה (2), יודיע למרכז על ההפניה של כל אחד שהסכים שפרטיו האישיים יימסרו למרכז, לצורך מעקב אם פנה אחד מהם או פנו שניהם למרכז, ואם להמתין לדיווח כאמור בפסקה (3) לפני מתן ההחלטה;
(6)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות קצין משטרה או קצין אגף חקירות מרחבי, להחליט לפי סעיף 59.
↗ חיצוניות: 11↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 192 → חוק העונשין #סעיף 192
  • 334 → חוק העונשין #סעיף 334
  • 336 → חוק העונשין #סעיף 336
  • 337 → חוק העונשין #סעיף 337
  • 346(ב) → חוק העונשין #סעיף 346
  • 348(ג) ו־(ה) → חוק העונשין #סעיף 348
  • 376 → חוק העונשין #סעיף 376
  • 377 → חוק העונשין #סעיף 377
  • 379 → חוק העונשין #סעיף 379
  • 380 → חוק העונשין #סעיף 380
  • ו־381(א) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 381
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“ – מי שמקיים או שקיים מערכת יחסים זוגית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המרכז“ – המרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה שברשות המקומית שבה הוגשה התלונה, ואם לא היה ברשות המקומית מרכז כאמור – המחלקה לשירותים חברתיים שברשות המקומית האמורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המתלונן“ – בן הזוג המתלונן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מין או אלימות“ – עבירה מסוג עוון לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 192|סעיפים 192}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|334}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|336}} שלא בנסיבות מחמירות, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 337|337}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348(ג) ו־(ה)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376|376}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377|377}} שלא בנסיבות מחמירות, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 379|379}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 380|380}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 381|ו־381(א) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשת המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש המתלונן שלא לחקור עבירת מין או אלימות שביצע כלפיו בן זוגו, והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות להחלטה שלא לחקור, יחולו, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59}}, ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההחלטה שלא לחקור תהיה באישור קצין משטרה המכהן כקצין אגף חקירות מרחבי (בסעיף זה – קצין אגף חקירות מרחבי);
{{ח:תתת|(2)}} בטרם יקבל קצין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59}} החלטה שלא לחקור או בטרם יאשר קצין אגף חקירות מרחבי את ההחלטה רשאי כל אחד מהם להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמתו של כל אחד מהם, לפי הענין, למרכז;
{{ח:תתת|(3)}} פנה המתלונן או בן זוגו, או פנו שניהם למרכז, יעביר המרכז דיווח לקצין המשטרה שהפנה אותם למרכז; הדיווח יתייחס למסוכנות בן זוגו של המתלונן כלפי המתלונן, ויתבסס על המידע שבידי המרכז;
{{ח:תתת|(4)}} לא פנו הן המתלונן והן בן זוגו למרכז, יחליט קצין המשטרה כאמור בפסקה (2) בענין פתיחה בחקירה גם בלא דיווח כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(5)}} קצין המשטרה שהפנה מתלונן או בן זוגו או שניהם למרכז כאמור בפסקה (2), יודיע למרכז על ההפניה של כל אחד שהסכים שפרטיו האישיים יימסרו למרכז, לצורך מעקב אם פנה אחד מהם או פנו שניהם למרכז, ואם להמתין לדיווח כאמור בפסקה (3) לפני מתן ההחלטה;
{{ח:תתת|(6)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות קצין משטרה או קצין אגף חקירות מרחבי, להחליט לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}.

60העברת חומר חקירה לפרקליט או לתובע משטרתיתיקונים: תשס״א־6, תשס״ד־3, תשס״ד־4, תשע״א, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ח

(א)בסעיף זה –
”פרקליט“ – פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א);
”ראש יחידת תביעות“ – קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה;
”תובע משטרתי“ – שוטר שהתמנה כאמור בסעיף 12(א)(2).
(ב)חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), או בעבירת עוון המנויה בחלק א׳ לתוספת הראשונה א׳, תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט.
(ג)חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה בחלק א׳ לתוספת ראשונה א׳, תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי;
(2)חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה בחלק ב׳ לתוספת ראשונה א׳, תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.
(ד)חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה בחלק ג׳ לתוספת ראשונה א׳, תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי־מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.
(ה)על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) –
(1)פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור – יועבר לטיפולו של פרקליט;
(2)פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי.
(ו)טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או בידי תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, ובלבד שלא נגרם לנאשם אי־צדק.
(ז)תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים שבחלק ד׳ לתוספת ראשונה א׳; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון.
(ח)שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה א׳, ובלבד שלא יקבע בחלק ב׳ שבה עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי.
(ט)הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב).
(י)היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:
(1)מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים בחלק ג׳ לתוספת ראשונה א׳ ולפי מחוזות;
(2)מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם;
(3)מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי סעיף 273 או 274 לחוק העונשין, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם.
(יא)העבירה המשטרה חומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה לעניין הגשת כתב אישום.
(2)המשטרה תצרף לחומר שהעבירה כאמור בפסקה (1) את עמדתה בכתב לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד החשודים בחקירה, אלא אם כן נימקה בכתב מדוע אין באפשרותה לעשות כן.
(3)על אף האמור בפסקה (2), ניהלה המשטרה חקירה בליווי פרקליט מלווה והעבירה את החומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד החשודים בחקירה; ואולם היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה רשאי לבקש כי המשטרה תעביר את עמדתה כאמור אם ראה כי הדבר דרוש לשם קבלת החלטה בתיק; בסעיף זה, ”פרקליט מלווה“ – פרקליט שהיועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, משנה לפרקליט המדינה, פרקליט מחוז או מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה קבע כי ילווה את החקירה.
(4)על אף האמור בפסקה (1), ניהלה המשטרה חקירה בלא פרקליט מלווה וסברה כי יש לסגור את תיק החקירה, רשאית היא להעביר לפרקליט מחוז את עמדתה בכתב בדבר סגירת התיק.
(5)הוראות סעיף 117 לחוק העונשין יחולו על עובד הציבור שמסר, בלא סמכות כדין, עמדה בכתב לעניין הגשת כתב אישום או לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד חשודים בחקירה, כאמור בסעיף קטן זה, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 12
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 273 → חוק העונשין #סעיף 273
  • או 274 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 274
  • סעיף 273 → חוק העונשין #סעיף 273
  • או 274 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 274
  • סעיף 117 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 117
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרקליט“ – פרקליט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ראש יחידת תביעות“ – קצין משטרה שהוסמך לתובע משטרתי ומונה לראש יחידת תביעות במשטרה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובע משטרתי“ – שוטר שהתמנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע למעט עבירות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), או בעבירת עוון המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק א|בחלק א׳ לתוספת הראשונה א׳}}, תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} חומר שהושג בחקירה בעבירה שאינה פשע ואינה עבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק א|בחלק א׳ לתוספת ראשונה א׳}}, תעבירו המשטרה לטיפולו של תובע משטרתי;
{{ח:תתת|(2)}} חומר שהושג בחקירה בעבירת פשע המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת ראשונה א׳}}, תעבירו המשטרה לראש יחידת תביעות לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.
{{ח:תת|(ד)}} חומר שהושג בחקירה בעבירה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת ראשונה א׳}}, תעבירו המשטרה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, אלא אם כן החליט פרקליט המחוז, בתיק מסוים, כי בשל העדר חומרה יתרה בנסיבות ביצוע העבירה ואי־מורכבות הראיות, מוצדק להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי שהוא עורך דין המשרת ביחידת התביעות.
{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) –
{{ח:תתת|(1)}} פרקליט מחוז רשאי להחליט כי חומר חקירה מסוים שהושג בעבירת פשע או עוון, שהיא בתחום טיפולו של תובע משטרתי או בסוג מסוים של תיקים או עניינים כאמור – יועבר לטיפולו של פרקליט;
{{ח:תתת|(2)}} פרקליט מחוז רשאי להחליט, לאחר שבחן את חומר החקירה שהועבר אליו, כי חומר חקירה בתיק מסוים שהועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף קטן (ב), יועבר לטיפולו של תובע משטרתי, אם מצא כי חומר החקירה אינו מגלה עבירה מסוג העבירות שבתחום טיפולו של פרקליט לפי סעיף זה, אלא בתחום טיפולו של תובע משטרתי.
{{ח:תת|(ו)}} טיפול בחומר חקירה בידי פרקליט או בידי תובע משטרתי שלא על פי חלוקת הטיפול הקבועה בסעיף זה, אין בו כשלעצמו כדי לפסול הליך פלילי, ובלבד שלא נגרם לנאשם אי־צדק.
{{ח:תת|(ז)}} תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)(ב)}}, לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט המחוזי בתיק שחומר החקירה בו הועבר אליו לפי סעיף זה, אלא בעניין המנוי ברשימת העניינים {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ד|שבחלק ד׳ לתוספת ראשונה א׳}}; תובע משטרתי או שוטר כאמור לא ייצג את המדינה בהליך בבית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ח)}} שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}}, ובלבד שלא יקבע {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ב|בחלק ב׳ שבה}} עבירות שהן בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על תובע שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)(ב)}}.
{{ח:תת|(י)}} היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, לפי העניין, ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר התיקים שבהם החליט פרקליט מחוז להעביר את התיק לטיפולו של תובע משטרתי לפי הוראות סעיף קטן (ד), בחלוקה לפי הפרטים {{ח:פנימי|תוספת 1א חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת ראשונה א׳}} ולפי מחוזות;
{{ח:תתת|(2)}} מספר התיקים בטיפול הפרקליטות ובהם נכללה עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 273|סעיף 273}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 274|או 274 לחוק העונשין}}, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם;
{{ח:תתת|(3)}} מספר התיקים שהועברו לטיפול תובע משטרתי לפי סעיף קטן (ד), ובהם נכללה עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 273|סעיף 273}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 274|או 274 לחוק העונשין}}, בפירוט לפי מספר תיקי החקירות, מספר כתבי האישום שהוגשו, ומספר פסקי הדין שניתנו ותוצאותיהם.
{{ח:תת|(יא)|(1)}} העבירה המשטרה חומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה לעניין הגשת כתב אישום.
{{ח:תתת|(2)}} המשטרה תצרף לחומר שהעבירה כאמור בפסקה (1) את עמדתה בכתב לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד החשודים בחקירה, אלא אם כן נימקה בכתב מדוע אין באפשרותה לעשות כן.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2), ניהלה המשטרה חקירה בליווי פרקליט מלווה והעבירה את החומר שהושג בחקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, תעבירו בלא עמדתה בכתב לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד החשודים בחקירה; ואולם היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה רשאי לבקש כי המשטרה תעביר את עמדתה כאמור אם ראה כי הדבר דרוש לשם קבלת החלטה בתיק; בסעיף זה, ”פרקליט מלווה“ – פרקליט שהיועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, משנה לפרקליט המדינה, פרקליט מחוז או מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה קבע כי ילווה את החקירה.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (1), ניהלה המשטרה חקירה בלא פרקליט מלווה וסברה כי יש לסגור את תיק החקירה, רשאית היא להעביר לפרקליט מחוז את עמדתה בכתב בדבר סגירת התיק.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 117|סעיף 117 לחוק העונשין}} יחולו על עובד הציבור שמסר, בלא סמכות כדין, עמדה בכתב לעניין הגשת כתב אישום או לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד חשודים בחקירה, כאמור בסעיף קטן זה, שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה.

60איידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשעתיקונים: תש״ס־3, תשס״א־5, תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ג־3

(א)רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.
(ב)בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
(ג)נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.
(ד)חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.
(ה)החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).
(ו)אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.
(ז)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
(ח)הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי״ט–1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.
(ט)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות סדר הדין הפלילי (קביעת סוגי פשעים שלגביהם לא תחול חובת היידוע לפי סעיף 60א(א) לחוק), התשס״ה–2005, לפיהן הוראות סעיף 60א(א) לא יחולו על תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין וגרימת חבלה של ממש כלפי בן זוגו לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, ועל כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירה מהעבירות הללו.
הצג הפניות חיצוניות
  • החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי״ט–1958 → חוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
{{ח:תת|(ג)}} נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.
{{ח:תת|(ד)}} חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.
{{ח:תת|(ה)}} החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות)|החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), התשי״ט–1958}}, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.
{{ח:תת|(ט)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין הפלילי (קביעת סוגי פשעים שלגביהם לא תחול חובת היידוע לפי סעיף 60א(א) לחוק)|תקנות סדר הדין הפלילי (קביעת סוגי פשעים שלגביהם לא תחול חובת היידוע לפי סעיף 60א(א) לחוק), התשס״ה–2005}}, לפיהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60א|סעיף 60א(א)}} לא יחולו על תקיפה כלפי בן משפחה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|סעיף 382(ב) לחוק העונשין}} וגרימת חבלה של ממש כלפי בן זוגו לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|סעיף 382(ג) לחוק העונשין}}, ועל כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירה מהעבירות הללו.}}

61המשך החקירהתיקונים: תשס״א־6

הועבר חומר החקירה כאמור בסעיף 60, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או תובע להורות למשטרה להוסיף לחקור, אם מצא שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הועבר חומר החקירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}}, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או תובע להורות למשטרה להוסיף לחקור, אם מצא שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט.

62העמדה לדין וסגירת תיקתיקונים: תשס״א־6, תשס״ד־3, תשס״ד־4, תשס״ה־3, תשע״א, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ח־2, תשע״ח־4, תשע״ט־5, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב

(א)ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל עילה זו תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:
(1)פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות שהן פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי סעיף 60;
(2)קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך – בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי סעיף 60, וכן בעבירות עוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי סעיף 60;
(3)קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2);
(4)קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות לפי סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, או פרק ה׳1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965.
(ב)על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי החשוד רשאי לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה.
(2)על אף האמור בפסקה (1), לחשוד בעבירת מין או אלימות, כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001, תימסר הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.
(3)בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות פסקה (1) או (2), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, תימסר העילה בנוסח שבחלק א׳ לתוספת השביעית.
(4)החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יוסר רישומו מהמרשם המשטרתי כהגדרתו בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות #סעיף 19מח
  • פרק ה׳1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבניה #פרק ה1א
  • בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001 → חוק זכויות נפגעי עבירה
  • בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019 → חוק המידע הפלילי ותקנת השבים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין; ואולם החלטה שלא להעמיד לדין, בשל עילה זו תהיה באישור בעל תפקיד כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} פרקליט מחוז או פרקליט בכיר שהוא הסמיכו לכך – בעבירות שהן פשע או עוון, שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של פרקליט לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}};
{{ח:תתת|(2)}} קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לכך – בעבירות פשע שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}}, וכן בעבירות עוון שחומר החקירה בהן הועבר לטיפולו של תובע משטרתי על ידי פרקליט מחוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}};
{{ח:תתת|(3)}} קצין משטרה המשמש כתובע, שהמפקח הכללי של המשטרה הסמיכו לכך – בעבירות שאינן פשע, למעט עבירות עוון שההחלטה בעניינן מתקבלת בידי בעל תפקיד כאמור בפסקאות (1) או (2);
{{ח:תתת|(4)}} קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות – בעבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19מח|סעיף 19מח לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, או {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ה1א|פרק ה׳1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר לחשוד הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי החשוד רשאי לברר את עילת סגירת התיק באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לחשוד בעבירת מין או אלימות, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}}, תימסר הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.
{{ח:תתת|(3)}} בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות פסקה (1) או (2), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, תימסר העילה בנוסח {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק א|שבחלק א׳ לתוספת השביעית}}.
{{ח:תתת|(4)}} החשוד יהיה רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה; תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יוסר רישומו מהמרשם המשטרתי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}}.

62אסגירת תיק בעבירת מין או אלימות כלפי בן זוגתיקונים: תשס״ב־4, תשס״ז, תשע״ח, תשע״ט־2, תשפ״ה־2

(א)בסעיף זה –
”בן זוג“, ”המרכז“, ”המתלונן“ – כהגדרתם בסעיף 59א(א);
”עבירת מין או אלימות“ – כהגדרתה בסעיף 59א(א) וכן עבירה מסוג פשע לפי סעיפים 203, 305, 327, 329, 330, 332, 333, 335, 336 בנסיבות מחמירות, 345, 346(א), 348(א), (ב) ו־(ד), 368ב, 368ג, 369, 370, 371, 372, 373, 374, 375, 377 בנסיבות מחמירות, עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5), 381(א), 382(ב) בצירוף ל־379, 382(ג) בצירוף ל־380, 402, 404, 427, 428, לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ב)בקשת המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו, לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי סעיף 62(א) שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.
(ג)ביקש המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות שלא להעמיד לדין, רשאי תובע, בטרם יחליט כאמור בסעיף 62(א), להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמת כל אחד מהם למרכז, ויחולו, לענין קבלת ההחלטה, הוראות סעיף 59א(ג)(3) עד (5), בשינויים המחויבים.
(ד)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות תובע להחליט לפי סעיף 62(א).
↗ חיצוניות: 33↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 203 → חוק העונשין #סעיף 203
  • 305 → חוק העונשין #סעיף 305
  • 327 → חוק העונשין #סעיף 327
  • 329 → חוק העונשין #סעיף 329
  • 330 → חוק העונשין #סעיף 330
  • 332 → חוק העונשין #סעיף 332
  • 333 → חוק העונשין #סעיף 333
  • 335 → חוק העונשין #סעיף 335
  • 336 → חוק העונשין #סעיף 336
  • 345 → חוק העונשין #סעיף 345
  • 346(א) → חוק העונשין #סעיף 346
  • 348(א), (ב) ו־(ד) → חוק העונשין #סעיף 348
  • 368ב → חוק העונשין #סעיף 368ב
  • 368ג → חוק העונשין #סעיף 368ג
  • 369 → חוק העונשין #סעיף 369
  • 370 → חוק העונשין #סעיף 370
  • 371 → חוק העונשין #סעיף 371
  • 372 → חוק העונשין #סעיף 372
  • 373 → חוק העונשין #סעיף 373
  • 374 → חוק העונשין #סעיף 374
  • 375 → חוק העונשין #סעיף 375
  • 377 → חוק העונשין #סעיף 377
  • סעיף 377א(א)(5) → חוק העונשין #סעיף 377א
  • 381(א) → חוק העונשין #סעיף 381
  • 382(ב) → חוק העונשין #סעיף 382
  • ל־379 → חוק העונשין #סעיף 379
  • 382(ג) → חוק העונשין #סעיף 382
  • ל־380 → חוק העונשין #סעיף 380
  • 402 → חוק העונשין #סעיף 402
  • 404 → חוק העונשין #סעיף 404
  • 427 → חוק העונשין #סעיף 427
  • 428 → חוק העונשין #סעיף 428
  • לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“, ”המרכז“, ”המתלונן“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 59א|בסעיף 59א(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מין או אלימות“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 59א|בסעיף 59א(א)}} וכן עבירה מסוג פשע לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203|סעיפים 203}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|305}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 327|327}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|329}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 330|330}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 332|332}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|333}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|335}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|336}} בנסיבות מחמירות, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|345}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348(א), (ב) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ב|368ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|368ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 369|369}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 370|370}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 371|371}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 372|372}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 373|373}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374|374}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375|375}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377|377}} בנסיבות מחמירות, עבירה של סחר בבני אדם לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|סעיף 377א(א)(5)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 381|381(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|382(ב)}} בצירוף {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 379|ל־379}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|382(ג)}} בצירוף {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 380|ל־380}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 402|402}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 404|404}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 427|427}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 428|428}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין|לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} בקשת המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו, לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א)}} שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש המתלונן שלא להעמיד לדין את בן זוגו בעבירת מין או אלימות שביצע כלפיו והבקשה מהווה סיבה מבין הסיבות שלא להעמיד לדין, רשאי תובע, בטרם יחליט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(א)}}, להפנות את המתלונן, בן זוגו או שניהם, בהסכמת כל אחד מהם למרכז, ויחולו, לענין קבלת ההחלטה, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 59א|סעיף 59א(ג)(3) עד (5)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות תובע להחליט לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א)}}.

63הודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדיןתיקונים: תשע״ח־2, תשע״ח־4

(א)על החלטה שלא לחקור תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון עילת סגירת התיק.
(2)על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי המתלונן רשאי לברר את העילה כאמור באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה; במקרים חריגים, שבהם לא ניתן לקבל את העילה לסגירת התיק כאמור בכל תחנת משטרה, המתלונן יהיה רשאי לברר אותה באחת הדרכים שפורטו בהודעה בלבד.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), לעניין עבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001, תימסר למתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.
(ג)בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, תימסר העילה לפי הנוסח שבחלק ב׳ בתוספת השביעית, לפי העניין.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001 → חוק זכויות נפגעי עבירה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} על החלטה שלא לחקור תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון עילת סגירת התיק.
{{ח:תתת|(2)}} על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי המתלונן רשאי לברר את העילה כאמור באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה; במקרים חריגים, שבהם לא ניתן לקבל את העילה לסגירת התיק כאמור בכל תחנת משטרה, המתלונן יהיה רשאי לברר אותה באחת הדרכים שפורטו בהודעה בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), לעניין עבירת מין או אלימות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}}, תימסר למתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.
{{ח:תת|(ג)}} בעת מסירת העילה לסגירת התיק לפי הוראות סעיף קטן (א) או (ב), שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, תימסר העילה לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת 7 חלק ב|שבחלק ב׳ בתוספת השביעית}}, לפי העניין.

64עררתיקונים: תשס״א־6, תשס״ד־2, תשס״ד־3, תשס״ד־4, תש״ע־2, תשע״ח־2

(א)על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, לפי העניין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:
(1)על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2) – לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים, או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א׳ לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;
(2)על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני פרקליט המדינה;
(3)על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין למעט החלטה בערר לפי פסקה (2) וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין למעט החלטה בערר לפי פסקה (1)- לפני היועץ המשפטי לממשלה.
(ב)היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחות מסגן בכיר לפרקליט המחוז.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, לפי העניין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} על החלטה שניתנה על ידי גוף חוקר או תובע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)(ב) או (2)}} – לפני פרקליט מחוז, פרקליט מפרקליטות המדינה שמונה למנהל תחום עררים, או פרקליט מפרקליטות המדינה, בדרגה שאינה פחותה מסגן בכיר א׳ לפרקליט המדינה, שפרקליט המדינה הסמיכו לכך;
{{ח:תתת|(2)}} על החלטה שניתנה על ידי פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה, למעט החלטה בערר לפי פסקה (1) – לפני פרקליט המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} על החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו, שלא להעמיד לדין למעט החלטה בערר לפי פסקה (2) וכן על החלטה של פרקליט מחוז או פרקליט מפרקליטות המדינה, שלא להעמיד לדין משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין למעט החלטה בערר לפי פסקה (1)- לפני היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(3) למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או למשנה לפרקליט המדינה למעט לענין החלטה שניתנה על ידי פרקליט המדינה או משנהו; פרקליט המדינה רשאי לאצול למשנהו את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(2) ופרקליט מחוז רשאי, באישור פרקליט המדינה, לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א)(1) לפרקליט בדרגה שאינה פחות מסגן בכיר לפרקליט המחוז.

65מועד לעררתיקונים: תשס״א־6, תשע״ח־4

הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי הענין, בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי סעיף 63, אולם רשאי בעל הסמכות להחליט בערר כאמור בסעיף 64 להאריך את המועד להגשת הערר.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הערר יוגש באמצעות המשטרה או התובע, הכל לפי הענין, בתוך שישים ימים לאחר שנמסרה למתלונן ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63}}, אולם רשאי בעל הסמכות להחליט בערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}} להאריך את המועד להגשת הערר.

65אמתן החלטה בעררתיקונים: תשס״א, תשס״א־6, תשס״ח

החלטה בערר לפי סעיף 64, תינתן ותימסר למתלונן על ידי בעל סמכות להחליט בערך; החלטה כאמור. לענין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר; לענין זה, ”עבירת מין או אלימות“ – כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001 → חוק זכויות נפגעי עבירה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החלטה בערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, תינתן ותימסר למתלונן על ידי בעל סמכות להחליט בערך; החלטה כאמור. לענין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר; לענין זה, ”עבירת מין או אלימות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}}.

65בהודעה על החלטה בעררתיקונים: תשס״ח

(א)בטרם תתקבל החלטה להעמיד לדין חשוד, בעקבות הגשת ערר לפי סעיף 64 בעבירה מסוג פשע או עוון, יודיע לו הגורם המוסמך לקבל החלטה כאמור או הממונה על החקירה, על הערר שהוגש ועל האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, או בעל הסמכות להחליט בערר, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.
(2)הוראות פסקה (1) לא יחולו על סוגי פשעים שקבע שר המשפטים לפי הוראות סעיף 60א(ט), וכן על מי שבעת שניתנה ההחלטה בערר היה נתון במעצר בעקבות הערר שהוגש.
(ב)התקבלה החלטה על שינוי העילה לסגירת התיק, בעקבות הגשת ערר לפי סעיף 64, תימסר לחשוד הודעה על הערר שהוגש ועל שינוי עילת הסגירה, והחשוד יהיה רשאי לפנות לבעל הסמכות להחליט בערר בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה.
(ג)אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף על הוראות סעיף 60א או לגרוע מהן.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} בטרם תתקבל החלטה להעמיד לדין חשוד, בעקבות הגשת ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}} בעבירה מסוג פשע או עוון, יודיע לו הגורם המוסמך לקבל החלטה כאמור או הממונה על החקירה, על הערר שהוגש ועל האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, או בעל הסמכות להחליט בערר, לפי העניין, כי קיימת מניעה לכך.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על סוגי פשעים שקבע שר המשפטים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60א|סעיף 60א(ט)}}, וכן על מי שבעת שניתנה ההחלטה בערר היה נתון במעצר בעקבות הערר שהוגש.
{{ח:תת|(ב)}} התקבלה החלטה על שינוי העילה לסגירת התיק, בעקבות הגשת ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|סעיף 64}}, תימסר לחשוד הודעה על הערר שהוגש ועל שינוי עילת הסגירה, והחשוד יהיה רשאי לפנות לבעל הסמכות להחליט בערר בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60א|סעיף 60א}} או לגרוע מהן.

66תיקונים: [תשמ״א], תשמ״ב־3, תשס״א־6

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

67כתב אישום

אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אדם שיש להעמידו לדין יגיש עליו תובע כתב אישום לבית המשפט.
סימן א׳1: סגירת תיק בהסדר

67אסגירת תיק בהסדרתיקונים: תשע״ב־3, תשע״ד־3, תשע״ח־2

(א)בסימן זה –
”תובע“ – כל אחד מאלה:
(1)פרקליט כאמור בסעיף 12(א)(1)(א);
(2)תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לעניין זה (בסימן זה – תובע משטרתי);
(3)תובע אחר המנוי בתוספת הרביעית;
”תובע בכיר“ –
(1)בתיק המנוהל על ידי פרקליט – היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או משנהו, מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה או סגנו, או פרקליט מחוז, משנהו או מנהל מחלקה בפרקליטות המחוז;
(2)בתיק המנוהל על ידי תובע משטרתי – תובע משטרתי;
(3)בתיק המנוהל על ידי תובע המנוי בפסקה (3) להגדרה ”תובע“ – תובע שהוא עובד המדינה ומנוי בתוספת הרביעית.
(ב)ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף 62(א), שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר (בסימן זה – הסדר), אם ראה כי נסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי־העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו יענה על העניין לציבור, בנסיבות המקרה.
(ג)לא ייערך הסדר אלא בעבירה מסוג חטא או עוון, או בעבירה מסוג פשע המנויה בתוספת השישית, שאינה אחת מאלה:
(1)עבירה המנויה בסעיף 240 לחוק זה;
(2)עבירה שהיסוד העובדתי בה מהווה הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי לפי חיקוק או עבירה עם יסוד עובדתי דומה למעשה המהווה הפרה כאמור;
(3)עבירה שניתן להטיל בשלה כופר כסף.
(ד)תובע רשאי לסגור תיק בהסדר בהתקיים שני אלה:
(1)העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, לפי הוראות סימן א׳1 לפרק ו׳ לחוק העונשין, אינו כולל מאסר בפועל;
(2)אין פרט רישום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981 (בסימן זה – חוק המרשם הפלילי), שנרשם בעניינו של החשוד, בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, לרבות הסדר שנערך בעבר, ואין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, לפי העניין, שאינם חלק מההסדר.
(ה)תובע לא יסגור תיק בהסדר, או בהליך דומה שלפיו אם החשוד יקיים תנאים מסוימים לא יוגש נגדו כתב אישום, בין ביוזמת התובע ובין ביוזמת החשוד, אלא לפי הוראות סימן זה או לפי חוק אחר המסמיך תובע לסגור תיק בתנאים.
(ו)הוראות סימן זה לא יחולו על חשוד שהוא קטין כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 12
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן א׳1 לפרק ו׳ לחוק העונשין → חוק העונשין #פרק ו סימן א1
  • בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981 → חוק המידע הפלילי ותקנת השבים #סעיף 8
  • בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971 → חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} פרקליט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)(א)}};
{{ח:תתתת|(2)}} תובע שהוא קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות או תובע משטרתי בכיר שהוא הסמיך לעניין זה ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}} – תובע משטרתי);
{{ח:תתתת|(3)}} תובע אחר המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובע בכיר“ –
{{ח:תתתת|(1)}} בתיק המנוהל על ידי פרקליט – היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה או משנהו, מנהל מחלקה בפרקליטות המדינה או סגנו, או פרקליט מחוז, משנהו או מנהל מחלקה בפרקליטות המחוז;
{{ח:תתתת|(2)}} בתיק המנוהל על ידי תובע משטרתי – תובע משטרתי;
{{ח:תתתת|(3)}} בתיק המנוהל על ידי תובע המנוי בפסקה (3) להגדרה ”תובע“ – תובע שהוא עובד המדינה ומנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום בעבירה, רשאי הוא, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 62|בסעיף 62(א)}}, שלא להעמיד חשוד לדין, ולהציע לו הסדר ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}} – הסדר), אם ראה כי נסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי־העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו יענה על העניין לציבור, בנסיבות המקרה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייערך הסדר אלא בעבירה מסוג חטא או עוון, או בעבירה מסוג פשע המנויה {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, שאינה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 240|בסעיף 240 לחוק זה}};
{{ח:תתת|(2)}} עבירה שהיסוד העובדתי בה מהווה הפרה שבשלה ניתן להטיל עיצום כספי לפי חיקוק או עבירה עם יסוד עובדתי דומה למעשה המהווה הפרה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} עבירה שניתן להטיל בשלה כופר כסף.
{{ח:תת|(ד)}} תובע רשאי לסגור תיק בהסדר בהתקיים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העונש המתאים לחשוד, לדעת התובע, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן א1|סימן א׳1 לפרק ו׳ לחוק העונשין}}, אינו כולל מאסר בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} אין פרט רישום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים#סעיף 8|בסעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}} ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}} – חוק המרשם הפלילי), שנרשם בעניינו של החשוד, בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, לרבות הסדר שנערך בעבר, ואין חקירות או משפטים פליליים תלויים ועומדים בעניינו במשטרה או באותה רשות, לפי העניין, שאינם חלק מההסדר.
{{ח:תת|(ה)}} תובע לא יסגור תיק בהסדר, או בהליך דומה שלפיו אם החשוד יקיים תנאים מסוימים לא יוגש נגדו כתב אישום, בין ביוזמת התובע ובין ביוזמת החשוד, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן זה}} או לפי חוק אחר המסמיך תובע לסגור תיק בתנאים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן זה}} לא יחולו על חשוד שהוא קטין כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}}.

67בהוראות לעניין עריכת הסדרתיקונים: תשע״ב־3, תשע״ח־2

(א)התובע יתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה המפורטות בהסדר ויקיים את התנאים שיפורטו בו.
(ב)לפני שידון התובע עם החשוד בתנאי ההסדר –
(1)יפרט את העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום (בסימן זה – טיוטת כתב אישום);
(2)יציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל ולכך שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי־העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
(ג)טיוטת כתב האישום וההחלטה המנומקת יישמרו בתיק.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התובע יתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד החשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה המפורטות בהסדר ויקיים את התנאים שיפורטו בו.
{{ח:תת|(ב)}} לפני שידון התובע עם החשוד בתנאי ההסדר –
{{ח:תתת|(1)}} יפרט את העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}} – טיוטת כתב אישום);
{{ח:תתת|(2)}} יציין בהחלטה מנומקת את הנסיבות לכך שהעונש המתאים לחשוד אינו כולל מאסר בפועל ולכך שנסיבות העניין בכללותן מתאימות לאי־העמדה לדין נוכח עריכת ההסדר ומילוי תנאיו.
{{ח:תת|(ג)}} טיוטת כתב האישום וההחלטה המנומקת יישמרו בתיק.

67גתנאי ההסדרתיקונים: תשע״ב־3, תשע״ד־3, תשע״ז־5, תשפ״ג

(א)תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים אלה:
(1)תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, אף אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; נקבעה בחוק הוראה ולפיה ישולמו קנסות בשל עבירה לגורם אחר, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם; בוצעה עבירה בבניין לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, על ידי בני זוג שהם בעלי הבניין ומנהלים משק בית משותף, לא יוטל על בני הזוג יחד סכום העולה על הסכום האמור;
(2)תשלום פיצוי לנפגע עבירה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; התשלום יועבר לנפגע לאחר שהתובע סגר את התיק לפי סעיף 67ו;
(3)התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה;
(4)עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות ביצוע שירות לציבור כהגדרתו בסעיף 71א(1) לחוק העונשין, והימצאות בפיקוח קצין מבחן לתקופה שיקבע קצין המבחן, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 71ו לחוק העונשין, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן – שלא תעלה על 18 חודשים;
(5)נקיטת אמצעים המנויים בתוספת החמישית לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה, לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, ובלבד שיש זיקה עניינית בין התנאי ובין העבירה שבוצעה, והכול לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים כמפורט בתוספת החמישית – לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
(ב)לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה, בשיקולי הענישה, ובנסיבות, הקבועים בסימן א׳1 לפרק ו׳ לחוק העונשין.
(ג)בטרם ייחתם הסדר, יאשר תובע בכיר את תנאיו, אלא אם כן ההסדר הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.
(ד)תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה, ואולם אם הגורם האחר הוא ועדה מקומית לתכנון ולבנייה כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה כהגדרתה בפרק י׳ לחוק האמור, ישולם התשלום ישירות לקופת הוועדה המקומית או הרשות המקומית כאמור, לפי העניין; אלא אם כן ביקשה הוועדה המקומית או הרשות המקומית כאמור כי התשלום או הפיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה; ביקשה כאמור, יועבר התשלום או הפיצוי שנגבה על ידי רשות האכיפה והגבייה לקופת הוועדה המקומית או הרשות המקומית, לפי העניין.
↗ חיצוניות: 8↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הוראת שעה מיום 12.2.2023 עד יום 31.12.2026):
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
  • חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבנייה
  • בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
  • בסעיף 71א(1) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 71א
  • סעיף 71ו לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 71ו
  • בסימן א׳1 לפרק ו׳ לחוק העונשין → חוק העונשין #פרק ו סימן א1
  • בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבנייה
  • בפרק י׳ לחוק האמור → חוק התכנון והבנייה #פרק י
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תובע יהיה רשאי לכלול בהסדר תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תשלום לאוצר המדינה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}, אף אם ההסדר כולל יותר מעבירה אחת, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; נקבעה בחוק הוראה ולפיה ישולמו קנסות בשל עבירה לגורם אחר, יציין זאת התובע, והתשלום ישולם לאותו גורם; בוצעה עבירה בבניין לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, על ידי בני זוג שהם בעלי הבניין ומנהלים משק בית משותף, לא יוטל על בני הזוג יחד סכום העולה על הסכום האמור;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום פיצוי לנפגע עבירה בסכום שלא יעלה על הסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}, באופן ובמועדים שיפורטו בהסדר, ובלבד שתקופת התשלום לא תעלה על שנה; התשלום יועבר לנפגע לאחר שהתובע סגר את התיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ו|סעיף 67ו}};
{{ח:תתת|(3)}} התחייבות של החשוד להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה;
{{ח:תתת|(4)}} עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום שיקבע קצין מבחן, לרבות ביצוע שירות לציבור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 71א|בסעיף 71א(1) לחוק העונשין}}, והימצאות בפיקוח קצין מבחן לתקופה שיקבע קצין המבחן, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 71ו|סעיף 71ו לחוק העונשין}}, והכל לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים, בהמלצת קצין המבחן – שלא תעלה על 18 חודשים;
{{ח:תתת|(5)}} נקיטת אמצעים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} לתיקון הנזק שנגרם עקב העבירה, לשם השבת המצב לקדמותו ולמניעת ביצוע עבירה שבהסדר, ובלבד שיש זיקה עניינית בין התנאי ובין העבירה שבוצעה, והכול לתקופה שתפורט בהסדר ולא תעלה על שנה, ובמקרים מיוחדים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} – לתקופה שלא תעלה על שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קביעת תנאי ההסדר יתחשב התובע בעיקרון המנחה בענישה, בשיקולי הענישה, ובנסיבות, הקבועים {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן א1|בסימן א׳1 לפרק ו׳ לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ג)}} בטרם ייחתם הסדר, יאשר תובע בכיר את תנאיו, אלא אם כן ההסדר הוצע לפי תנאים מפורטים שפורטו בהנחיות ופורסמו.
{{ח:תת|(ד)}} תשלום או פיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה, ויועבר על ידה לאוצר המדינה או לגורם אחר שנקבע בחוק, או לנפגע העבירה, ואולם אם הגורם האחר הוא ועדה מקומית לתכנון ולבנייה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#פרק י|בפרק י׳ לחוק האמור}}, ישולם התשלום ישירות לקופת הוועדה המקומית או הרשות המקומית כאמור, לפי העניין; {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 12.2.2023 עד יום 31.12.2026):}} אלא אם כן ביקשה הוועדה המקומית או הרשות המקומית כאמור כי התשלום או הפיצוי ייגבה באמצעות רשות האכיפה והגבייה; ביקשה כאמור, יועבר התשלום או הפיצוי שנגבה על ידי רשות האכיפה והגבייה לקופת הוועדה המקומית או הרשות המקומית, לפי העניין.

67דעיון בחומר חקירה לפני חתימה על הסדרתיקונים: תשע״ב־3

בטרם ייחתם הסדר, רשאי החשוד לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום אם אינה זהה למתואר בהסדר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בטרם ייחתם הסדר, רשאי החשוד לעיין בחומר החקירה ובטיוטת כתב האישום אם אינה זהה למתואר בהסדר.

67התוכן ההסדרתיקונים: תשע״ב־3

הסדר ייערך בכתב, ייחתם בידי התובע והחשוד, ויכיל את –
(1)תיאור העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום;
(2)הודאת החשוד בעובדות המהוות עבירה;
(3)התנאים שעל החשוד למלא;
(4)התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, והיא תהיה חלק מתנאי ההסדר, וכן הדרך והמועד שבהם יוכיח החשוד כי מילא אחר תנאי ההסדר בתקופות שנקבעו לקיומם;
(5)הצהרת החשוד כי הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, תביא להעמדתו לדין לפי טיוטת כתב האישום, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר, ברישום לפי חוק המרשם הפלילי.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המרשם הפלילי → חוק המידע הפלילי ותקנת השבים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסדר ייערך בכתב, ייחתם בידי התובע והחשוד, ויכיל את –
{{ח:תת|(1)}} תיאור העובדות והוראות החיקוק שלגביהן קיימות ראיות מספיקות לאישום;
{{ח:תת|(2)}} הודאת החשוד בעובדות המהוות עבירה;
{{ח:תת|(3)}} התנאים שעל החשוד למלא;
{{ח:תת|(4)}} התקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, והיא תהיה חלק מתנאי ההסדר, וכן הדרך והמועד שבהם יוכיח החשוד כי מילא אחר תנאי ההסדר בתקופות שנקבעו לקיומם;
{{ח:תת|(5)}} הצהרת החשוד כי הוא מבין שהפרת תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, תביא להעמדתו לדין לפי טיוטת כתב האישום, וכי יירשם שהתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר, ברישום לפי {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי}}.

67ועילת סגירת תיק בהסדרתיקונים: תשע״ב־3

(א)התובע יסגור את התיק בעילה של ”סגירה בהסדר“ לאחר שווידא כי מולאו תנאי ההסדר וערך על כך רישום בתיק בכתב; התובע ישלח דיווח על סגירת התיק למשטרת ישראל ויודיע על כך לחשוד.
(ב)הוראות סעיפים 63 ו־64 לא יחולו לעניין תיק שנסגר בהסדר.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} התובע יסגור את התיק בעילה של ”סגירה בהסדר“ לאחר שווידא כי מולאו תנאי ההסדר וערך על כך רישום בתיק בכתב; התובע ישלח דיווח על סגירת התיק למשטרת ישראל ויודיע על כך לחשוד.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיפים 63}} {{ח:פנימי|סעיף 64|ו־64}} לא יחולו לעניין תיק שנסגר בהסדר.

67זסירוב להסדר או הפרת תנאיותיקונים: תשע״ב־3, תשע״ח־2

(א)לא הסכים החשוד להסדר כולו או לתנאי מתנאיו, יעמידו התובע לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.
(ב)התובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, אלא אם כן החשוד לא מילא את תנאי ההסדר או אם מצא התובע שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בשל מרמה כאמור יוגש באישור תובע בכיר.
(ג)נוכח התובע כי החשוד לא מילא את תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בכלל או בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, יעמידו לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר שהחשוד לא מילא את התנאים, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב;
(2)לעניין סעיף 67ג(א)(3), יראו הגשה של כתב אישום על עבירה שהחשוד התחייב במסגרת ההסדר להימנע ממנה, כהפרה של ההתחייבות; הוגש כתב אישום אחרי התקופה שנקבעה לקיום התנאי בשל עבירה שבוצעה בניגוד להתחייבות ובתוך תקופת ההתחייבות, יהיה התובע רשאי להעמיד את החשוד לדין ויחולו הוראות סעיף זה, ובלבד שהתובע טרם סגר את התיק והודיע על כך לחשוד.
(ד)הועמד חשוד לדין לאחר שנחתם עמו הסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב למלא אחר תנאי ההסדר שטרם מילא; מילא החשוד חלק מתנאי ההסדר, יתחשב בכך בית משפט בבואו לגזור את דינו; זוכה החשוד לאחר ששילם תשלום לפי פסקה (1) שבסעיף 67ג(א), יוחזר לו הסכום ששילם בדרך שבה מוחזרים פיקדונות וקנסות לפי חוק זה.
(ה)הועמד חשוד לדין לאחר שהוצע לו הסדר או לאחר שנחתם עמו הסדר, לא יבקש התובע להטיל עליו עונש של מאסר בפועל, אלא אם כן הובא לידיעת התובע מידע חדש; בקשה כאמור תהיה באישור של תובע בכיר.
(ו)הודיית חשוד בעובדות המהוות עבירה, במסגרת הסדר, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי בשל עובדות אלה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא הסכים החשוד להסדר כולו או לתנאי מתנאיו, יעמידו התובע לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר סירובו של החשוד להסדר המוצע, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} התובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, אלא אם כן החשוד לא מילא את תנאי ההסדר או אם מצא התובע שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בשל מרמה כאמור יוגש באישור תובע בכיר.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נוכח התובע כי החשוד לא מילא את תנאי ההסדר, כולם או חלקם, בכלל או בתקופה שנקבעה לקיום תנאי ההסדר, יעמידו לדין לפי טיוטת כתב האישום; סבר התובע שאין ראיות מספיקות לאישום או שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, והכל בשל מידע חדש שהובא לידיעתו לאחר שהחשוד לא מילא את התנאים, יסגור את התיק בהחלטה מנומקת בכתב;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 67ג|סעיף 67ג(א)(3)}}, יראו הגשה של כתב אישום על עבירה שהחשוד התחייב במסגרת ההסדר להימנע ממנה, כהפרה של ההתחייבות; הוגש כתב אישום אחרי התקופה שנקבעה לקיום התנאי בשל עבירה שבוצעה בניגוד להתחייבות ובתוך תקופת ההתחייבות, יהיה התובע רשאי להעמיד את החשוד לדין ויחולו הוראות סעיף זה, ובלבד שהתובע טרם סגר את התיק והודיע על כך לחשוד.
{{ח:תת|(ד)}} הועמד חשוד לדין לאחר שנחתם עמו הסדר, יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב למלא אחר תנאי ההסדר שטרם מילא; מילא החשוד חלק מתנאי ההסדר, יתחשב בכך בית משפט בבואו לגזור את דינו; זוכה החשוד לאחר ששילם תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ג|פסקה (1) שבסעיף 67ג(א)}}, יוחזר לו הסכום ששילם בדרך שבה מוחזרים פיקדונות וקנסות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} הועמד חשוד לדין לאחר שהוצע לו הסדר או לאחר שנחתם עמו הסדר, לא יבקש התובע להטיל עליו עונש של מאסר בפועל, אלא אם כן הובא לידיעת התובע מידע חדש; בקשה כאמור תהיה באישור של תובע בכיר.
{{ח:תת|(ו)}} הודיית חשוד בעובדות המהוות עבירה, במסגרת הסדר, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי בשל עובדות אלה.

67חפרסום בדבר הסדריםתיקונים: תשע״ב־3

הפרטים שלהלן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות התביעה הנוגעת בדבר, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה לסגור תיק בהסדר, אך לא תזהה את החשוד או את נפגע העבירה:
(1)דבר סגירת תיק בהסדר;
(2)מהות העבירה ונסיבותיה, תיאור העובדות שבהן הודה החשוד וציון הוראות החיקוק שפורטו בהסדר;
(3)תנאי ההסדר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרטים שלהלן יפורסמו באתר האינטרנט של רשות התביעה הנוגעת בדבר, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול הדעת בקבלת ההחלטה לסגור תיק בהסדר, אך לא תזהה את החשוד או את נפגע העבירה:
{{ח:תת|(1)}} דבר סגירת תיק בהסדר;
{{ח:תת|(2)}} מהות העבירה ונסיבותיה, תיאור העובדות שבהן הודה החשוד וציון הוראות החיקוק שפורטו בהסדר;
{{ח:תת|(3)}} תנאי ההסדר.

67טהכללת עמידה בתנאי תכנית טיפול, תיקון ושיקום בהסדרתיקונים: תשע״ב־3, תשע״ד־3

תנאי לפי סעיף 67ג(א)(4), לא ייכלל בהסדרים אלא לאחר ששירות המבחן, כמשמעותו בפרק ד׳ לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, באישור שר הרווחה והשירותים החברתיים, הודיע לרשות התביעה כי ממסירת ההודעה ואילך ניתן לכללו כאמור; שירות המבחן רשאי להודיע כאמור לעניין סוג מסוים של תיקים ולתקופה מסוימת.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בפרק ד׳ לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 → פקודת המבחן #פרק ד
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תנאי לפי {{ח:פנימי|סעיף 67ג|סעיף 67ג(א)(4)}}, לא ייכלל בהסדרים אלא לאחר ששירות המבחן, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המבחן#פרק ד|בפרק ד׳ לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, באישור שר הרווחה והשירותים החברתיים, הודיע לרשות התביעה כי ממסירת ההודעה ואילך ניתן לכללו כאמור; שירות המבחן רשאי להודיע כאמור לעניין סוג מסוים של תיקים ולתקופה מסוימת.

67יהנחיות לעניין תחולהתיקונים: תשע״ב־3

רשות תביעה רשאית להחיל את הוראות סימן זה לעניין סוגי עבירות ובתנאים, כפי שתקבע בהנחיות באישור היועץ המשפטי לממשלה; הנחיות כאמור יפורסמו לציבור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות תביעה רשאית להחיל את הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן זה}} לעניין סוגי עבירות ובתנאים, כפי שתקבע בהנחיות באישור היועץ המשפטי לממשלה; הנחיות כאמור יפורסמו לציבור.

67יאשינוי התוספת הרביעית, התוספת החמישית והתוספת השישיתתיקונים: תשע״ב־3

שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את התוספת הרביעית ואת התוספת החמישית, ובהסכמת השר לביטחון הפנים – את התוספת השישית.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}, ובהסכמת השר לביטחון הפנים – את {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}.

67יבדיווח לכנסתתיקונים: תשע״ב־3

מדי שנה, ב־1 במרס, ידווחו השר לביטחון הפנים, לעניין המשטרה, ושר המשפטים, לעניין רשויות התביעה האחרות, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, על כל אלה:
(1)מספר התיקים שבהם נעשה הסדר לפי סעיף זה, לפי סעיפי עבירה ולפי רשות התביעה, ושיעורם הכולל מסך התיקים שנסגרו באותה שנה;
(2)מספר התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום באותה שנה, לפי רשות התביעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מדי שנה, ב־1 במרס, ידווחו השר לביטחון הפנים, לעניין המשטרה, ושר המשפטים, לעניין רשויות התביעה האחרות, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, על כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר התיקים שבהם נעשה הסדר לפי סעיף זה, לפי סעיפי עבירה ולפי רשות התביעה, ושיעורם הכולל מסך התיקים שנסגרו באותה שנה;
{{ח:תת|(2)}} מספר התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום באותה שנה, לפי רשות התביעה.
סימן ב׳: קובלנה

68קובלנהתיקונים: תשמ״ב־3

על אף האמור בסעיף 11, רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות בתוספת השניה על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, רשאי כל אדם להאשים בעבירה מן המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} על ידי הגשת קובלנה לבית המשפט.

69קובלנות על עובדי המדינה

לא תוגש קובלנה לפי סימן זה על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא תוגש קובלנה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}} על עובד המדינה בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

70דין קובלנה

הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על קובלנה, בשינויים לפי הענין; בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם קובל במשמע, אם אין כוונה אחרת משתמעת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על קובלנה, בשינויים לפי הענין; בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם קובל במשמע, אם אין כוונה אחרת משתמעת.

71התביעה בקובלנהתיקונים: תשמ״ב־3

הוגשה קובלנה, יעביר בית המשפט העתק ממנה לפרקליט המחוז; התביעה תנוהל, על אף האמור בסעיף 11, בידי הקובל או בא־כוחו, זולת אם פרקליט המחוז הגיש לבית המשפט, תוך חמישה עשר ימים לאחר שקיבל העתק הקובלנה, הודעה שפרקליט מפרקליטות המדינה ינהל את התביעה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה קובלנה, יעביר בית המשפט העתק ממנה לפרקליט המחוז; התביעה תנוהל, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}, בידי הקובל או בא־כוחו, זולת אם פרקליט המחוז הגיש לבית המשפט, תוך חמישה עשר ימים לאחר שקיבל העתק הקובלנה, הודעה שפרקליט מפרקליטות המדינה ינהל את התביעה.

72החלפת קובלנה בכתב אישום

הוגשה הודעה כאמור בסעיף 71, תוחלף הקובלנה בכתב אישום מטעם תובע.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71}}, תוחלף הקובלנה בכתב אישום מטעם תובע.

73העמדת הדיון בקובלנהתיקונים: [תשל״ה]

נוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את ענינו באופן טורדני, רשאי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע; לא עשה כן הקובל תוך התקופה שנקבעה, רשאי בית המשפט לראותו כאילו לא התייצב ויחול האמור בסעיף 133.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את ענינו באופן טורדני, רשאי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע; לא עשה כן הקובל תוך התקופה שנקבעה, רשאי בית המשפט לראותו כאילו לא התייצב ויחול האמור {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133}}.
סימן ג׳: עיון בראיות התביעה

74עיון בחומר החקירהתיקונים: תשנ״ה־2, תש״ע־2, תשע״ו־5, תשע״ט־4

(א)הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו; בסעיף זה, ”רשימת כל החומר“ – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;
(2)לעניין פסקה (1), חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי, ואולם חומר מודיעין שנאסף או שנרשם בתיק ייכלל ברשימת כל החומר כאמור בפסקה (1); בסעיף זה –
”חומר מודיעין“ – חומר חקירה שנאסף או שנרשם בידי רשות מודיעין;
”רשות מודיעין“ – מערך המודיעין של כל אחד מאלה: משטרת ישראל, המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, צבא הגנה לישראל, המשטרה הצבאית החוקרת, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, רשות המסים בישראל, רשות ניירות ערך, רשות התחרות.
(א1)תובע יקבל לעיונו מרשות חוקרת או מרשות מודיעין את כל החומר שנאסף או שנרשם כאמור בסעיף קטן (א), לרבות חומר מודיעין, ויוודע שחומר החקירה ורשימת כל החומר עומדים, בעת הגשת כתב האישום או בסמוך לכך, לרשות הנאשם וסניגורו או אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן; היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יקבע הנחיות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין פיקוח על הליך סיווג החומר.
(ב)נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.
(ג)בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום; ואולם בקשה לעיין בחומר מודיעין תידון לפני בית המשפט הדן באישום, שיהיה רשאי להעביר את הדיון בבקשה לשופט יחיד שאינו דן באישום, ואם היה בית המשפט הרכב – לשופט יחיד שהוא אחד משופטי ההרכב או שאינו דן באישום; נאסף או נרשם חומר המודיעין בידי רשות מודיעין שהיא מערך המודיעין של שירות הביטחון הכללי, של המוסד לתפקידים מיוחדים או של צבא ההגנה לישראל, תידון הבקשה בפני שופט של בית המשפט העליון.
(ד)בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד.
(ד1)על דיון בבקשה לפי סעיף קטן (ב) לעניין חומר מודיעין יחולו הוראות סעיף 46(א) עד (א2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, בשינויים המחויבים.
(ה)על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו.
(ו)אין בסעיף זה כדי לפגוע בהוראות פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 46(א) עד (א2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת הראיות #סעיף 46
  • פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת הראיות #פרק ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו; בסעיף זה, ”רשימת כל החומר“ – לרבות ציון קיומו של חומר שנאסף או שנרשם בתיק שאינו חומר חקירה ושל חומר שנאסף או שנרשם בתיק שהוא חסוי על פי כל דין, וכן פירוט של סוג החומר כאמור, נושאו והמועד שבו נאסף או נרשם, ובלבד שאין בפירוט האמור לגבי חומר חסוי כדי לפגוע בחיסיון לפי כל דין; היו בחומר כמה מסמכים מאותו סוג העוסקים באותו עניין, ניתן לפרטם יחד כקבוצה, תוך ציון מספר המסמכים הנכללים בקבוצה;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין פסקה (1), חומר מודיעין שיש זכות עיון בו כאמור באותה פסקה יהיה רק חומר שמתייחס לעובדות המתוארות בכתב האישום, לתוכן עדות שאמורה להישמע בשלב בירור האשמה, לראיה שאמורה להיות מוגשת כאמור או למהימנות של עד מרכזי, ואולם חומר מודיעין שנאסף או שנרשם בתיק ייכלל ברשימת כל החומר כאמור בפסקה (1); בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חומר מודיעין“ – חומר חקירה שנאסף או שנרשם בידי רשות מודיעין;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רשות מודיעין“ – מערך המודיעין של כל אחד מאלה: משטרת ישראל, המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, צבא הגנה לישראל, המשטרה הצבאית החוקרת, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, רשות המסים בישראל, רשות ניירות ערך, רשות התחרות.
{{ח:תת|(א1)}} תובע יקבל לעיונו מרשות חוקרת או מרשות מודיעין את כל החומר שנאסף או שנרשם כאמור בסעיף קטן (א), לרבות חומר מודיעין, ויוודע שחומר החקירה ורשימת כל החומר עומדים, בעת הגשת כתב האישום או בסמוך לכך, לרשות הנאשם וסניגורו או אדם אחר כאמור באותו סעיף קטן; היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יקבע הנחיות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין פיקוח על הליך סיווג החומר.
{{ח:תת|(ב)}} נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני שופט אחד ובמידת האפשר היא תובא בפני שופט שאינו דן באישום; ואולם בקשה לעיין בחומר מודיעין תידון לפני בית המשפט הדן באישום, שיהיה רשאי להעביר את הדיון בבקשה לשופט יחיד שאינו דן באישום, ואם היה בית המשפט הרכב – לשופט יחיד שהוא אחד משופטי ההרכב או שאינו דן באישום; נאסף או נרשם חומר המודיעין בידי רשות מודיעין שהיא מערך המודיעין של שירות הביטחון הכללי, של המוסד לתפקידים מיוחדים או של צבא ההגנה לישראל, תידון הבקשה בפני שופט של בית המשפט העליון.
{{ח:תת|(ד)}} בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד.
{{ח:תת|(ד1)}} על דיון בבקשה לפי סעיף קטן (ב) לעניין חומר מודיעין יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 46|סעיף 46(א) עד (א2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} על החלטת בית משפט לפי סעיף זה ניתן לערור לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד; הערר יוגש בתוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי להאריך את המועד להגשת הערר מטעמים שיירשמו.
{{ח:תת|(ו)}} אין בסעיף זה כדי לפגוע בהוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|פרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.

75דרכי העיון וההעתקה

עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו יהיו במשרד תובע או במקום אחר שתובע הועיד לכך, ובמעמד אדם שתובע מינה, דרך כלל או לענין פלוני, להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו בהתאם לחוק ולהוראות התובע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עיון בחומר החקירה או העתקה ממנו יהיו במשרד תובע או במקום אחר שתובע הועיד לכך, ובמעמד אדם שתובע מינה, דרך כלל או לענין פלוני, להבטיח שהעיון וההעתקה ייעשו בהתאם לחוק ולהוראות התובע.

76עונשין

המפריע או המכשיל אדם שנתמנה על פי סעיף 75 במילוי תפקידו, דינו – מאסר שלושה חדשים; המוציא מתוך החומר שנמסר לו לעיון או להעתקה מסמך או מוצג בלי שקיבל לכך רשות בכתב מאת תובע, דינו – מאסר שנה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפריע או המכשיל אדם שנתמנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}} במילוי תפקידו, דינו – מאסר שלושה חדשים; המוציא מתוך החומר שנמסר לו לעיון או להעתקה מסמך או מוצג בלי שקיבל לכך רשות בכתב מאת תובע, דינו – מאסר שנה.

77סייג להבאת ראיותתיקונים: [תשל״ד]

(א)לא יגיש תובע לבית המשפט ראיה ולא ישמיע עד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד בחקירה, וכן להעתיקם, אלא אם ויתרו על כך.
(ב)הודעה של עד בענינים פורמליים שאינם מהותיים לבירור האשמה, אין חובה שתהא בכתב, אולם התובע ימסור לנאשם או לסניגורו – זמן סביר מראש – את שם העד, ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה, זולת אם ויתרו על כך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יגיש תובע לבית המשפט ראיה ולא ישמיע עד אם לנאשם או לסניגורו לא ניתנה הזדמנות סבירה לעיין בראיה או בהודעת העד בחקירה, וכן להעתיקם, אלא אם ויתרו על כך.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה של עד בענינים פורמליים שאינם מהותיים לבירור האשמה, אין חובה שתהא בכתב, אולם התובע ימסור לנאשם או לסניגורו – זמן סביר מראש – את שם העד, ואת עיקר התוכן של עדותו לפי הידוע לתביעה, זולת אם ויתרו על כך.

78חומר סודי

הוראות סעיף 74 אינן חלות על חומר שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין, אולם הוראות סעיף 77 חלות עליו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} אינן חלות על חומר שאי־גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין, אולם הוראות {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}} חלות עליו.

79המצאת ראיות שבידי קובל

לא יגיש קובל לבית המשפט ראיה שבכתב שהיתה בידיו, אלא אם המציא לנאשם העתק ממנה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יגיש קובל לבית המשפט ראיה שבכתב שהיתה בידיו, אלא אם המציא לנאשם העתק ממנה.

80סייג לזכות העיון בחומר הראיות

הוראות סימן זה אינן חלות על ראיות הבאות לסתור טענת הנאשם שהתובע לא יכול היה לצפותה מראש, ועל ראיות להסברת העדרו של עד או לענינים פורמליים אחרים שאינם מהותיים לבירור האשמה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}} אינן חלות על ראיות הבאות לסתור טענת הנאשם שהתובע לא יכול היה לצפותה מראש, ועל ראיות להסברת העדרו של עד או לענינים פורמליים אחרים שאינם מהותיים לבירור האשמה.

81שמירת דין

הוראות סימן זה אינן גורעות מהוראות סעיף 128 לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 128 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 128
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}} אינן גורעות מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 128|סעיף 128 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
סימן ד׳: עיון בעדויות מומחים של ההגנה

82הגדרותתיקונים: [תשל״ו]

בסימן זה, ”חוות דעת“ ו”תעודת רופא“ – כמשמעותן בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 → פקודת הראיות #סעיף 20
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|בסימן זה}}, ”חוות דעת“ ו”תעודת רופא“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 20|בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.

83עיון בעדויות מומחים של הסניגוריהתיקונים: [תשל״ו]

(א)בית המשפט שהוגש לפניו כתב אישום בפשע או בעוון, רשאי – לפי בקשת התובע – לצוות על הנאשם או על סניגורו –
(1)לאפשר לתובע לעיין בכל זמן סביר בכל חוות דעת בכתב או בתעודת רופא, שהנאשם מתכוון להביאן לפני בית המשפט כראיה;
(2)לערוך בכתב את עיקר תכנה של עדות מומחה, שהנאשם מתכוון להשמיע, ולאפשר לתובע בכל זמן סביר לעיין בו;
(3)לאפשר לתובע להעתיק מסמכים כאמור.
(ב)העיון יהיה במעמד אדם שהנאשם או סניגורו ימנה לצורך זה או בכל דרך אחרת שיקבע בית המשפט.
(ג)מועד העיון ומקומו יהיו כפי שיקבע בית המשפט, ובלבד שמועד העיון יהיה לאחר שניתנה לנאשם או לסניגורו – לפי בקשתם – האפשרות לעיין בחומר החקירה לפי סימן ג׳.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט שהוגש לפניו כתב אישום בפשע או בעוון, רשאי – לפי בקשת התובע – לצוות על הנאשם או על סניגורו –
{{ח:תתת|(1)}} לאפשר לתובע לעיין בכל זמן סביר בכל חוות דעת בכתב או בתעודת רופא, שהנאשם מתכוון להביאן לפני בית המשפט כראיה;
{{ח:תתת|(2)}} לערוך בכתב את עיקר תכנה של עדות מומחה, שהנאשם מתכוון להשמיע, ולאפשר לתובע בכל זמן סביר לעיין בו;
{{ח:תתת|(3)}} לאפשר לתובע להעתיק מסמכים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} העיון יהיה במעמד אדם שהנאשם או סניגורו ימנה לצורך זה או בכל דרך אחרת שיקבע בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} מועד העיון ומקומו יהיו כפי שיקבע בית המשפט, ובלבד שמועד העיון יהיה לאחר שניתנה לנאשם או לסניגורו – לפי בקשתם – האפשרות לעיין בחומר החקירה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳}}.

84סייג להבאת ראיותתיקונים: [תשל״ו]

לא יגיש נאשם לבית המשפט חוות דעת בכתב או תעודת רופא ולא ישמיע עדות מומחה שלא קויים לגביהן צו שניתן לפי סעיף 83, אלא בהסכמת התובע או ברשות בית המשפט.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יגיש נאשם לבית המשפט חוות דעת בכתב או תעודת רופא ולא ישמיע עדות מומחה שלא קויים לגביהן צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83}}, אלא בהסכמת התובע או ברשות בית המשפט.
סימן ה׳: אישום

85תוכן כתב האישום

כתב אישום יכיל –
(1)שם בית המשפט שאליו הוא מוגש;
(2)ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו;
(3)שם הנאשם ומענו;
(4)תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם;
(5)ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם;
(6)שמות עדי התביעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כתב אישום יכיל –
{{ח:תת|(1)}} שם בית המשפט שאליו הוא מוגש;
{{ח:תת|(2)}} ציון מדינת ישראל כמאשים או שם הקובל ומענו;
{{ח:תת|(3)}} שם הנאשם ומענו;
{{ח:תת|(4)}} תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום והזמן במידה שאפשר לבררם;
{{ח:תת|(5)}} ציון הוראות החיקוק שלפיו מואשם הנאשם;
{{ח:תת|(6)}} שמות עדי התביעה.

86צירוף אישומים

מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; בצירוף אישומים כאמור מותר, על אף כל דין אחר, לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מותר לצרף בכתב אישום אחד כמה אישומים אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; בצירוף אישומים כאמור מותר, על אף כל דין אחר, לצרף לאישום בבית משפט מחוזי גם אישום בעבירה שאינה פשע.

87צירוף נאשמים

מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; אולם אין באי־צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מותר להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת, או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת; אולם אין באי־צירופו של צד אחד לעבירה מניעה לשפיטתו של צד אחר.

88הפרדת המשפט

בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת המשפט באישום פלוני שנכלל בכתב האישום, או על הפרדת משפטו של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת המשפט באישום פלוני שנכלל בכתב האישום, או על הפרדת משפטו של נאשם פלוני שהואשם עם אחרים.

89כתב אישום חדש בהפרדת המשפט

ניתן צו להפרדת המשפט, יוגש כתב אישום אחר בשל האישום שהמשפט עליו הופרד או נגד הנאשם שמשפטו הופרד; ורשאי בית המשפט, אם הוא סבור שלא ייגרם על־ידי כך עיוות־דין, להמשיך במשפט שהופרד מן השלב שאליו הגיע לפני ההפרדה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתן צו להפרדת המשפט, יוגש כתב אישום אחר בשל האישום שהמשפט עליו הופרד או נגד הנאשם שמשפטו הופרד; ורשאי בית המשפט, אם הוא סבור שלא ייגרם על־ידי כך עיוות־דין, להמשיך במשפט שהופרד מן השלב שאליו הגיע לפני ההפרדה.

90איחוד משפטים

בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט, אם מותר לצרפם בהתאם להוראות סעיפים 86 או 87 ובית המשפט סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט, אם מותר לצרפם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיפים 86}} {{ח:פנימי|סעיף 87|או 87}} ובית המשפט סבור שהצירוף לא יגרום לעיוות דין.

91תיקון כתב אישום בידי התובע

תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את השינוי; בית המשפט ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובע רשאי, בכל עת עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, במסירת הודעה לבית המשפט המפרטת את השינוי; בית המשפט ימציא העתק מן ההודעה לנאשם.

92תיקון כתב אישום בידי בית המשפטתיקונים: [תשל״ו]

(א)בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול.
(ב)בית המשפט רשאי לתקן כתב אישום אף אם העבירה שלפי התיקון היא בגדר הסמכות של בית משפט אחר או של הרכב אחר, ואם עשה כן יעביר את הענין לאותו בית משפט או הרכב, אולם אם העבירה היא בסמכותו של בית משפט בעל סמכות שיפוט מצומצמת יותר, רשאי בית המשפט גם להמשיך לדון בה.
(ג)בית משפט שהועבר אליו ענין לפי סעיף קטן (ב) רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו הוא עצמו גבה אותן, או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לתקן כתב אישום אף אם העבירה שלפי התיקון היא בגדר הסמכות של בית משפט אחר או של הרכב אחר, ואם עשה כן יעביר את הענין לאותו בית משפט או הרכב, אולם אם העבירה היא בסמכותו של בית משפט בעל סמכות שיפוט מצומצמת יותר, רשאי בית המשפט גם להמשיך לדון בה.
{{ח:תת|(ג)}} בית משפט שהועבר אליו ענין לפי סעיף קטן (ב) רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו הוא עצמו גבה אותן, או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

93חזרה מאישום

תובע רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לחזור בו מאישום שבכתב האישום, נגד נאשם אחד או יותר; אולם לא יעשה כן אם הודה הנאשם, בין בכתב על־פי סעיף 123 ובין בתשובתו לאישום, בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באותו אישום; לא היה בעובדות שהודה בהן כדי הרשעתו, רשאי התובע לחזור בו מן האישום ברשות בית המשפט.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובע רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לחזור בו מאישום שבכתב האישום, נגד נאשם אחד או יותר; אולם לא יעשה כן אם הודה הנאשם, בין בכתב על־פי {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}} ובין בתשובתו לאישום, בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באותו אישום; לא היה בעובדות שהודה בהן כדי הרשעתו, רשאי התובע לחזור בו מן האישום ברשות בית המשפט.

94תוצאות חזרה מאישוםתיקונים: תשנ״ה־2

(א)חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.
(ב)בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל אישום, בכל עת עד להכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם.
(ג)אישום שבוטל, לפי סעיף קטן (ב), לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.
{{ח:תת|(ב)}} בהסכמת התובע והנאשם רשאי בית המשפט לבטל אישום, בכל עת עד להכרעת הדין, ודין הביטול יהיה כדין ביטול לפני תשובת הנאשם.
{{ח:תת|(ג)}} אישום שבוטל, לפי סעיף קטן (ב), לא יוגש מחדש אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ומטעמים שיירשמו.

94אהתליית הליכיםתיקונים: תשנ״ה־2

(א)בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו.
(ב)הותלו ההליכים, לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו, רשאי תובע להודיע בכתב לבית המשפט על רצונו לחדש את ההליכים, ומשעשה כן יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני התלייתם.
(ג)על אף הוראות סעיף 9 ניתן לחדש את ההליכים באישור היועץ המשפטי לממשלה, מטעמים שיירשמו, אף אם עברו בין מועד התליית ההליכים לבין המועד שבו ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו התקופות האמורות בסעיף 9; ובלבד שההליכים הותלו מהטעם שהנאשם מתחמק מן הדין.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו.
{{ח:תת|(ב)}} הותלו ההליכים, לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו, רשאי תובע להודיע בכתב לבית המשפט על רצונו לחדש את ההליכים, ומשעשה כן יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני התלייתם.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ניתן לחדש את ההליכים באישור היועץ המשפטי לממשלה, מטעמים שיירשמו, אף אם עברו בין מועד התליית ההליכים לבין המועד שבו ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו התקופות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}; ובלבד שההליכים הותלו מהטעם שהנאשם מתחמק מן הדין.
סימן ו׳: זימון למשפט

95הזמנה למשפטתיקונים: תשס״ו־3

(א)משהוגש כתב אישום יקבע בית המשפט מועד למשפט; בית המשפט יודיע על המועד בכתב לתובע וימציא לנאשם הזמנה בכתב למשפט בצירוף העתק מכתב האישום; הגיש סניגורו לבית המשפט לפני קביעת המועד יפוי כוח לייצג את הנאשם במשפט, יודיע בית המשפט על המועד בכתב גם לסניגור.
(ב)סבר בית המשפט, לאור אופי העבירה שבכתב האישום ונסיבותיה, כי הדיון בכתב האישום מתאים לניהול במסגרת דיון מקדמי לפי הוראות סעיף 143א, תצורף להזמנה למשפט כאמור בסעיף קטן (א) הודעה, בנוסח שיקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובדבר מטרות הדיון המקדמי כאמור בסעיף 143א(ב), ותנאיו כאמור בסעיף 143א(ג).
↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי), התשס״ז–2006.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} משהוגש כתב אישום יקבע בית המשפט מועד למשפט; בית המשפט יודיע על המועד בכתב לתובע וימציא לנאשם הזמנה בכתב למשפט בצירוף העתק מכתב האישום; הגיש סניגורו לבית המשפט לפני קביעת המועד יפוי כוח לייצג את הנאשם במשפט, יודיע בית המשפט על המועד בכתב גם לסניגור.
{{ח:תת|(ב)}} סבר בית המשפט, לאור אופי העבירה שבכתב האישום ונסיבותיה, כי הדיון בכתב האישום מתאים לניהול במסגרת דיון מקדמי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 143א|סעיף 143א}}, תצורף להזמנה למשפט כאמור בסעיף קטן (א) הודעה, בנוסח שיקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובדבר מטרות הדיון המקדמי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143א|בסעיף 143א(ב)}}, ותנאיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143א|בסעיף 143א(ג)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)|תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי), התשס״ז–2006}}.}}

96תוכן ההזמנה

הזמנה למשפט תכיל –
(1)שם בית המשפט;
(2)ציון המאשים;
(3)שם הנאשם ומענו;
(4)תמצית האישום נגדו;
(5)המקום והמועד שבהם עליו להתייצב;
(6)תמצית הוראות סעיפים 123 ו־128.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הזמנה למשפט תכיל –
{{ח:תת|(1)}} שם בית המשפט;
{{ח:תת|(2)}} ציון המאשים;
{{ח:תת|(3)}} שם הנאשם ומענו;
{{ח:תת|(4)}} תמצית האישום נגדו;
{{ח:תת|(5)}} המקום והמועד שבהם עליו להתייצב;
{{ח:תת|(6)}} תמצית הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיפים 123}} {{ח:פנימי|סעיף 128|ו־128}}.

97הודעה על דחיית מועד

נדחה המועד לתחילת המשפט או להמשכו, יודיע בית המשפט בכתב לתובע על המועד שקבע, וימציא לנאשם ולסניגורו הודעה בכתב עליו, אם לא הודיע להם על כך בעל־פה בשעת דיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נדחה המועד לתחילת המשפט או להמשכו, יודיע בית המשפט בכתב לתובע על המועד שקבע, וימציא לנאשם ולסניגורו הודעה בכתב עליו, אם לא הודיע להם על כך בעל־פה בשעת דיון.

98צורת ההזמנהתיקונים: תשנ״ה־2

הודעה בכתב והזמנה לפי סימן זה תיחתם בידי שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט. אולם הודעה או הזמנה כאמור, לנאשם בעבירה שכתב האישום נגדו הוגש בידי תובע, כמשמעותו בסעיף 12(א)(2), יכול שתיחתם בידי שוטר בלבד.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעה בכתב והזמנה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן זה}} תיחתם בידי שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט. אולם הודעה או הזמנה כאמור, לנאשם בעבירה שכתב האישום נגדו הוגש בידי תובע, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(2)}}, יכול שתיחתם בידי שוטר בלבד.

99צו הבאה

בית המשפט רשאי לתת בכל עת צו הבאה נגד הנאשם, אם ראה שיש צורך בכך כדי לכפות את התייצבותו למשפט במועד שנקבע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי לתת בכל עת צו הבאה נגד הנאשם, אם ראה שיש צורך בכך כדי לכפות את התייצבותו למשפט במועד שנקבע.

100תחולת סעיפים אחרים

על צו הבאה יחולו הוראות סעיפים 22 עד 26, בשינויים לפי הענין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על צו הבאה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיפים 22 עד 26}}, בשינויים לפי הענין.

101מסירה עם מעצר

העוצר אדם לפי צו הבאה ימסור לו עם העתק הצו גם הזמנה, או הודעה לפי סעיף 97, או העתק מהן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העוצר אדם לפי צו הבאה ימסור לו עם העתק הצו גם הזמנה, או הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, או העתק מהן.

102שחרור בערובה

בצו הבאה רשאי בית המשפט להורות לקצין משטרה לשחרר את הנאשם בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט שנתן את הצו; על הערובה יחולו הוראות סעיפים 43 עד 49 בשינויים לפי הענין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בצו הבאה רשאי בית המשפט להורות לקצין משטרה לשחרר את הנאשם בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט שנתן את הצו; על הערובה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיפים 43 עד 49}} בשינויים לפי הענין.

103הבאה לבית המשפט

מי שנעצר על־פי צו הבאה ולא שוחרר לפי סעיף 102, יובא בלא דיחוי לפני בית המשפט, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שנעצר על־פי צו הבאה ולא שוחרר לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}, יובא בלא דיחוי לפני בית המשפט, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה.

104תפיסת נכסי נאשם שנמלט

(א)נאשם שנמלט או מסתתר ואין אפשרות למצאו, רשאי בית המשפט, לבקשת פרקליט מפרקליטות המדינה, ואם הוא סבור שהדבר עשוי להביא להתייצבותו של הנאשם, לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של הנאשם, מיטלטלין או מקרקעין, על רישום עיקול עליהם בפנקסי המקרקעין או על מינוי כונס נכסים עליהם, ולהורות מה ייעשה בנכס ובפירותיו כל עוד הצו בתקפו.
(ב)צו לפי סעיף זה לא יפגע בזכותו של נושה לרדת לאותם נכסים.
(ג)ניתן צו זה לפי סעיף זה, רשאי כל מי שתלוי בנאשם ותפיסת הנכס עשויה לפגוע בפרנסתו, לבקש מבית המשפט לבטל את הצו או לשנותו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נאשם שנמלט או מסתתר ואין אפשרות למצאו, רשאי בית המשפט, לבקשת פרקליט מפרקליטות המדינה, ואם הוא סבור שהדבר עשוי להביא להתייצבותו של הנאשם, לצוות על תפיסת כל נכס מנכסיו של הנאשם, מיטלטלין או מקרקעין, על רישום עיקול עליהם בפנקסי המקרקעין או על מינוי כונס נכסים עליהם, ולהורות מה ייעשה בנכס ובפירותיו כל עוד הצו בתקפו.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף זה לא יפגע בזכותו של נושה לרדת לאותם נכסים.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן צו זה לפי סעיף זה, רשאי כל מי שתלוי בנאשם ותפיסת הנכס עשויה לפגוע בפרנסתו, לבקש מבית המשפט לבטל את הצו או לשנותו.
סימן ז׳: הזמנת עדים והמצאת מסמכים

105פירושים

בסימן זה ”מסמכים“ – לרבות מוצגים אחרים.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
,
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ז|בסימן זה}}{{ח:הערה|,}} ”מסמכים“ – לרבות מוצגים אחרים.

106הזמנת עד

(א)בית המשפט יזמין, לבקשת בעל דין, כל אדם להעיד במשפט, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט, וכן רשאי בית המשפט להזמין עד מטעמו.
(ב)הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל־פה לעד על ידי בית המשפט בשעת דיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט יזמין, לבקשת בעל דין, כל אדם להעיד במשפט, זולת אם היה סבור שאין בהזמנת אותו אדם להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט, וכן רשאי בית המשפט להזמין עד מטעמו.
{{ח:תת|(ב)}} הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל־פה לעד על ידי בית המשפט בשעת דיון.

107צורת ההזמנה ותכנהתיקונים: תשנ״ה־2

הזמנה בכתב לעד תיחתם ביד שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט אולם רשאי שוטר להזמין עד מטעם תובע בחתימתו בלבד; ההזמנה תכיל –
(1)שם בית המשפט;
(2)ציון בעלי הדין;
(3)שם המוזמן ומענו;
(4)המקום והמועד שבהם עליו להתייצב;
(5)
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטלה).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הזמנה בכתב לעד תיחתם ביד שופט, רשם או פקיד בית המשפט ובחותמת בית המשפט אולם רשאי שוטר להזמין עד מטעם תובע בחתימתו בלבד; ההזמנה תכיל –
{{ח:תת|(1)}} שם בית המשפט;
{{ח:תת|(2)}} ציון בעלי הדין;
{{ח:תת|(3)}} שם המוזמן ומענו;
{{ח:תת|(4)}} המקום והמועד שבהם עליו להתייצב;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}

108צו להמצאת מסמכים ומוצגים

בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיזמת בית המשפט, לצוות על עד שהוזמן או על כל אדם אחר להמציא לבית המשפט במועד שיקבע בהזמנה או בצו, אותם מסמכים הנמצאים ברשותו ושפורטו בהזמנה או בצו.

109הזמנת עד על אתר

בית המשפט רשאי לצוות על אדם הנוכח לפניו להעיד או להמציא לו מסמכים במועד שיקבע; ודין אדם כזה כדין מי שהומצאו לו הזמנה או צו להמצאת מסמכים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי לצוות על אדם הנוכח לפניו להעיד או להמציא לו מסמכים במועד שיקבע; ודין אדם כזה כדין מי שהומצאו לו הזמנה או צו להמצאת מסמכים.

110עד שנבצר ממנו לבוא לבית המשפט

נוכח בית המשפט כי נבצר מעד לבוא לבית המשפט, רשאי הוא לגבות את עדותו במקום אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוכח בית המשפט כי נבצר מעד לבוא לבית המשפט, רשאי הוא לגבות את עדותו במקום אחר.

111מומחה מטעם בית המשפטתיקונים: תשמ״ה־2, תשנ״ה־2

(א)בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למנות מיוזמתו מומחה בענין שבחשבונאות או בנושא אחר הדורש בדיקה טכנית או חישוב, לצורך הבהרת חומר הראיות שבפניו.
(ב)מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יעיין בחומר הראיות שהפנה אליו בית המשפט ויערוך את ממצאיו על פי שאלות שהוצגו לו על ידי בית המשפט; המומחה יגיש חוות דעתו בכתב וייחקר עליה בבית המשפט לבקשת מי מבעלי הדין; הוגשה חוות דעת לפי סעיף זה, רשאים בעלי הדין, להביא ראיות לסתור אותה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למנות מיוזמתו מומחה בענין שבחשבונאות או בנושא אחר הדורש בדיקה טכנית או חישוב, לצורך הבהרת חומר הראיות שבפניו.
{{ח:תת|(ב)}} מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יעיין בחומר הראיות שהפנה אליו בית המשפט ויערוך את ממצאיו על פי שאלות שהוצגו לו על ידי בית המשפט; המומחה יגיש חוות דעתו בכתב וייחקר עליה בבית המשפט לבקשת מי מבעלי הדין; הוגשה חוות דעת לפי סעיף זה, רשאים בעלי הדין, להביא ראיות לסתור אותה.

112תיקונים: תשמ״ה־2

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

113תיקונים: תשמ״ב־4

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

114תיקונים: תשמ״ב־4

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

115תיקונים: תשמ״ב־4

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
סימן ח׳: שמירת ראיות

116הגדרותתיקונים: תשס״ד־5

בסימן זה –
”גביית עדות“ – לרבות קבלת מסמכים ומוצגים אחרים;
”עדות מוקדמת“ – עדות כאמור בסעיף 117 או בסעיף 117א;
”תיעוד חזותי“ – כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002 → חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גביית עדות“ – לרבות קבלת מסמכים ומוצגים אחרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עדות מוקדמת“ – עדות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 117|בסעיף 117}} או {{ח:פנימי|סעיף 117א|בסעיף 117א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיעוד חזותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)|בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס״ב–2002}}.

117גביה מוקדמת של עדותתיקונים: [תשמ״א], תשס״ג־5, תשס״ז

(א)הוגש כתב אישום לבית משפט, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לגבות עדותו של אדם לאלתר, אם ראה שהעדות חשובה לבירור האשמה וכי יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך המשפט או אם מצא שיש חשש שאמצעי לחץ, איום, הפחדה, כוח או הבטחת טובת הנאה יניאו את העד מלמסור עדות אמת במהלך המשפט; נפתחה חקירה בעבירה ועדיין לא הוגש עליה כתב אישום, רשאי לעשות כן בית משפט השלום או בית משפט מחוזי לבקשת תובע או לבקשת אדם העשוי להיות נאשם בעבירה.
(ב)הוגשה בקשה לגביית עדות מוקדמת, כאמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין, התשל״ז–1977, יחליט בית המשפט בבקשה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה; העדות תיגבה בתוך חודשיים מיום ההחלטה, אלא אם כן האריך בית המשפט את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 377א לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 377א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום לבית משפט, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, לגבות עדותו של אדם לאלתר, אם ראה שהעדות חשובה לבירור האשמה וכי יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבותה במהלך המשפט או אם מצא שיש חשש שאמצעי לחץ, איום, הפחדה, כוח או הבטחת טובת הנאה יניאו את העד מלמסור עדות אמת במהלך המשפט; נפתחה חקירה בעבירה ועדיין לא הוגש עליה כתב אישום, רשאי לעשות כן בית משפט השלום או בית משפט מחוזי לבקשת תובע או לבקשת אדם העשוי להיות נאשם בעבירה.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה בקשה לגביית עדות מוקדמת, כאמור בסעיף קטן (א), בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|סעיף 377א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, יחליט בית המשפט בבקשה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה; העדות תיגבה בתוך חודשיים מיום ההחלטה, אלא אם כן האריך בית המשפט את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

117אגביה מוקדמת של עדות של ילדתיקונים: תשנ״ה־2, תשס״ד־5

(א)הוגש כתב אישום לבית משפט או נפתחה חקירה בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955 (להלן – חוק הגנת ילדים), רשאי בית המשפט לגבות לאלתר עדותו של ילד כמשמעותו בחוק האמור, על פי בקשתו של תובע או מי שעשוי להיות נאשם בעבירה, ובהרשאתו של חוקר ילדים.
(ב)על עדות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סימן זה, בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות סעיפים 2(ב), (ג), 2א ו־10 לחוק הגנת ילדים.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בתוספת לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955 → חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) #תוספת
  • בחוק האמור → חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)
  • סעיפים 2(ב), (ג) → חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) #סעיף 2
  • 2א → חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) #סעיף 2א
  • ו־10 לחוק הגנת ילדים → חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום לבית משפט או נפתחה חקירה בעבירה מן העבירות המנויות {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#תוספת|בתוספת לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955}} (להלן – חוק הגנת ילדים), רשאי בית המשפט לגבות לאלתר עדותו של ילד כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|בחוק האמור}}, על פי בקשתו של תובע או מי שעשוי להיות נאשם בעבירה, ובהרשאתו של חוקר ילדים.
{{ח:תת|(ב)}} על עדות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן זה}}, בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 2|סעיפים 2(ב), (ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 2א|2א}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 10|ו־10 לחוק הגנת ילדים}}.

117בעדות מוקדמת של אדם עם מוגבלותתיקונים: תשס״ו־2

(א)הוגש כתב אישום לבית משפט בעבירה שבה מתלונן או עד הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, רשאי בית המשפט לגבות לאלתר את עדותו של אותו אדם, על פי בקשתו של התובע או של הנאשם.
(ב)גביית עדות לאלתר כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות → חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)
  • סעיף 10 לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות → חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוגש כתב אישום לבית משפט בעבירה שבה מתלונן או עד הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות}}, רשאי בית המשפט לגבות לאלתר את עדותו של אותו אדם, על פי בקשתו של התובע או של הנאשם.
{{ח:תת|(ב)}} גביית עדות לאלתר כאמור בסעיף קטן (א) תתועד בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות}}.

118נוכחות בעלי דיןתיקונים: [תשמ״א], תשנ״ה־2, תשס״ד־5

עדות מוקדמת תיגבה בפני תובע ובפני הנאשם או אדם העשוי להיות נאשם בעבירה, זולת אם החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לגבותה שלא בפניו של הנאשם או של מי שעשוי להיות נאשם; החליט בית המשפט כאמור תתועד העדות בתיעוד חזותי והוראות סעיף 120א(ב) ו־(ג) יחולו לענין זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עדות מוקדמת תיגבה בפני תובע ובפני הנאשם או אדם העשוי להיות נאשם בעבירה, זולת אם החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לגבותה שלא בפניו של הנאשם או של מי שעשוי להיות נאשם; החליט בית המשפט כאמור תתועד העדות בתיעוד חזותי והוראות {{ח:פנימי|סעיף 120א|סעיף 120א(ב) ו־(ג)}} יחולו לענין זה.

119סדרי גביית העדות

(א)בהזמנת עדים ובסדרי גביית העדויות ינהגו ככל האפשר כדרך שנוהגים במהלך המשפט, ועל הפרוטוקול יחולו הוראות סעיפים 135 עד 139, בשינויים לפי הענין.
(ב)התנגדות לשאלה וטענות אחרות שהושמעו בשעת גביית העדות יירשמו בפרוטוקול, ויחליט בהן בית המשפט שהעדות מוגשת לו כראיה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בהזמנת עדים ובסדרי גביית העדויות ינהגו ככל האפשר כדרך שנוהגים במהלך המשפט, ועל הפרוטוקול יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיפים 135 עד 139}}, בשינויים לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} התנגדות לשאלה וטענות אחרות שהושמעו בשעת גביית העדות יירשמו בפרוטוקול, ויחליט בהן בית המשפט שהעדות מוגשת לו כראיה.

120חתימת הפרוטוקולתיקונים: תשנ״ה־2

הפרוטוקול בהליכי גביית העדות ייקרא באזני העד, ולאחר שיאשרנו יחתום עליו וכן יחתום עליו השופט; סירב העד לאשר או לחתום, יירשם הדבר בפרוטוקול. הוראות סעיף זה לא יחולו על עדות שהוקלטה במלואה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרוטוקול בהליכי גביית העדות ייקרא באזני העד, ולאחר שיאשרנו יחתום עליו וכן יחתום עליו השופט; סירב העד לאשר או לחתום, יירשם הדבר בפרוטוקול. הוראות סעיף זה לא יחולו על עדות שהוקלטה במלואה.

120אתיעוד חזותי של עדות מוקדמתתיקונים: תשס״ד־5

(א)עדות מוקדמת תתועד בתיעוד חזותי.
(2)נקבע המותב שידון במשפט שבו תוגש העדות כראיה והעדות המוקדמת נגבית בפני כל שופטי המותב, רשאי בית המשפט להורות כי העדות המוקדמת לא תתועד בתיעוד חזותי; שינוי במותב לאחר גביית העדות לא יהיה בו כדי לפסול את העדות.
(3)בסעיף זה, ”מותב“ – לרבות דן יחיד.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) בית משפט הגובה עדות מוקדמת רשאי להורות כי העדות תיגבה, כולה או חלקה, בלא תיעוד חזותי, אם השתכנע כי ננקטו אמצעים סבירים לקיים את התיעוד, אך ביצוע התיעוד החזותי יעכב את גביית העדות והעיכוב עלול לסכל את גבייתה; החליט בית המשפט כאמור, לא יהיה בהעדר תיעוד חזותי כדי לפסול את העדות המוקדמת.
(ג)בית משפט רשאי לקבל כראיה עדות מוקדמת שאין לה תיעוד חזותי אם השתכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי יש לכך הצדקה בנסיבות הענין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)|(1)}} עדות מוקדמת תתועד בתיעוד חזותי.
{{ח:תתת|(2)}} נקבע המותב שידון במשפט שבו תוגש העדות כראיה והעדות המוקדמת נגבית בפני כל שופטי המותב, רשאי בית המשפט להורות כי העדות המוקדמת לא תתועד בתיעוד חזותי; שינוי במותב לאחר גביית העדות לא יהיה בו כדי לפסול את העדות.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף זה, ”מותב“ – לרבות דן יחיד.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) בית משפט הגובה עדות מוקדמת רשאי להורות כי העדות תיגבה, כולה או חלקה, בלא תיעוד חזותי, אם השתכנע כי ננקטו אמצעים סבירים לקיים את התיעוד, אך ביצוע התיעוד החזותי יעכב את גביית העדות והעיכוב עלול לסכל את גבייתה; החליט בית המשפט כאמור, לא יהיה בהעדר תיעוד חזותי כדי לפסול את העדות המוקדמת.
{{ח:תת|(ג)}} בית משפט רשאי לקבל כראיה עדות מוקדמת שאין לה תיעוד חזותי אם השתכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי יש לכך הצדקה בנסיבות הענין.

121העדות כראיה במשפטתיקונים: [תשל״ד], [תשמ״א], תשנ״ה־2, תשס״ד־5, תשס״ו־2

(א)עדות מוקדמת דינה כדין עדות שנגבתה במהלך המשפט, אך בית המשפט ירשה להזמין את העד לעדות נוספת אם ניתן להביא את העד לבית המשפט ונתקיים אחד מאלה –
(1)לא היתה לנאשם הזדמנות לחקור את העד;
(2)לא ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה למנות לעצמו סניגור כדי שיהיה נוכח בעת גביית העדות ויחקור את העד, או לא מונה לו סניגור שהיתה חובה למנותו;
(3)בית המשפט סבור, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת או לעשיית צדק.
(ב)ילד שנתן עדות מוקדמת לפי סעיפים 117א או 117ב לא יזומן למתן עדות נוספת אלא באישור חוקר ילדים; על עדותו יחולו הוראות סימן זה, בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות סעיפים 2(ב), (ג), 2א ו־10 לחוק הגנת ילדים; לא אישר חוקר הילדים את עדותו של הילד לפי סעיף זה והעדות המוקדמת נגבתה לפני שהוגש האישום, לא ירשיע בית המשפט על סמך עדות זו אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.
↗ חיצוניות: 3↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 2(ב), (ג) → חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) #סעיף 2
  • 2א → חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) #סעיף 2א
  • ו־10 לחוק הגנת ילדים → חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עדות מוקדמת דינה כדין עדות שנגבתה במהלך המשפט, אך בית המשפט ירשה להזמין את העד לעדות נוספת אם ניתן להביא את העד לבית המשפט ונתקיים אחד מאלה –
{{ח:תתת|(1)}} לא היתה לנאשם הזדמנות לחקור את העד;
{{ח:תתת|(2)}} לא ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה למנות לעצמו סניגור כדי שיהיה נוכח בעת גביית העדות ויחקור את העד, או לא מונה לו סניגור שהיתה חובה למנותו;
{{ח:תתת|(3)}} בית המשפט סבור, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת או לעשיית צדק.
{{ח:תת|(ב)}} ילד שנתן עדות מוקדמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 117א|סעיפים 117א}} {{ח:פנימי|סעיף 117ב|או 117ב}} לא יזומן למתן עדות נוספת אלא באישור חוקר ילדים; על עדותו יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן זה}}, בשינויים המחוייבים, וכן יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 2|סעיפים 2(ב), (ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 2א|2א}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 10|ו־10 לחוק הגנת ילדים}}; לא אישר חוקר הילדים את עדותו של הילד לפי סעיף זה והעדות המוקדמת נגבתה לפני שהוגש האישום, לא ירשיע בית המשפט על סמך עדות זו אלא אם כן יש לה סיוע בראיה אחרת.

122עדות שנגבתה שלא בפני בעל דין

נתקבלה עדות שנגבתה לפי סימן זה ולא היתה לבעל דין הזדמנות לחקור את העד, יביא בית המשפט עובדה זו בחשבון בשקלו את העדות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתקבלה עדות שנגבתה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן זה}} ולא היתה לבעל דין הזדמנות לחקור את העד, יביא בית המשפט עובדה זו בחשבון בשקלו את העדות.
סימן ט׳: הודיה בכתב

123הודיה בכתב

עד לתחילת המשפט רשאי הנאשם, בהודעה בכתב לבית המשפט, להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, וכן לטעון עובדות נוספות; העתק מכתב ההודיה יומצא על ידי בית המשפט לתובע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עד לתחילת המשפט רשאי הנאשם, בהודעה בכתב לבית המשפט, להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, וכן לטעון עובדות נוספות; העתק מכתב ההודיה יומצא על ידי בית המשפט לתובע.

124הודיה בכתב אינה מונעת מקדמיות

הודיעה שבכתב אינה מונעת את הנאשם מטעון טענות מקדמיות או מהודות בעובדות או מטעון עובדות נוספות במהלך המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודיעה שבכתב אינה מונעת את הנאשם מטעון טענות מקדמיות או מהודות בעובדות או מטעון עובדות נוספות במהלך המשפט.
פרק ה׳: הליכי המשפט
סימן א׳: מועד המשפט

125רציפות המשפט

כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית המשפט מזמן לזמן לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל עוד לא הוחל בגביית ראיות, רשאי בית המשפט מזמן לזמן לדחות את מועד תחילת המשפט או המשכו כפי הצורך; הוחל בגביית הראיות, ימשיך ברציפות יום יום עד גמירא, זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך.
סימן ב׳: נוכחות בעלי הדין

126נוכחות הנאשם

באין הוראה אחרת בחוק זה לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} באין הוראה אחרת בחוק זה לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו.

127נוכחות מורשים של תאגיד

הואשם תאגיד או חבר בני־אדם, לא ינוהל המשפט אלא בפני אדם המורשה כדין לייצג את התאגיד או חבר בני־האדם; אולם מותר לדון תאגיד או חבר בני־אדם שלא בפני מורשה אם נתקיימו התנאים האמורים בסעיף 128; מורשה כאמור דינו לענין סעיפים 99, 140, 161, 189 ו־192 כדין נאשם, והמצאת מסמך לתאגיד או לחבר בני־אדם – היא המצאה למורשה.
↺ פנימיות: 6
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הואשם תאגיד או חבר בני־אדם, לא ינוהל המשפט אלא בפני אדם המורשה כדין לייצג את התאגיד או חבר בני־האדם; אולם מותר לדון תאגיד או חבר בני־אדם שלא בפני מורשה אם נתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 128|בסעיף 128}}; מורשה כאמור דינו לענין {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיפים 99}}, {{ח:פנימי|סעיף 140|140}}, {{ח:פנימי|סעיף 161|161}}, {{ח:פנימי|סעיף 189|189}} {{ח:פנימי|סעיף 192|ו־192}} כדין נאשם, והמצאת מסמך לתאגיד או לחבר בני־אדם – היא המצאה למורשה.

128שפיטה לא בפני הנאשם בתחילת המשפטתיקונים: [תשל״ד]

נאשם שהוזמן לתחילת המשפט ולא התייצב, מותר לדונו לא בפניו –
(1)אם הוא נאשם בחטא או בעוון והודה בהודיה שבכתב בכל העובדות הנטענות בכתב האישום, ולא טען בה עובדות נוספות שיש בהן לכאורה כדי לשנות את תוצאות המשפט;
(2)אם ביקש שמשפטו יתנהל שלא בפניו והוא מיוצג בו על ידי סניגור, ובית המשפט סבור שלא יהיה בשפיטתו שלא בפניו משום עיוות דין לנאשם,
אולם רשאי בית המשפט, בכל שלב של המשפט, לצוות על התייצבות הנאשם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נאשם שהוזמן לתחילת המשפט ולא התייצב, מותר לדונו לא בפניו –
{{ח:תת|(1)}} אם הוא נאשם בחטא או בעוון והודה בהודיה שבכתב בכל העובדות הנטענות בכתב האישום, ולא טען בה עובדות נוספות שיש בהן לכאורה כדי לשנות את תוצאות המשפט;
{{ח:תת|(2)}} אם ביקש שמשפטו יתנהל שלא בפניו והוא מיוצג בו על ידי סניגור, ובית המשפט סבור שלא יהיה בשפיטתו שלא בפניו משום עיוות דין לנאשם,
{{ח:ת}} אולם רשאי בית המשפט, בכל שלב של המשפט, לצוות על התייצבות הנאשם.

129אין לגזור מאסר לא בפני הנאשםתיקונים: תש״ס, תשס״ג־4, תשס״ו

נידון נאשם לא בפניו על פי סעיף 128(1), לא יגזור עליו בית המשפט עונש מאסר – אלא אם ניתנה לו תחילה הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש בהתאם לסעיף 192. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס, ובלבד שבהזמנה למשפט צוין שניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות סעיף 129א(ג).
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נידון נאשם לא בפניו על פי {{ח:פנימי|סעיף 128|סעיף 128(1)}}, לא יגזור עליו בית המשפט עונש מאסר – אלא אם ניתנה לו תחילה הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 192|לסעיף 192}}. אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס, ובלבד שבהזמנה למשפט צוין שניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 129א|סעיף 129א(ג)}}.

129אדרכי הטלת מאסר במקום קנסתיקונים: תש״ס, תשס״ג־4, תשס״ו

(א)לא הוטל מאסר במקום קנס כאמור בסעיף 71 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, בעת מתן גזר הדין, רשאי בית המשפט להטילו בצו מיוחד, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, שהוגשה לאחר שהקנס לא שולם במועדו; הוראות סימן ג׳ לפרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977, לא יחולו על מאסר לפי סעיף זה.
(ב)לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס, או צו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), אלא בנוכחות הנידון או סניגורו או אם בהזמנה למשפט או לדיון למתן הצו המיוחד צוין כי ניתן להטיל מאסר במקום קנס על נידון שלא יתייצב.
(ג)צו מאסר כאמור בסעיף קטן (ב) שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, לא יבוצע בטרם הומצאה לנידון התראה בכתב על כך לפחות 14 ימים מראש; בהתראה תצוין מזכירות בית המשפט שאליה ניתן לפנות לבירורים וכן האפשרות לבקש פריסה או דחיה של תשלום הקנס ופטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות סעיפים 66 ו־69 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, וסעיפים 5ב ו־5ג לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995, לפי הענין; דרכי ההמצאה הקבועות בסעיף 237(ד) לא יחולו על התראה לפי סעיף קטן זה.
(ד)הוטל על נידון מאסר במקום קנס, בצו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הצו האמור, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנידון הצו המיוחד, ואולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע; הוראות סעיף 130(ט) יחולו, בשינויים המחויבים, לענין החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן זה.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 71 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 71
  • סימן ג׳ לפרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #פרק ו סימן ג
  • סעיפים 66 → חוק העונשין #סעיף 66
  • ו־69 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 69
  • וסעיפים 5ב → חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות #סעיף 5ב
  • ו־5ג לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995 → חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות #סעיף 5ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא הוטל מאסר במקום קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 71|בסעיף 71 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, בעת מתן גזר הדין, רשאי בית המשפט להטילו בצו מיוחד, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, שהוגשה לאחר שהקנס לא שולם במועדו; הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ג|סימן ג׳ לפרק ו׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לא יחולו על מאסר לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס, או צו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), אלא בנוכחות הנידון או סניגורו או אם בהזמנה למשפט או לדיון למתן הצו המיוחד צוין כי ניתן להטיל מאסר במקום קנס על נידון שלא יתייצב.
{{ח:תת|(ג)}} צו מאסר כאמור בסעיף קטן (ב) שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, לא יבוצע בטרם הומצאה לנידון התראה בכתב על כך לפחות 14 ימים מראש; בהתראה תצוין מזכירות בית המשפט שאליה ניתן לפנות לבירורים וכן האפשרות לבקש פריסה או דחיה של תשלום הקנס ופטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 66|סעיפים 66}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 69|ו־69 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ב|וסעיפים 5ב}} {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות#סעיף 5ג|ו־5ג לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, לפי הענין; דרכי ההמצאה הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 237|בסעיף 237(ד)}} לא יחולו על התראה לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)}} הוטל על נידון מאסר במקום קנס, בצו מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הצו האמור, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש בתוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנידון הצו המיוחד, ואולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(ט)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לענין החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן זה.

130שפיטת נאשם שלא התייצב בהמשך המשפטתיקונים: [תשל״ד], תשנ״ה־2, תש״ס, תשס״ג־4, תשס״ו

(א)נאשם שהוזמן להמשך משפטו ולא התייצב, מותר לדונו שלא בפניו אם ההזמנה למועד ההמשך נמסרה לו בהודעה של בית המשפט בשעת דיון, ובית המשפט הזהירו במהלך המשפט שיהיה רשאי לדונו שלא בפניו אם לא התייצב, או אם הזמנה בכתב הומצאה לו, שלא באמצעות סניגורו, וכן לסניגורו, אם יש לו סניגור, וצויינה בה האזהרה האמורה.
(ב)סעיף קטן (א) יחול על נאשם בפשע רק אם הדיון במשפטו מתקיים בבית משפט שלום והוא היה מיוצג על ידי סניגור באותה ישיבה.
(ג)הורשע נאשם שלא בפניו לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט לגזור את דינו שלא בפניו ובלבד שבית המשפט לא יטיל עליו עונש מאסר; בהזמנה לדיון בגזר הדין יפורט דבר הרשעתו שלא בפניו, מועדה ומועד הדיון בגזר הדין; אין באמור בסעיף קטן זה כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס, ובלבד שבהזמנה לדיון צוין שניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות סעיף 129א(ג).
(ג1)על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יגזור בית המשפט את דינו של נאשם בפשע אלא בפניו ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש, כאמור בסעיף 192.
(ד)בית המשפט לא ידון נאשם ולא יגזור את דינו שלא בפניו אם שוכנע, כי נבצר מן הנאשם להתייצב מסיבה מוצדקת או אם הוא סבור כי ייגרם לו בכך עיוות דין.
(ה)התנהל דיון שלא בפני הנאשם ושלא בפני סניגורו, לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט, על־פי בקשת הנאשם, אף בשעת הדיון, לבטל את הדיון שנערך בהעדרם, לרבות הכרעת הדין, כל עוד לא ניתן גזר הדין, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
(ו)התנהל דיון לפי סעיף זה שלא בפני הנאשם, אך בנוכחות סניגורו, רשאי בית המשפט, על־פי בקשת הנאשם, לצוות על שמיעתו מחדש של עד אשר העיד בדיון כאמור, וכן רשאי הוא לצוות על ביטול הכרעת הדין כל עוד לא נגזר הדין, אם שוכנע כי בשל העדרות הנאשם באותו דיון לא מוצתה חקירת העד, לא ניתן היה לנהל את הגנתו כראוי או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
(ז)משהתייצב הנאשם למשפט, יסביר לו בית המשפט את זכותו לפי סעיפים קטנים (ה) ו־(ו); התייצב לאחר הכרעת הדין, יקרא בית המשפט לנאשם את הכרעת הדין לפני שיסביר לו את זכותו.
(ח)נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.
(ט)בית המשפט שנעתר לבקשת נאשם או נידון לפי סעיפים קטנים (ה), (ו) או (ח) רשאי להטיל על הנאשם או על הנידון תשלום ההוצאות בפועל שנגרמו בשל אי התייצבותם.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נאשם שהוזמן להמשך משפטו ולא התייצב, מותר לדונו שלא בפניו אם ההזמנה למועד ההמשך נמסרה לו בהודעה של בית המשפט בשעת דיון, ובית המשפט הזהירו במהלך המשפט שיהיה רשאי לדונו שלא בפניו אם לא התייצב, או אם הזמנה בכתב הומצאה לו, שלא באמצעות סניגורו, וכן לסניגורו, אם יש לו סניגור, וצויינה בה האזהרה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) יחול על נאשם בפשע רק אם הדיון במשפטו מתקיים בבית משפט שלום והוא היה מיוצג על ידי סניגור באותה ישיבה.
{{ח:תת|(ג)}} הורשע נאשם שלא בפניו לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט לגזור את דינו שלא בפניו ובלבד שבית המשפט לא יטיל עליו עונש מאסר; בהזמנה לדיון בגזר הדין יפורט דבר הרשעתו שלא בפניו, מועדה ומועד הדיון בגזר הדין; אין באמור בסעיף קטן זה כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס, ובלבד שבהזמנה לדיון צוין שניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב; צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון או סניגורו יבוצע בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 129א|סעיף 129א(ג)}}.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), לא יגזור בית המשפט את דינו של נאשם בפשע אלא בפניו ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו לענין העונש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 192|בסעיף 192}}.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט לא ידון נאשם ולא יגזור את דינו שלא בפניו אם שוכנע, כי נבצר מן הנאשם להתייצב מסיבה מוצדקת או אם הוא סבור כי ייגרם לו בכך עיוות דין.
{{ח:תת|(ה)}} התנהל דיון שלא בפני הנאשם ושלא בפני סניגורו, לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט, על־פי בקשת הנאשם, אף בשעת הדיון, לבטל את הדיון שנערך בהעדרם, לרבות הכרעת הדין, כל עוד לא ניתן גזר הדין, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
{{ח:תת|(ו)}} התנהל דיון לפי סעיף זה שלא בפני הנאשם, אך בנוכחות סניגורו, רשאי בית המשפט, על־פי בקשת הנאשם, לצוות על שמיעתו מחדש של עד אשר העיד בדיון כאמור, וכן רשאי הוא לצוות על ביטול הכרעת הדין כל עוד לא נגזר הדין, אם שוכנע כי בשל העדרות הנאשם באותו דיון לא מוצתה חקירת העד, לא ניתן היה לנהל את הגנתו כראוי או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
{{ח:תת|(ז)}} משהתייצב הנאשם למשפט, יסביר לו בית המשפט את זכותו לפי סעיפים קטנים (ה) ו־(ו); התייצב לאחר הכרעת הדין, יקרא בית המשפט לנאשם את הכרעת הדין לפני שיסביר לו את זכותו.
{{ח:תת|(ח)}} נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע.
{{ח:תת|(ט)}} בית המשפט שנעתר לבקשת נאשם או נידון לפי סעיפים קטנים (ה), (ו) או (ח) רשאי להטיל על הנאשם או על הנידון תשלום ההוצאות בפועל שנגרמו בשל אי התייצבותם.

131הודעת ההליכים לנידון שלא בפניותיקונים: [תשל״ד]

אין בהוראות סעיפים 126 עד 130 כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להרחיק מאולם בית המשפט נאשם המפריע לדיוני בית המשפט, אולם ההליכים שהתנהלו לא בפניו יובאו לידיעתו בדרך שיקבע בית המשפט.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 126|סעיפים 126 עד 130}} כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להרחיק מאולם בית המשפט נאשם המפריע לדיוני בית המשפט, אולם ההליכים שהתנהלו לא בפניו יובאו לידיעתו בדרך שיקבע בית המשפט.

132שפיטה שלא בפני הנאשם מטעמי בריאותתיקונים: [תשל״ו]

(א)בית המשפט מוסמך להורות שהדיון, כולו או מקצתו, יהיה לא בפני נאשם, אם ביקש זאת סניגורו של הנאשם ובית המשפט סבור שהדיון בפני הנאשם עלול להזיק לבריאות גופו או נפשו.
(ב)דיון לצורך החלטה לפי סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט לקיימו לא בפני הנאשם ורשאי הוא לקיימו בדלתיים סגורות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט מוסמך להורות שהדיון, כולו או מקצתו, יהיה לא בפני נאשם, אם ביקש זאת סניגורו של הנאשם ובית המשפט סבור שהדיון בפני הנאשם עלול להזיק לבריאות גופו או נפשו.
{{ח:תת|(ב)}} דיון לצורך החלטה לפי סעיף קטן (א) רשאי בית המשפט לקיימו לא בפני הנאשם ורשאי הוא לקיימו בדלתיים סגורות.

133העדר תובע

לא התייצב התובע במועד שנקבע למשפט אף על פי שהודע לו המועד, ובית המשפט לא ראה לדחות את המשפט למועד אחר, ינהג בית המשפט כאמור בסעיף 94 כאילו חזר בו התובע מהאישום, אולם רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה המתגלית מן העובדות שהודה בהן או שהוכחו, ולגזור את דינו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא התייצב התובע במועד שנקבע למשפט אף על פי שהודע לו המועד, ובית המשפט לא ראה לדחות את המשפט למועד אחר, ינהג בית המשפט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 94|בסעיף 94}} כאילו חזר בו התובע מהאישום, אולם רשאי הוא להרשיע את הנאשם בעבירה המתגלית מן העובדות שהודה בהן או שהוכחו, ולגזור את דינו.
סימן ב׳1: היוועדות חזותית – הוראת שעה

133אהשתתפות עצור או אסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותיתתיקונים: תשפ״ב

(א)בסימן זה, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.
(ב)על אף האמור בסעיף 126, לבקשת עצור או אסיר רשאי בית המשפט להורות על קיום דיון בעניינו שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, אם שוכנע כי די בהשתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית בהתחשב, בין השאר במהות הדיון, בנסיבות הנוגעות לעצור או לאסיר ובמידת החשיבות שהעצור או האסיר יהיה נוכח באולם בית המשפט, ובלבד שהעצור או האסיר הוא בגיר, מיוצג על ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו.
(ג)בקשת עצור או אסיר להשתתפות בדיון בדרך של היוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה באחת מהדרכים האלה:
(1)בעל פה, באמצעות סניגורו, במעמד דיון שמתקיים בעניינו לגבי דיון אחר שנקבע בעניינו;
(2)בכתב, לבית המשפט, באמצעות סניגורו, והעתק מהבקשה יימסר לשירות בתי הסוהר ולתובע לא יאוחר מ־72 שעות לפני מועד הדיון.
(ד)ביקש העצור או האסיר להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, רשאי התובע להגיש לבית המשפט את התנגדותו לכך במעמד הדיון או בהקדם האפשרי לאחר הדיון או הגשת הבקשה, לפי העניין, ובית המשפט ייתן את החלטתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון.
(ה)על אף האמור בסעיפים קטנים (ג)(2) ו־(ד), בית משפט רשאי, מטעמים חריגים, ולאחר שהתקבלה עמדת התובע, להיעתר לבקשה להשתתפות העצור או האסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית בחלוף התקופות האמורות באותם סעיפים קטנים, ובלבד שההחלטה תינתן לא יאוחר מהשעה 20:00 ערב מועד הדיון.
(ו)היה העצור או האסיר אדם עם מוגבלות, יורה בית המשפט על קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית רק אם ניתן לקיימו תוך עריכת התאמות נגישות ככל שהן נדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005, או לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005 → חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)
  • חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 → חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב1|בסימן זה}}, ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 126|בסעיף 126}}, לבקשת עצור או אסיר רשאי בית המשפט להורות על קיום דיון בעניינו שלא בנוכחותו אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, אם שוכנע כי די בהשתתפות העצור או האסיר בדיון בהיוועדות חזותית בהתחשב, בין השאר במהות הדיון, בנסיבות הנוגעות לעצור או לאסיר ובמידת החשיבות שהעצור או האסיר יהיה נוכח באולם בית המשפט, ובלבד שהעצור או האסיר הוא בגיר, מיוצג על ידי סניגור והגיש את בקשתו באמצעותו.
{{ח:תת|(ג)}} בקשת עצור או אסיר להשתתפות בדיון בדרך של היוועדות חזותית כאמור בסעיף קטן (ב) תהיה באחת מהדרכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל פה, באמצעות סניגורו, במעמד דיון שמתקיים בעניינו לגבי דיון אחר שנקבע בעניינו;
{{ח:תתת|(2)}} בכתב, לבית המשפט, באמצעות סניגורו, והעתק מהבקשה יימסר לשירות בתי הסוהר ולתובע לא יאוחר מ־72 שעות לפני מועד הדיון.
{{ח:תת|(ד)}} ביקש העצור או האסיר להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית, רשאי התובע להגיש לבית המשפט את התנגדותו לכך במעמד הדיון או בהקדם האפשרי לאחר הדיון או הגשת הבקשה, לפי העניין, ובית המשפט ייתן את החלטתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ג)(2) ו־(ד), בית משפט רשאי, מטעמים חריגים, ולאחר שהתקבלה עמדת התובע, להיעתר לבקשה להשתתפות העצור או האסיר בדיון בדרך של היוועדות חזותית בחלוף התקופות האמורות באותם סעיפים קטנים, ובלבד שההחלטה תינתן לא יאוחר מהשעה 20:00 ערב מועד הדיון.
{{ח:תת|(ו)}} היה העצור או האסיר אדם עם מוגבלות, יורה בית המשפט על קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית רק אם ניתן לקיימו תוך עריכת התאמות נגישות ככל שהן נדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}.

133בדיונים שאין לקיימם בדרך של היוועדות חזותיתתיקונים: תשפ״ב

על אף האמור בסעיף 133א, הדיונים שלהלן יתקיימו בנוכחות העצור או האסיר, ולא בדרך של היוועדות חזותית:
(1)דיון שבו העצור או האסיר מודה בעובדות כתב האישום בעניינו;
(2)דיון שבו מוצג הסדר טיעון;
(3)דיון שנשמעת בו הכרעת דין לפי סעיף 182;
(4)דיון שנשמעות בו טענות לעניין העונש לפי סעיף 192;
(5)דיון שנשמע בו גזר דין לפי סעיף 193;
(6)דיון בעניינו של עצור או אסיר שנשמעת בו עדותו לפי סימן ה׳ לפרק ה׳;
(7)דיון שנשמעת בו עדות לפי סימן ה׳ לפרק ה׳; ואולם, בית המשפט רשאי להורות על קיום דיון כאמור בדרך של השתתפות העצור או האסיר בהיוועדות חזותית בהתקיים התנאים בסעיף 133א, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהתובע נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו; הודעת התובע על אי־הסכמה לקיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית תוגש באישורו של אחד מאלה, לפי העניין:
(א)פרקליט המחוז או משנהו או פרקליט בדרגת מנהל מחלקה לפחות בפרקליטות המחוז;
(ב)תובע שהוא קצין בדרגת רב־פקד לפחות, ראש שלוחת תביעות או סגנו שהתמנה לתובע לפי סעיף 12(א)(1)(ב).
↺ פנימיות: 8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 133א|בסעיף 133א}}, הדיונים שלהלן יתקיימו בנוכחות העצור או האסיר, ולא בדרך של היוועדות חזותית:
{{ח:תת|(1)}} דיון שבו העצור או האסיר מודה בעובדות כתב האישום בעניינו;
{{ח:תת|(2)}} דיון שבו מוצג הסדר טיעון;
{{ח:תת|(3)}} דיון שנשמעת בו הכרעת דין לפי {{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182}};
{{ח:תת|(4)}} דיון שנשמעות בו טענות לעניין העונש לפי {{ח:פנימי|סעיף 192|סעיף 192}};
{{ח:תת|(5)}} דיון שנשמע בו גזר דין לפי {{ח:פנימי|סעיף 193|סעיף 193}};
{{ח:תת|(6)}} דיון בעניינו של עצור או אסיר שנשמעת בו עדותו לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳ לפרק ה׳}};
{{ח:תת|(7)}} דיון שנשמעת בו עדות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳ לפרק ה׳}}; ואולם, בית המשפט רשאי להורות על קיום דיון כאמור בדרך של השתתפות העצור או האסיר בהיוועדות חזותית בהתקיים התנאים {{ח:פנימי|סעיף 133א|בסעיף 133א}}, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהתובע נתן את הסכמתו לקיום הדיון בדרך זו; הודעת התובע על אי־הסכמה לקיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית תוגש באישורו של אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(א)}} פרקליט המחוז או משנהו או פרקליט בדרגת מנהל מחלקה לפחות בפרקליטות המחוז;
{{ח:תתת|(ב)}} תובע שהוא קצין בדרגת רב־פקד לפחות, ראש שלוחת תביעות או סגנו שהתמנה לתובע לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)(ב)}}.

133גאופן קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותיתתיקונים: תשפ״ב

דיון בדרך של היוועדות חזותית לפי סימן זה יתקיים באולם בית משפט ומיתקן כליאה שקיבלו אישור של גורם מוסמך מטעם מנהל בתי המשפט ונציב שירות בתי הסוהר, לפי העניין, כפי שייקבע בתקנות כאמור בסעיף 133ד, ובדרך שתבטיח כי יתקיימו כל אלה:
(1)המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, העצור או האסיר, הסניגור, השוטר או התובע, מתורגמן אם נדרש, וכל אדם שנוכחותו דרושה לדיון בעת שהוא נשמע לפני בית המשפט;
(2)תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו לפני הדיון, במהלכו ואחריו, שתתקיים ביחידות ובאופן שיבטיח את סודיותה; הוראות סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979, לא יחולו לגבי שיחה זו; בית המשפט יוודא כי התאפשרה שיחה כאמור;
(3)הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור או האסיר.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979 → חוק האזנת סתר #סעיף 13
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דיון בדרך של היוועדות חזותית לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב1|סימן זה}} יתקיים באולם בית משפט ומיתקן כליאה שקיבלו אישור של גורם מוסמך מטעם מנהל בתי המשפט ונציב שירות בתי הסוהר, לפי העניין, כפי שייקבע בתקנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 133ד|בסעיף 133ד}}, ובדרך שתבטיח כי יתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, העצור או האסיר, הסניגור, השוטר או התובע, מתורגמן אם נדרש, וכל אדם שנוכחותו דרושה לדיון בעת שהוא נשמע לפני בית המשפט;
{{ח:תת|(2)}} תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו לפני הדיון, במהלכו ואחריו, שתתקיים ביחידות ובאופן שיבטיח את סודיותה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר#סעיף 13|סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979}}, לא יחולו לגבי שיחה זו; בית המשפט יוודא כי התאפשרה שיחה כאמור;
{{ח:תת|(3)}} הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור או האסיר.

133דתקנותתיקונים: תשפ״ב

(א)שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת יקבע הוראות לביצוע סימן זה, ובכלל זה הוראות לעניין התנאים הטכנולוגיים הנדרשים לקיום דיון בדרך של היוועדות חזותית ולעניין התנאים לקיום דיון בהיוועדות חזותית כאמור בסעיף 133ג.
(ב)תקנות ראשונות לפי סעיף זה יובאו לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לא יאוחר מיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022).
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות סדר הדין הפלילי (היוועדות חזותית) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת יקבע הוראות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב1|סימן זה}}, ובכלל זה הוראות לעניין התנאים הטכנולוגיים הנדרשים לקיום דיון בדרך של היוועדות חזותית ולעניין התנאים לקיום דיון בהיוועדות חזותית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 133ג|בסעיף 133ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות ראשונות לפי סעיף זה יובאו לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לא יאוחר מיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין הפלילי (היוועדות חזותית) (הוראת שעה)|תקנות סדר הדין הפלילי (היוועדות חזותית) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}.}}

133הדיווח לכנסת – קיום דיונים בדרך של היוועדות חזותיתתיקונים: תשפ״ב

(א)הגופים המנויים להלן ידווחו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה, בכתב, אחת לשישה חודשים, על קיום דיונים לפי ההוראות בעניין היוועדות חזותית, בפילוח לפי מחוזות, מקומות מעצר ובתי סוהר, לפי העניין, לגבי ששת החודשים שקדמו למועד הדיווח, כמפורט להלן:
(1)מנהל בתי המשפט – מספר הדיונים שהתקיימו בדרך של היוועדות חזותית, בפילוח לפי סוג הדיון;
(2)נציב בתי הסוהר –
(א)מספר הדיונים שהתקיימו בהיוועדות חזותית, מספר הדיונים שהתקיימו בשיחה טלפונית ומספר כלל העצורים והאסירים שהובאו לדיונים בבתי משפט;
(ב)דיווח כאמור בפסקה זו יימסר גם לשר לביטחון הפנים;
(3)המזכיר הראשי, כמשמעותו בסעיף 34 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001 – על העניינים שלהלן בנוגע לדיונים בוועדות השחרורים, בפילוח לפי מחוזות ובתי סוהר:
(א)מספר הדיונים שהתקיימו בהיוועדות חזותית;
(ב)מספר הדיונים שהתקיימו בנוכחות אסירים.
(ב)בסימן זה, ”ההוראות בעניין היוועדות חזותית“ – כל אלה: הוראות סימן זה, סעיפים 16ב עד 16ה לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, סעיפים 16א ו־25א לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001, וסעיף 62א1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 34 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001 → חוק שחרור על-תנאי ממאסר #סעיף 34
  • סעיפים 16ב עד 16ה לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 16ב
  • סעיפים 16א → חוק שחרור על-תנאי ממאסר #סעיף 16א
  • ו־25א לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001 → חוק שחרור על-תנאי ממאסר #סעיף 25א
  • וסעיף 62א1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971 → פקודת בתי הסוהר #סעיף 62א1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הגופים המנויים להלן ידווחו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה, בכתב, אחת לשישה חודשים, על קיום דיונים לפי ההוראות בעניין היוועדות חזותית, בפילוח לפי מחוזות, מקומות מעצר ובתי סוהר, לפי העניין, לגבי ששת החודשים שקדמו למועד הדיווח, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל בתי המשפט – מספר הדיונים שהתקיימו בדרך של היוועדות חזותית, בפילוח לפי סוג הדיון;
{{ח:תתת|(2)}} נציב בתי הסוהר –
{{ח:תתתת|(א)}} מספר הדיונים שהתקיימו בהיוועדות חזותית, מספר הדיונים שהתקיימו בשיחה טלפונית ומספר כלל העצורים והאסירים שהובאו לדיונים בבתי משפט;
{{ח:תתתת|(ב)}} דיווח כאמור בפסקה זו יימסר גם לשר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} המזכיר הראשי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 34|בסעיף 34 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001}} – על העניינים שלהלן בנוגע לדיונים בוועדות השחרורים, בפילוח לפי מחוזות ובתי סוהר:
{{ח:תתתת|(א)}} מספר הדיונים שהתקיימו בהיוועדות חזותית;
{{ח:תתתת|(ב)}} מספר הדיונים שהתקיימו בנוכחות אסירים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב1|בסימן זה}}, ”ההוראות בעניין היוועדות חזותית“ – כל אלה: הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב1|סימן זה}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 16ב|סעיפים 16ב עד 16ה לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 16א|סעיפים 16א}} {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 25א|ו־25א לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001}}, {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 62א1|וסעיף 62א1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}.

133ותוקףתיקונים: תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3, תשפ״ד־2, תשפ״ו, תשפ״ו־2

(א)הוראות סימן זה יעמדו בתוקפן בתקופה שמיום ל׳ בשבט התשפ״ב (1 בפברואר 2022) עד עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה); שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להאריך בצו את תקופת הוראת השעה לתקופות נוספות שלא יעלו כל אחת על שישה חודשים ובמצטבר על שנתיים.
(ב)לשם בחינת יישומן והשפעתן של ההוראות בעניין היוועדות חזותית כנוסחן בתקופת הוראת שעה, יערכו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים מחקר, וממצאיו יוגשו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בצירוף התייחסות של הסנגוריה הציבורית ליישומן של ההוראות כאמור.
(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סימן זה לא יחולו בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה חלקית או הכרזה על הגבלה מלאה כהגדרתן בחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף קורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020 ובתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה לפי חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
התקופה הוארכה עד יום 14.5.2026 (ק״ת תשפ״ו, 496).
ה
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף קורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020 → חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף קורונה החדש (הוראת שעה)
  • חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026 → חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב1|סימן זה}} יעמדו בתוקפן בתקופה שמיום ל׳ בשבט התשפ״ב (1 בפברואר 2022) עד עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה); שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאים להאריך בצו את תקופת הוראת השעה לתקופות נוספות שלא יעלו כל אחת על שישה חודשים ובמצטבר על שנתיים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|התקופה הוארכה עד יום 14.5.2026 (ק״ת תשפ״ו, 496).}}
{{ח:תת|(ב)}} לשם בחינת יישומן והשפעתן של ההוראות בעניין היוועדות חזותית כנוסחן בתקופת הוראת {{ח:הערה|ה}}שעה, יערכו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים מחקר, וממצאיו יוגשו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בצירוף התייחסות של הסנגוריה הציבורית ליישומן של ההוראות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב1|סימן זה}} לא יחולו בתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה חלקית או הכרזה על הגבלה מלאה כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף קורונה החדש (הוראת שעה)|בחוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף קורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}} ובתקופת תוקפה של הכרזה על הגבלה מלאה או הכרזה על הגבלה ביטחונית על מי שחלה עליו ההכרזה לפי {{ח:חיצוני|חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)|חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}}.
סימן ג׳: פרוטוקול ותרגום

134ניהול פרוטוקולתיקונים: תשס״ח־6

(א)במשפט פלילי ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בדיון מקדמי רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון.
(ב)בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטקול.
(ג)בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטקול.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} במשפט פלילי ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בו והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בדיון מקדמי רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטקול.
{{ח:תת|(ג)}} בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטקול.

135רישום הפרוטוקול

הפרוטוקול יירשם ביד השופט, ביד רושם שקבע בית המשפט, במכשיר הקלטה, באמצעי מיכני אחר או ביד עובד בית המשפט אשר נשיאו או שופט ראשי של בית משפט שלום, לפי הענין, אישרו כקצרן – הכל כפי שיקבע בית המשפט; ורשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, להרשות רישום הפרוטוקול ביד קצרן אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרוטוקול יירשם ביד השופט, ביד רושם שקבע בית המשפט, במכשיר הקלטה, באמצעי מיכני אחר או ביד עובד בית המשפט אשר נשיאו או שופט ראשי של בית משפט שלום, לפי הענין, אישרו כקצרן – הכל כפי שיקבע בית המשפט; ורשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, להרשות רישום הפרוטוקול ביד קצרן אחר.

136צירוף מסמכים לפרוטוקול

כתב האישום, מסמכים שהוגשו ושקיבל אותם בית המשפט וכל תעודה הנוגעת למשפט יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כתב האישום, מסמכים שהוגשו ושקיבל אותם בית המשפט וכל תעודה הנוגעת למשפט יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו.

137תיקון פרוטוקול

בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן ליתר בעלי הדין הזדמנות להשמיע את דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בית המשפט ייזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם הוגשה לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערעור עליו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן ליתר בעלי הדין הזדמנות להשמיע את דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בית המשפט ייזקק לבקשת תיקון כאמור גם אם הוגשה לאחר מתן פסק הדין וכל עוד לא עברה התקופה לערעור עליו.

138רישום תיקון

בקשה לתיקון של פרוטוקול וכל החלטה על בקשה כזאת יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשה לתיקון של פרוטוקול וכל החלטה על בקשה כזאת יירשמו בפרוטוקול וההחלטה תיחתם בידי בית המשפט.

139הפרוטוקול – ראיה לכאורה

פרוטוקול ישמש ראיה לכאורה למהלך המשפט, אולם בערעור באותו ענין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו, אלא ברשות בית המשפט שלערעור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרוטוקול ישמש ראיה לכאורה למהלך המשפט, אולם בערעור באותו ענין אין לטעון נגד דיוקו של הפרוטוקול ואין להביא ראיות לטעות בו, אלא ברשות בית המשפט שלערעור.

140מתרגם לנאשם

הוברר לבית המשפט שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוברר לבית המשפט שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו.

141ראיה שלא בעברית

ראיה הנמסרת ברשות בית המשפט לא בעברית, או לא בלשון אחרת השגורה בפי בית המשפט ובעלי הדין, מתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תירשם בפרוטוקול תוך תרגומה לעברית, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; רישום התרגום בפרוטקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראיה הנמסרת ברשות בית המשפט לא בעברית, או לא בלשון אחרת השגורה בפי בית המשפט ובעלי הדין, מתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תירשם בפרוטוקול תוך תרגומה לעברית, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; רישום התרגום בפרוטקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו.

142שכרו של מתרגם

שכרו של מתרגם ישולם מאוצר המדינה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שכרו של מתרגם ישולם מאוצר המדינה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.
סימן ד׳: פתיחת המשפט

143תחילת המשפטתיקונים: [תשל״ד], תשפ״ד, תשפ״ד־3

בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסניגורו יירשמו בפרוטוקול.

143אדיון מקדמיתיקונים: תשס״ו־3

(א)בסעיף זה –
”חוק זכויות נפגעי עבירה“ – חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001;
”סיום הדיון“ – לרבות מתן פסק דין;
”עבירת מין או אלימות חמורה“ – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק זכויות נפגעי עבירה.
(ב)על אף הוראות סעיף 143, רשאי בית המשפט, בתחילת המשפט ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג), לנהל דיון מקדמי בכתב אישום, שמטרתו אחד מאלה:
(1)בירור עמדת הנאשם לענין הודיה או כפירה בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן;
(2)בחינת האפשרות לצמצום המחלוקת העובדתית או המשפטית, כולה או מקצתה;
(3)ייתור הצורך בשמיעת ראיות;
(4)סיום הדיון במסגרת הדיון המקדמי.
(ג)בית המשפט ינהל דיון מקדמי לפי סעיף זה, רק אם התקיימו כל אלה:
(1)הנאשם קיבל הודעה לפי סעיף 95(ב) בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובית המשפט נוכח כי הנאשם הבין את מהות הדיון המקדמי והביע את הסכמתו לניהולו;
(2)הנאשם מיוצג בידי סניגור;
(3)התובע הסכים לניהול הדיון המקדמי.
(ד)בדיון מקדמי לפי סעיף זה רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לעיין בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, וכן בחומר וברשימה כאמור שנאספו או שנרשמו בידי ההגנה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות.
(ה)לא הסתיים הדיון בכתב האישום במסגרת דיון מקדמי לפי סעיף זה, יעביר בית המשפט את הדיון בכתב האישום לשופט אחר שימשיך לדון בו לפי הוראות סימנים ה׳ עד ז׳ לפרק זה.
(ו)פרוטוקול הדיון המקדמי –
(1)לא יועבר לעיון השופט שימשיך לדון בכתב האישום לפי הוראות סעיף קטן (ה);
(2)לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי אחר, למעט בערעור על פסק הדין שניתן בדיון המקדמי, אלא בהסכמת בעלי הדין.
(ז)בית המשפט יברר, בדיון מקדמי לפי סעיף זה בכתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, האם קוימו הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה לענין זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה בענין הסדר טיעון עם הנאשם.
(ח)הוראות סעיף זה לא יחולו על דיון בכל אחת מאלה:
(1)עבירה שהיא בסמכותו של בית המשפט המחוזי בדונו בהרכב;
(2)עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 240(א) רישה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001 → חוק זכויות נפגעי עבירה
  • בסעיף 2 לחוק זכויות נפגעי עבירה → חוק זכויות נפגעי עבירה #סעיף 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק זכויות נפגעי עבירה“ – {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סיום הדיון“ – לרבות מתן פסק דין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מין או אלימות חמורה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק זכויות נפגעי עבירה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143}}, רשאי בית המשפט, בתחילת המשפט ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג), לנהל דיון מקדמי בכתב אישום, שמטרתו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בירור עמדת הנאשם לענין הודיה או כפירה בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן;
{{ח:תתת|(2)}} בחינת האפשרות לצמצום המחלוקת העובדתית או המשפטית, כולה או מקצתה;
{{ח:תתת|(3)}} ייתור הצורך בשמיעת ראיות;
{{ח:תתת|(4)}} סיום הדיון במסגרת הדיון המקדמי.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט ינהל דיון מקדמי לפי סעיף זה, רק אם התקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנאשם קיבל הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95(ב)}} בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי ובית המשפט נוכח כי הנאשם הבין את מהות הדיון המקדמי והביע את הסכמתו לניהולו;
{{ח:תתת|(2)}} הנאשם מיוצג בידי סניגור;
{{ח:תתת|(3)}} התובע הסכים לניהול הדיון המקדמי.
{{ח:תת|(ד)}} בדיון מקדמי לפי סעיף זה רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לעיין בחומר החקירה וברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת והנוגע לאישום, וכן בחומר וברשימה כאמור שנאספו או שנרשמו בידי ההגנה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכללי חסיונות עדים או כללי ראיות חסויות.
{{ח:תת|(ה)}} לא הסתיים הדיון בכתב האישום במסגרת דיון מקדמי לפי סעיף זה, יעביר בית המשפט את הדיון בכתב האישום לשופט אחר שימשיך לדון בו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימנים ה׳ עד ז׳ לפרק זה}}.
{{ח:תת|(ו)}} פרוטוקול הדיון המקדמי –
{{ח:תתת|(1)}} לא יועבר לעיון השופט שימשיך לדון בכתב האישום לפי הוראות סעיף קטן (ה);
{{ח:תתת|(2)}} לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי אחר, למעט בערעור על פסק הדין שניתן בדיון המקדמי, אלא בהסכמת בעלי הדין.
{{ח:תת|(ז)}} בית המשפט יברר, בדיון מקדמי לפי סעיף זה בכתב אישום בעבירת מין או אלימות חמורה, האם קוימו הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה לענין זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להביע עמדה בענין הסדר טיעון עם הנאשם.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על דיון בכל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירה שהיא בסמכותו של בית המשפט המחוזי בדונו בהרכב;
{{ח:תתת|(2)}} עבירה מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 240|בסעיף 240(א) רישה}}.

144הסכמה בדבר עובדות וראיותתיקונים: [תשמ״א]

לאחר תחילת המשפט ובכל שלב של הדיון, רשאי בית המשפט – אם הנאשם מיוצג על ידי סניגור – לזמן את הנאשם וסניגורו ואת התובע כדי לברר הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים, לרבות הגשתם לא באמצעות עדים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לאחר תחילת המשפט ובכל שלב של הדיון, רשאי בית המשפט – אם הנאשם מיוצג על ידי סניגור – לזמן את הנאשם וסניגורו ואת התובע כדי לברר הסכמתם לשאלות שבעובדה ולקבילות מסמכים ומוצגים, לרבות הגשתם לא באמצעות עדים.

145הסברת זכויות הנאשם להגנתו

במהלך המשפט יסביר בית המשפט לנאשם, אם ראה צורך בכך, את הזכויות הנתונות לו להגנתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במהלך המשפט יסביר בית המשפט לנאשם, אם ראה צורך בכך, את הזכויות הנתונות לו להגנתו.

146מועד לטענת פסלותתיקונים: [תשל״ה], תשנ״ב, תשס״ד

(א)לאחר תחילת המשפט, ובערעור – בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות נגד שופט פלוני לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 (בחוק זה – חוק בתי המשפט); הוחלף שופט כאמור בסעיף 233, רשאי בעל דין לעורר טענת פסלות נגד השופט האחר בתחילת הישיבה הראשונה שלאחר החילופין.
(ב)
(ג)לא היה באפשרותו של בעל דין לטעון טענת פסלות בשלב האמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לטענה בשלב שלאחר מכן ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט #סעיף 77א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לאחר תחילת המשפט, ובערעור – בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת, רשאי בעל דין לטעון טענת פסלות נגד שופט פלוני לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} (בחוק זה – חוק בתי המשפט); הוחלף שופט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 233|בסעיף 233}}, רשאי בעל דין לעורר טענת פסלות נגד השופט האחר בתחילת הישיבה הראשונה שלאחר החילופין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא היה באפשרותו של בעל דין לטעון טענת פסלות בשלב האמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לטענה בשלב שלאחר מכן ובלבד שיעשה זאת מיד לאחר שנודעה לו עילת הפסלות.

147ערעור על החלטה בטענת פסלותתיקונים: [תשל״ה], תשנ״ב, תשס״ד

(א)בעל דין שבדעתו לערער על החלטת שופט לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט יודיע על כך לבית המשפט, ומשהודיע יופסק המשפט ולא יימשך עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט השופט, ובמותב – אב־בית־הדין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך במשפט.
(ב)הערעור יוגש בכתב, בפירוט נימוקיו, תוך חמישה ימים מהיום שבו הודעה לבעלי הדין החלטת השופט.
(ג)הוחלט להמשיך במשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נשיא בית המשפט העליון או השופט שדן בערעור, ובמותב – אב־בית־הדין, להורות על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור.
(ד)מי שדן בערעור יתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם, ורשאי הוא לבקש מהשופט, אשר על החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 77א לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 77א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעל דין שבדעתו לערער על החלטת שופט לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|סעיף 77א לחוק בתי המשפט}} יודיע על כך לבית המשפט, ומשהודיע יופסק המשפט ולא יימשך עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט השופט, ובמותב – אב־בית־הדין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך במשפט.
{{ח:תת|(ב)}} הערעור יוגש בכתב, בפירוט נימוקיו, תוך חמישה ימים מהיום שבו הודעה לבעלי הדין החלטת השופט.
{{ח:תת|(ג)}} הוחלט להמשיך במשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי נשיא בית המשפט העליון או השופט שדן בערעור, ובמותב – אב־בית־הדין, להורות על הפסקת המשפט עד להחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ד)}} מי שדן בערעור יתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון טענותיהם, ורשאי הוא לבקש מהשופט, אשר על החלטתו הוגש הערעור, להעיר את הערותיו.

148סייג לטענת פסלותתיקונים: [תשל״ה]

טענת פסלות לא תישמע ולא תשמש נימוק לערעור, אלא בהתאם להוראות סעיפים 146 ו־147.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} טענת פסלות לא תישמע ולא תשמש נימוק לערעור, אלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיפים 146}} {{ח:פנימי|סעיף 147|ו־147}}.

149טענות מקדמיותתיקונים: תשס״ז־3

לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן –
(1)חוסר סמכות מקומית;
(2)חוסר סמכות ענינית;
(3)פגם או פסול בכתב האישום;
(4)העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
(5)זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
(6)משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
(7)חסינות;
(8)התיישנות;
(9)חנינה;
(10)הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות, ובהן –
{{ח:תת|(1)}} חוסר סמכות מקומית;
{{ח:תת|(2)}} חוסר סמכות ענינית;
{{ח:תת|(3)}} פגם או פסול בכתב האישום;
{{ח:תת|(4)}} העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה;
{{ח:תת|(5)}} זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום;
{{ח:תת|(6)}} משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום;
{{ח:תת|(7)}} חסינות;
{{ח:תת|(8)}} התיישנות;
{{ח:תת|(9)}} חנינה;
{{ח:תת|(10)}} הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

150דיון בטענה מקדמיתתיקונים: תשס״ד

נטענה טענה מקדמית, יתן בית המשפט לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן; בית המשפט יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של המשפט; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות – להעביר את הענין לבית משפט אחר כאמור בסעיף 79 לחוק בתי המשפט.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 79 לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 79
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נטענה טענה מקדמית, יתן בית המשפט לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחותה גם אם לא עשה כן; בית המשפט יחליט בטענה לאלתר, זולת אם ראה להשהות את מתן החלטתו לשלב אחר של המשפט; נתקבלה טענה מקדמית, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות – להעביר את הענין לבית משפט אחר כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 79|בסעיף 79 לחוק בתי המשפט}}.

151טענות מקדמיות בשלב אחר של המשפט

לא טען הנאשם טענה מקדמית בשלב זה, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בשלב אחר של המשפט, אולם לגבי הטענות המפורטות בפסקאות (1) ו־(3) לסעיף 149 אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית המשפט.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא טען הנאשם טענה מקדמית בשלב זה, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בשלב אחר של המשפט, אולם לגבי הטענות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 149|בפסקאות (1) ו־(3) לסעיף 149}} אין הוא רשאי לעשות כן אלא ברשות בית המשפט.

152תשובת הנאשם לאישוםתיקונים: [תשל״ד], [תשל״ו], תשמ״ה

(א)לא בוטל האישום מכוח טענה מקדמית, ישאל בית המשפט את הנאשם מה תשובתו לאישום; הנאשם רשאי שלא להשיב, ואם השיב, רשאי הוא בתשובתו להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, או לכפור בהן, וכן לטעון עובדות נוספות בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית המשפט לשאול אותו שאלות, ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת תשובת הנאשם; תגובת הנאשם יכול שתיעשה על ידי סניגורו.
(ב)הימנעות הנאשם להשיב לאישום או לשאלות בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; בית המשפט יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.
(ג)בית המשפט יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת ”במקום אחר הייתי“ – כטענה יחידה או בנוסף לאחרות – עליו לעשות כן מיד, ויסביר לו את תוצאות הימנעותו מעשות כן, כאמור בסעיף קטן (ד), הכל זולת אם ראה בית המשפט שאין מקום לטענה האמורה.
(ד)משלא טען הנאשם מיד ”במקום אחר הייתי“, או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות – בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות – כדי להוכיח טענה כאמור אלא ברשות בית המשפט.
(ה)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הנאשם לפי סעיף 153 לחזור בו מהודיה בנוכחותו במקום ביצוע העבירה, או לשנות מחובת הראיה שעל התביעה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא בוטל האישום מכוח טענה מקדמית, ישאל בית המשפט את הנאשם מה תשובתו לאישום; הנאשם רשאי שלא להשיב, ואם השיב, רשאי הוא בתשובתו להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום, כולן או מקצתן, או לכפור בהן, וכן לטעון עובדות נוספות בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית המשפט לשאול אותו שאלות, ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת תשובת הנאשם; תגובת הנאשם יכול שתיעשה על ידי סניגורו.
{{ח:תת|(ב)}} הימנעות הנאשם להשיב לאישום או לשאלות בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א) עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; בית המשפט יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת ”במקום אחר הייתי“ – כטענה יחידה או בנוסף לאחרות – עליו לעשות כן מיד, ויסביר לו את תוצאות הימנעותו מעשות כן, כאמור בסעיף קטן (ד), הכל זולת אם ראה בית המשפט שאין מקום לטענה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} משלא טען הנאשם מיד ”במקום אחר הייתי“, או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות – בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות – כדי להוכיח טענה כאמור אלא ברשות בית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הנאשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}} לחזור בו מהודיה בנוכחותו במקום ביצוע העבירה, או לשנות מחובת הראיה שעל התביעה.

153חזרה מהודיהתיקונים: [תשל״ו]

(א)הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
(ב)התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב)}} התיר בית המשפט לנאשם לחזור בו מהודייתו אחרי הכרעת הדין, יבטל בית המשפט את הכרעת הדין במידה שיסודה בהודיית הנאשם ויחדש את הדיון אם הדבר מתחייב מן הנסיבות.

154דין עובדה שהודו בה

עובדה שנאשם הודה בה יראוה כמוכחת כלפיו זולת אם ראה בית המשפט שלא לקבל את ההודיה כראיה או שהנאשם חזר בו מן ההודיה לפי סעיף 153.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עובדה שנאשם הודה בה יראוה כמוכחת כלפיו זולת אם ראה בית המשפט שלא לקבל את ההודיה כראיה או שהנאשם חזר בו מן ההודיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 153|סעיף 153}}.

155פסק דין של נאשם שהודהתיקונים: [תש״ם]

(א)נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד ומהם הודו בעובדות שיש בהן כדי הרשעתם ומהם שלא הודו בכך, לא יגזור בית המשפט את דינם של הנאשמים שהודו לפני שנסתיים בירור המשפט של הנאשמים שלא הודו; ואולם –
(1)נאשם שהודה כך, והתובע או הסניגור מודיעים שהוא ייקרא להעיד במשפטם של יתר הנאשמים, לא יעיד אלא לאחר שנגזר דינו;
(2)בנסיבות מיוחדות שירשום בית המשפט רשאי הוא לגזור את דינו של הנאשם שהודה לפני סיום משפטם של האחרים.
(ב)לענין סעיף זה, גזירת דין – לרבות מתן צו מבחן ללא הרשעה או צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד ומהם הודו בעובדות שיש בהן כדי הרשעתם ומהם שלא הודו בכך, לא יגזור בית המשפט את דינם של הנאשמים שהודו לפני שנסתיים בירור המשפט של הנאשמים שלא הודו; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} נאשם שהודה כך, והתובע או הסניגור מודיעים שהוא ייקרא להעיד במשפטם של יתר הנאשמים, לא יעיד אלא לאחר שנגזר דינו;
{{ח:תתת|(2)}} בנסיבות מיוחדות שירשום בית המשפט רשאי הוא לגזור את דינו של הנאשם שהודה לפני סיום משפטם של האחרים.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, גזירת דין – לרבות מתן צו מבחן ללא הרשעה או צו שירות לתועלת הציבור ללא הרשעה.
סימן ה׳: בירור האשמה

156פרשת התביעה

לא הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באישום או באחד האישומים שבכתב האישום, או שהודה ובית המשפט לא קיבל את הודייתו, תביא התביעה לפני בית המשפט את ראיותיה לעובדות שלא נתקבלה עליהן הודיה, ורשאית היא להקדים להן דברי פתיחה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו באישום או באחד האישומים שבכתב האישום, או שהודה ובית המשפט לא קיבל את הודייתו, תביא התביעה לפני בית המשפט את ראיותיה לעובדות שלא נתקבלה עליהן הודיה, ורשאית היא להקדים להן דברי פתיחה.

157סיום פרשת התביעה

בגמר ראיותיו יודיע התובע שפרשת התביעה הסתיימה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בגמר ראיותיו יודיע התובע שפרשת התביעה הסתיימה.

158זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה

נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין; הוראות סעיפים 182 ו־183 יחולו גם על זיכוי לפי סעיף זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 182|סעיפים 182}} {{ח:פנימי|סעיף 183|ו־183}} יחולו גם על זיכוי לפי סעיף זה.

159פרשת ההגנה

לא זוכה הנאשם לפי סעיף 158, רשאי הוא להביא לפני בית המשפט את ראיות ההגנה ורשאי הוא להקדים להן דברי פתיחה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא זוכה הנאשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 158|סעיף 158}}, רשאי הוא להביא לפני בית המשפט את ראיות ההגנה ורשאי הוא להקדים להן דברי פתיחה.

160סדר הפתיחה והבאת ראיות של נאשמים אחדים

נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, ישאו תחילה את דברי פתיחתם, לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, ולאחר מכן יביאו ראיותיהם, לפי אותו סדר, והכל אם לא הורה בית המשפט, לבקשת בעל דין, על סדר אחר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, ישאו תחילה את דברי פתיחתם, לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, ולאחר מכן יביאו ראיותיהם, לפי אותו סדר, והכל אם לא הורה בית המשפט, לבקשת בעל דין, על סדר אחר.

161דבר הנאשםתיקונים: [תשל״ו]

(א)הנאשם רשאי לנהוג באחת מאלה:
(1)להעיד כעד ההגנה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד;
(2)להימנע מהעיד.
(ב)בית המשפט יסביר לנאשם כי הוא רשאי לנהוג כאמור בסעיף קטן (א) ואת תוצאות הימנעותו מהעיד כאמור בסעיף 162.
(ג)נאשם שבחר להעיד, יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה; אולם רשאי בית המשפט, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הנאשם רשאי לנהוג באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להעיד כעד ההגנה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד;
{{ח:תתת|(2)}} להימנע מהעיד.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט יסביר לנאשם כי הוא רשאי לנהוג כאמור בסעיף קטן (א) ואת תוצאות הימנעותו מהעיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 162|בסעיף 162}}.
{{ח:תת|(ג)}} נאשם שבחר להעיד, יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה; אולם רשאי בית המשפט, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.

162שתיקת הנאשםתיקונים: [תשל״ו], תשס״ו־2

(א)הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אך לא תשמש סיוע לצורך סעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955 או לצורך סעיף 20(ד) לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות.
(ב)הימנעות הנאשם מהעיד לא תשמש ראיה לחובתו, אם התקבלה חוות דעת מומחה שלפיה הנאשם הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, ובשל מוגבלותו כאמור הוא נמנע מהעיד.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955 → חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) #סעיף 11
  • סעיף 20(ד) לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות → חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית) #סעיף 20
  • בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות → חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אך לא תשמש סיוע לצורך {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955}} או לצורך {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)#סעיף 20|סעיף 20(ד) לחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות}}.
{{ח:תת|(ב)}} הימנעות הנאשם מהעיד לא תשמש ראיה לחובתו, אם התקבלה חוות דעת מומחה שלפיה הנאשם הוא אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות}}, ובשל מוגבלותו כאמור הוא נמנע מהעיד.

163סייג לחקירת נאשם

נאשם שבחר להעיד, לא יישאל בחקירה שכנגד שאלות בענין הנוגע להרשעותיו הקודמות, מלבד אם העיד על אופיו הטוב או הביא ראיה אחרת לכך, בין בראיותיו ובין בחקירה שכנגד של עדי התביעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נאשם שבחר להעיד, לא יישאל בחקירה שכנגד שאלות בענין הנוגע להרשעותיו הקודמות, מלבד אם העיד על אופיו הטוב או הביא ראיה אחרת לכך, בין בראיותיו ובין בחקירה שכנגד של עדי התביעה.

164סיום פרשת ההגנה

בגמר ראיותיו יודיע הנאשם שפרשת ההגנה הסתיימה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בגמר ראיותיו יודיע הנאשם שפרשת ההגנה הסתיימה.

165ראיות נוספות מטעם התובע

בית המשפט רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר בו מהודייתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר בו מהודייתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה.

166סתירת ראיות נוספות

הביא התובע ראיות נוספות, רשאי שהנאשם להביא ראיות לסתור אותן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הביא התובע ראיות נוספות, רשאי שהנאשם להביא ראיות לסתור אותן.

167ראיות מטעם בית המשפט

סיימו בעלי הדין הבאת ראיותיהם, רשאי בית המשפט, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד – ואפילו כבר נשמעה עדותו בפני בית המשפט – ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת בעלי דין ואם מיזמת בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סיימו בעלי הדין הבאת ראיותיהם, רשאי בית המשפט, אם ראה צורך בכך, להורות על הזמנת עד – ואפילו כבר נשמעה עדותו בפני בית המשפט – ועל הבאת ראיות אחרות, אם לבקשת בעלי דין ואם מיזמת בית המשפט.

168סתירת ראיות מטעם בית־המשפט

הובאו ראיות לפי סעיף 167, רשאים בעלי הדין, ברשות בית המשפט, להביא ראיות לסתור אותן.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הובאו ראיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, רשאים בעלי הדין, ברשות בית המשפט, להביא ראיות לסתור אותן.

169סיכומים לענין האשמה

בתום הבאת הראיות, או משנתקבלה הודיה בעובדות ולא הובאו ראיות, רשאים התובע ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לענין האשמה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתום הבאת הראיות, או משנתקבלה הודיה בעובדות ולא הובאו ראיות, רשאים התובע ואחריו הנאשם להשמיע את סיכומיהם לענין האשמה.

170נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדיןתיקונים: [תשל״ה], [תשל״ה], תשע״ז־2

(א)קבע בית המשפט, לפי סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955, או לפי סעיף 19ב(1) לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969, שנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יפסיק את ההליכים נגדו; אולם אם ביקש הסניגור לברר את אשמתו של הנאשם, יברר בית המשפט את האשמה, ורשאי הוא לעשות כן אף מיזמתו מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב)מצא בית המשפט בתום בירור האשמה, כי לא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה, או מצא שהנאשם אינו אשם – שלא מחמת היותו חולה נפש לאו־בר־עונשין – יזכה את הנאשם; לא מצא בית המשפט לזכות את הנאשם, יפסיק את ההליכים נגדו, ורשאי הוא להפסיקם גם לפני תום בירור האשמה.
(ג)החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (ב) ניתנת לערעור.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955 → חוק טיפול בחולי נפש #סעיף 15
  • סעיף 19ב(1) לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969 → חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) #סעיף 19ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} קבע בית המשפט, לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 15|סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)#סעיף 19ב|סעיף 19ב(1) לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}}, שנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין, יפסיק את ההליכים נגדו; אולם אם ביקש הסניגור לברר את אשמתו של הנאשם, יברר בית המשפט את האשמה, ורשאי הוא לעשות כן אף מיזמתו מטעמים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ב)}} מצא בית המשפט בתום בירור האשמה, כי לא הוכח שהנאשם ביצע את העבירה, או מצא שהנאשם אינו אשם – שלא מחמת היותו חולה נפש לאו־בר־עונשין – יזכה את הנאשם; לא מצא בית המשפט לזכות את הנאשם, יפסיק את ההליכים נגדו, ורשאי הוא להפסיקם גם לפני תום בירור האשמה.
{{ח:תת|(ג)}} החלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (ב) ניתנת לערעור.

171נאשם ששב להיות מסוגל לעמוד בדיןתיקונים: [תשל״ה]

הועמד נאשם לדין לפי סעיף 17(ב) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955, רשאי בית המשפט לקבל עדות שניתנה בבירור לפי סעיף 170 בלי לשמוע אותה שנית, אולם בעל דין רשאי לחקור עד חקירה נגדית או חקירה נגדית נוספת והנאשם רשאי לדרוש שעדיו יישמעו שנית; לא ניתן הדבר להיעשות, יביא בית המשפט עובדה זו בחשבון בשקלו את העדות.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 17(ב) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955 → חוק טיפול בחולי נפש #סעיף 21
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הועמד נאשם לדין לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 21|סעיף 17(ב) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט״ו–1955}}, רשאי בית המשפט לקבל עדות שניתנה בבירור לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}} בלי לשמוע אותה שנית, אולם בעל דין רשאי לחקור עד חקירה נגדית או חקירה נגדית נוספת והנאשם רשאי לדרוש שעדיו יישמעו שנית; לא ניתן הדבר להיעשות, יביא בית המשפט עובדה זו בחשבון בשקלו את העדות.
סימן ו׳: סדר חקירת עדים

172עדים יעידו זה שלא בפני זה

עד שטרם העיד – פרט לנאשם – לא יהא נוכח בגביית עדותו של עד אחר, אולם עד ששמע עדותו של עד אחר, אינו נפסל לעדות בשל כך בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עד שטרם העיד – פרט לנאשם – לא יהא נוכח בגביית עדותו של עד אחר, אולם עד ששמע עדותו של עד אחר, אינו נפסל לעדות בשל כך בלבד.

173אזהרת עד

בית המשפט יזהיר את העד לפני גביית עדותו, וסעיפים 4 ו־5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980, יחולו.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • וסעיפים 4 → חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה) #סעיף 4
  • ו־5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980 → חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה) #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט יזהיר את העד לפני גביית עדותו, {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)#סעיף 4|וסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה)#סעיף 5|ו־5 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980}}, יחולו.

174חקירת עד בידי בעלי הדין

עד נחקר תחילה בידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת; בית המשפט רשאי להרשות לבעל הדין להציג לעד שאלה נוספת גם בתום חקירתו כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עד נחקר תחילה בידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו; אחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת; בית המשפט רשאי להרשות לבעל הדין להציג לעד שאלה נוספת גם בתום חקירתו כאמור.

175חקירה בידי בית המשפט

סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית המשפט לחקור את העד; ורשאי הוא לשאול עד שאלה גם במהלך חקירתו בידי בעלי הדין להבהרת ענין שנתעורר בה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית המשפט לחקור את העד; ורשאי הוא לשאול עד שאלה גם במהלך חקירתו בידי בעלי הדין להבהרת ענין שנתעורר בה.

176חקירה נוספת בידי בעלי הדין

חקר בית המשפט עד, רשאים בעלי הדין לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת ענין שנתעורר בחקירתו של בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חקר בית המשפט עד, רשאים בעלי הדין לחקור את העד חקירה נוספת להבהרת ענין שנתעורר בחקירתו של בית המשפט.

177עדים במשפט של נאשמים אחדים

נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד ולא הורה בית המשפט, לבקשת בעל דין, על סדר אחר, יהא סדר חקירת העדים כזה:
(1)היה העד עד תביעה – יחקרוהו הנאשמים חקירה שכנגד לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום;
(2)היה העד עד סניגוריה – יחקרוהו חקירה ראשית תחילה הנאשם שביקש שמיעת עדותו ואחר כך יתר הנאשמים לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, ובחקירה חוזרת – בהיפוך הסדר האמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד ולא הורה בית המשפט, לבקשת בעל דין, על סדר אחר, יהא סדר חקירת העדים כזה:
{{ח:תת|(1)}} היה העד עד תביעה – יחקרוהו הנאשמים חקירה שכנגד לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום;
{{ח:תת|(2)}} היה העד עד סניגוריה – יחקרוהו חקירה ראשית תחילה הנאשם שביקש שמיעת עדותו ואחר כך יתר הנאשמים לפי הסדר שבו הם רשומים בכתב האישום, ובחקירה חוזרת – בהיפוך הסדר האמור.

178עד תביעה שלא נקרא להעיד

לא קרא התובע לעד שצויין כעד התביעה בכתב האישום, והנאשם קרא לעד להעיד, רשאי בית המשפט להרשות לנאשם לחקור את העד בחקירה ראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא קרא התובע לעד שצויין כעד התביעה בכתב האישום, והנאשם קרא לעד להעיד, רשאי בית המשפט להרשות לנאשם לחקור את העד בחקירה ראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.

179עד עויין

קבע בית המשפט כי עד שקרא לו בעל דין הוא עד עויין לאותו בעל דין – בין מפני שמסר בבית המשפט עדות הסותרת את עדותו בחקירת המשטרה ובין מטעם אחר – רשאי הוא להרשות לבעל הדין לחקור את העד בחקירה הראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קבע בית המשפט כי עד שקרא לו בעל דין הוא עד עויין לאותו בעל דין – בין מפני שמסר בבית המשפט עדות הסותרת את עדותו בחקירת המשטרה ובין מטעם אחר – רשאי הוא להרשות לבעל הדין לחקור את העד בחקירה הראשית כאילו היתה חקירה שכנגד ולקבוע סדר חקירתו בידי בעלי הדין האחרים.

180זכות חקירה שנגד במקרים מסויימים

היה לבית המשפט יסוד להניח כי עדו של אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי הוא להרשות לנאשם האחר, אם לא חקר את העד חקירה ראשית, לחקרו חקירה שכנגד לפני התובע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה לבית המשפט יסוד להניח כי עדו של אחד הנאשמים יעיד לרעת נאשם אחר, רשאי הוא להרשות לנאשם האחר, אם לא חקר את העד חקירה ראשית, לחקרו חקירה שכנגד לפני התובע.

181עדות מטעם בית המשפט

נקרא עד להעיד מיזמת בית המשפט לפי סעיף 167 יתן בית המשפט לבעלי הדין הזדמנות לחקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקרא עד להעיד מיזמת בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}} יתן בית המשפט לבעלי הדין הזדמנות לחקרו חקירה שכנגד בסדר שיקבע.

181אמועד למתן עריכת דיןתיקונים: תשס״ג

בתום בירור האשמה יקבע בית המשפט מועד למתן הכרעת דין; המועד יהיה בתוך 30 ימים מיום שמיעת הסיכומים לענין האשמה או מיום הגשתם; נשיא או סגן נשיא של בית המשפט רשאים להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו; על הארכה כאמור ידווח נשיא או סגן נשיא של בית המשפט לנשיא בית המשפט העליון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתום בירור האשמה יקבע בית המשפט מועד למתן הכרעת דין; המועד יהיה בתוך 30 ימים מיום שמיעת הסיכומים לענין האשמה או מיום הגשתם; נשיא או סגן נשיא של בית המשפט רשאים להאריך את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו; על הארכה כאמור ידווח נשיא או סגן נשיא של בית המשפט לנשיא בית המשפט העליון.
סימן ז׳: פסק הדין

182הכרעת הדיןתיקונים: [תשל״ד], [תשמ״א]

בתוך בירור האשמה יחליט בית המשפט בהחלטה מנומקת בכתב (להלן – הכרעת הדין) על זיכוי הנאשם או, אם מצא אותו אשם, על הרשעתו; בית המשפט יקרא את הכרעת הדין על נימוקיה בפומבי, יחתום עליה ויסמנה בתאריך הקריאה; בית המשפט רשאי – במקום לקרוא את הכרעת הדין – למסור לנאשם העתק ממנה ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנה; זיכה בית המשפט את הנאשם, יודיע דבר הזיכוי בתחילה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתוך בירור האשמה יחליט בית המשפט בהחלטה מנומקת בכתב (להלן – הכרעת הדין) על זיכוי הנאשם או, אם מצא אותו אשם, על הרשעתו; בית המשפט יקרא את הכרעת הדין על נימוקיה בפומבי, יחתום עליה ויסמנה בתאריך הקריאה; בית המשפט רשאי – במקום לקרוא את הכרעת הדין – למסור לנאשם העתק ממנה ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנה; זיכה בית המשפט את הנאשם, יודיע דבר הזיכוי בתחילה.

183נימוקים בזיכויתיקונים: [תשל״ד]

על אף האמור בסעיף 182, אם הודיע בית המשפט על זיכוי הנאשם, רשאי הוא –
(1)לפרש נימוקיו מיד או תוך שלושים ימים מיום ההודעה;
(2)לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב, תוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182}}, אם הודיע בית המשפט על זיכוי הנאשם, רשאי הוא –
{{ח:תת|(1)}} לפרש נימוקיו מיד או תוך שלושים ימים מיום ההודעה;
{{ח:תת|(2)}} לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב, תוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.

184הרשעה בעבירה על פי עובדות שלא נטענו בכתב האישום

בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל עליו בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל עליו בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום.

185הרשעה בעבירה שאינה בתחום הסמכות

לענין סעיף 184 אין נפקא מינה שהעבירה שנתגלתה אינה בתחום סמכותו הענינית של בית המשפט, אולם אם נתגלתה עבירה שהיא פשע בבית משפט שאינו מוסמך לדון בו, יעביר את הענין לבית משפט מחוזי, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 184|סעיף 184}} אין נפקא מינה שהעבירה שנתגלתה אינה בתחום סמכותו הענינית של בית המשפט, אולם אם נתגלתה עבירה שהיא פשע בבית משפט שאינו מוסמך לדון בו, יעביר את הענין לבית משפט מחוזי, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.

186הרשעה בעבירות אחדות

בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בשל כל אחת מן העבירות שאשמתו בהן נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אך לא יענישנו יותר מפעם אחת בשל אותו מעשה.

187ראיות לקביעת העונשתיקונים: תשמ״ח, תשנ״ה, תש״ס, תשס״ז־4, תשע״ט־2

(א)הרשיע בית המשפט את הנאשם, יביא התובע לענין העונש ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם ובדבר החלטות בית המשפט ובית דין לענין ביצוע עבירה על ידו, אף בלא הרשעה, ורשאי הוא גם להביא ראיות אחרות לענין זה.
(ב)הרשיע בית המשפט נאשם בעבירת מין, רשאי הוא להורות לעובד ציבור, שמינה לענין זה שר העבודה והרווחה, לערוך ולהגיש לו תסקיר על מצבו של הנפגע בעבירה (להלן – הנפגע), ועל הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מן העבירה.
(ב1)הרשיע בית משפט נאשם בעבירת אלימות שגרמה למותו של אדם, רשאי הוא להורות לעובד ציבור, שמינה לעניין זה שר הרווחה והשירותים החברתיים, לערוך ולהגיש לו תסקיר; תסקיר כאמור יתייחס למצבו של אחד או יותר מבני משפחתו של מי שהעבירה גרמה למותו ולנזק שנגרם לו כתוצאה מן העבירה, או למצבה של משפחתו כיחידה ולנזק שנגרם לה כתוצאה מן העבירה, הכל לפי שיקול דעתו של עובד הציבור.
(ג)תסקיר לפי סעיף זה ייערך רק אם עורך התסקיר קיבל את הסכמתו של הנפגע לעריכתו.
(ד)הסכמתם של נפגע שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים ושל פסול דין המסוגל לתת את הסכמתו, אינן טעונות אישור של אפוטרופסם.
(ה)בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים או בפסול דין שאינו מסוגל לתת את הסכמתו, ההסכמה לעריכת התסקיר תהיה של אפוטרופסם; היה האפוטרופוס הנאשם או בן זוגו של הנאשם, או סירב האפוטרופוס לתת את הסכמתו וסבר בית המשפט שהסירוב נבע מטעמים שאינם מטובת הקטין או פסול הדין, רשאי בית המשפט לאשר את עריכת התסקיר.
(ו)שר העבודה והרווחה ימנה לענין סעיף זה, עובד ציבור המיומן לערוך תסקיר כאמור בסעיף קטן (א); בתקופת המינוי לא יערוך עובד הציבור תסקיר לפי סעיפים 37 ו־38 לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ז)בסעיף זה –
”עבירת אלימות“ – עבירה לפי סעיפים 201, 202, 203, 203ב, 214(ב1), 305, 327, 329, 333, 335, 336 סיפה, 367, 368ב, 368ג, 369, 370, 371, 372, 374, 374א, 375א, 376, 376ב, 377א, 382(א), 402, 403, 404, 427 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בסעיף זה – חוק העונשין);
”עבירת אלימות שגרמה למותו של אדם“ – עבירה לפי סעיפים 300, 301א, 301ב, 301ג ו־302 לחוק העונשין;
”עבירת מין“ – עבירה לפי סימן ה׳ לפרק י׳ לחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיף 352;
”עובד ציבור“ – עובד מדינה או עובד רשות מקומית.
↗ חיצוניות: 38
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 37 → חוק העונשין #סעיף 37
  • ו־38 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 38
  • סעיפים 201 → חוק העונשין #סעיף 201
  • 202 → חוק העונשין #סעיף 202
  • 203 → חוק העונשין #סעיף 203
  • 203ב → חוק העונשין #סעיף 203ב
  • 214(ב1) → חוק העונשין #סעיף 214
  • 305 → חוק העונשין #סעיף 305
  • 327 → חוק העונשין #סעיף 327
  • 329 → חוק העונשין #סעיף 329
  • 333 → חוק העונשין #סעיף 333
  • 335 → חוק העונשין #סעיף 335
  • 336 סיפה → חוק העונשין #סעיף 336
  • 367 → חוק העונשין #סעיף 367
  • 368ב → חוק העונשין #סעיף 368ב
  • 368ג → חוק העונשין #סעיף 368ג
  • 369 → חוק העונשין #סעיף 369
  • 370 → חוק העונשין #סעיף 370
  • 371 → חוק העונשין #סעיף 371
  • 372 → חוק העונשין #סעיף 372
  • 374 → חוק העונשין #סעיף 374
  • 374א → חוק העונשין #סעיף 374א
  • 375א → חוק העונשין #סעיף 375א
  • 376 → חוק העונשין #סעיף 376
  • 376ב → חוק העונשין #סעיף 376ב
  • 377א → חוק העונשין #סעיף 377א
  • 382(א) → חוק העונשין #סעיף 382
  • 402 → חוק העונשין #סעיף 402
  • 403 → חוק העונשין #סעיף 403
  • 404 → חוק העונשין #סעיף 404
  • 427 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 427
  • סעיפים 300 → חוק העונשין #סעיף 300
  • 301א → חוק העונשין #סעיף 301א
  • 301ב → חוק העונשין #סעיף 301ב
  • 301ג → חוק העונשין #סעיף 301ג
  • ו־302 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 302
  • סימן ה׳ לפרק י׳ לחוק העונשין → חוק העונשין #פרק י סימן ה
  • סעיף 352 → חוק העונשין #סעיף 352
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הרשיע בית המשפט את הנאשם, יביא התובע לענין העונש ראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם ובדבר החלטות בית המשפט ובית דין לענין ביצוע עבירה על ידו, אף בלא הרשעה, ורשאי הוא גם להביא ראיות אחרות לענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשיע בית המשפט נאשם בעבירת מין, רשאי הוא להורות לעובד ציבור, שמינה לענין זה שר העבודה והרווחה, לערוך ולהגיש לו תסקיר על מצבו של הנפגע בעבירה (להלן – הנפגע), ועל הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מן העבירה.
{{ח:תת|(ב1)}} הרשיע בית משפט נאשם בעבירת אלימות שגרמה למותו של אדם, רשאי הוא להורות לעובד ציבור, שמינה לעניין זה שר הרווחה והשירותים החברתיים, לערוך ולהגיש לו תסקיר; תסקיר כאמור יתייחס למצבו של אחד או יותר מבני משפחתו של מי שהעבירה גרמה למותו ולנזק שנגרם לו כתוצאה מן העבירה, או למצבה של משפחתו כיחידה ולנזק שנגרם לה כתוצאה מן העבירה, הכל לפי שיקול דעתו של עובד הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} תסקיר לפי סעיף זה ייערך רק אם עורך התסקיר קיבל את הסכמתו של הנפגע לעריכתו.
{{ח:תת|(ד)}} הסכמתם של נפגע שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים ושל פסול דין המסוגל לתת את הסכמתו, אינן טעונות אישור של אפוטרופסם.
{{ח:תת|(ה)}} בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים או בפסול דין שאינו מסוגל לתת את הסכמתו, ההסכמה לעריכת התסקיר תהיה של אפוטרופסם; היה האפוטרופוס הנאשם או בן זוגו של הנאשם, או סירב האפוטרופוס לתת את הסכמתו וסבר בית המשפט שהסירוב נבע מטעמים שאינם מטובת הקטין או פסול הדין, רשאי בית המשפט לאשר את עריכת התסקיר.
{{ח:תת|(ו)}} שר העבודה והרווחה ימנה לענין סעיף זה, עובד ציבור המיומן לערוך תסקיר כאמור בסעיף קטן (א); בתקופת המינוי לא יערוך עובד הציבור תסקיר לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 38|ו־38 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת אלימות“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 201|סעיפים 201}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 202|202}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203|203}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ב|203ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|214(ב1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|305}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 327|327}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 329|329}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|333}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|335}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|336 סיפה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 367|367}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ב|368ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|368ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 369|369}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 370|370}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 371|371}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 372|372}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374|374}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374א|374א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375א|375א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376|376}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376ב|376ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|377א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|382(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 402|402}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 403|403}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 404|404}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 427|427 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בסעיף זה – חוק העונשין);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת אלימות שגרמה למותו של אדם“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|301א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301ב|301ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301ג|301ג}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 302|ו־302 לחוק העונשין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מין“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|סימן ה׳ לפרק י׳ לחוק העונשין}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 352|סעיף 352}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד ציבור“ – עובד מדינה או עובד רשות מקומית.

188דרכי הוכחהתיקונים: [תשמ״א], תשמ״ג־2, תשמ״ז, תש״ס

(א)מותר לקבל כראיה לענין סעיף 187, בנוסף לכל דרך אחרת של הוכחה כדין, העתק מהמרשם הפלילי המתנהל בידי המשטרה על החלטות של בית משפט או בית דין הדן בפלילים הנוגעות לנאשם, למעט זיכוי –
(1)כשהדיון מתנהל בפני הנאשם – אם העתק המרשם הפלילי הוגש לבית המשפט והנאשם לא הכחיש את תכנו;
(2)כשהדיון מתנהל שלא בפני הנאשם – אם נתקיימו שני אלה:
(א)לנאשם או לסניגורו ניתנה הזדמנות סבירה לפני מועד הדיון לעיין במרשם הפלילי ולהעתיקו;
(ב)בהזמנה למשפט צוין כי אם לא יתייצב הנאשם למשפט, ניתן יהיה לנהוג כאמור בסעיף זה, וכן צוין בהזמנה כי הנאשם וסניגורו זכאים לעיין במרשם הפלילי ולהעתיקו וצוינו המקום והמועדים לעיון;
על העיון במרשם הפלילי לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סימן ב׳ לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״ו–1986.
(ב)בעבירות מהמנויות בתוספת הראשונה, מותר לקבל כראיה, בתנאים האמורים בסעיף קטן (א), גם העתק מרשימה המתנהלת במשרדו של השר הממונה על ביצוע החוק הקובע את העבירה.
(ג)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בתקנות לקבוע שינויים בתוספת הראשונה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן ב׳ לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״ו–1986 → תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים #סימן ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מותר לקבל כראיה לענין {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187}}, בנוסף לכל דרך אחרת של הוכחה כדין, העתק מהמרשם הפלילי המתנהל בידי המשטרה על החלטות של בית משפט או בית דין הדן בפלילים הנוגעות לנאשם, למעט זיכוי –
{{ח:תתת|(1)}} כשהדיון מתנהל בפני הנאשם – אם העתק המרשם הפלילי הוגש לבית המשפט והנאשם לא הכחיש את תכנו;
{{ח:תתת|(2)}} כשהדיון מתנהל שלא בפני הנאשם – אם נתקיימו שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לנאשם או לסניגורו ניתנה הזדמנות סבירה לפני מועד הדיון לעיין במרשם הפלילי ולהעתיקו;
{{ח:תתתת|(ב)}} בהזמנה למשפט צוין כי אם לא יתייצב הנאשם למשפט, ניתן יהיה לנהוג כאמור בסעיף זה, וכן צוין בהזמנה כי הנאשם וסניגורו זכאים לעיין במרשם הפלילי ולהעתיקו וצוינו המקום והמועדים לעיון;
{{ח:תת}} על העיון במרשם הפלילי לפי סעיף זה לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים#סימן ב|סימן ב׳ לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״ו–1986}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעבירות מהמנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, מותר לקבל כראיה, בתנאים האמורים בסעיף קטן (א), גם העתק מרשימה המתנהלת במשרדו של השר הממונה על ביצוע החוק הקובע את העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בתקנות לקבוע שינויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.

189דברי הנאשם וראיותיותיקונים: [תשל״ו]

סיים התובע הבאת ראיותיו לענין העונש, או שלא הביא ראיות כאלה, רשאי הנאשם לנהוג, לענין העונש, כאמור בסעיף 161 או למסור הודעה בלי להיחקר, וכן רשאי הוא להביא ראיות להקלת העונש.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סיים התובע הבאת ראיותיו לענין העונש, או שלא הביא ראיות כאלה, רשאי הנאשם לנהוג, לענין העונש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}} או למסור הודעה בלי להיחקר, וכן רשאי הוא להביא ראיות להקלת העונש.

190ראיות נוספות לקביעת העונש

לפני מתן גזר הדין רשאי בית המשפט, לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע טענותיו בענין, לצוות על בדיקת הנאשם בידי רופא או מומחה אחר; ורשאי בית המשפט לצוות על חקירות אחרות הנראות לו מועילות לקביעת העונש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לפני מתן גזר הדין רשאי בית המשפט, לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע טענותיו בענין, לצוות על בדיקת הנאשם בידי רופא או מומחה אחר; ורשאי בית המשפט לצוות על חקירות אחרות הנראות לו מועילות לקביעת העונש.

191גילוי תסקיר ותוצאות בדיקות וחקירות

העתק התסקיר של קצין מבחן שנתקבל לפי סעיפים 37 ו־38 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, ושל תוצאות הבדיקות והחקירות האחרות יימסרו לתובע ולסניגורו של הנאשם, אם יש לו סניגור, ובית המשפט ישמע כל טענה לכתוב בהם; אולם רשאי בית המשפט לצוות שהעתק כאמור יימסר גם לנאשם, ורשאי בית המשפט, על פי הצעה מנומקת של קצין המבחן או על פי יזמתו הוא, לצוות מטעמים מיוחדים שאין לגלות את תכנם, כולו או מקצתו, לבעלי הדין.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 37 → חוק העונשין #סעיף 37
  • ו־38 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 38
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העתק התסקיר של קצין מבחן שנתקבל לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 37|סעיפים 37}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 38|ו־38 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ושל תוצאות הבדיקות והחקירות האחרות יימסרו לתובע ולסניגורו של הנאשם, אם יש לו סניגור, ובית המשפט ישמע כל טענה לכתוב בהם; אולם רשאי בית המשפט לצוות שהעתק כאמור יימסר גם לנאשם, ורשאי בית המשפט, על פי הצעה מנומקת של קצין המבחן או על פי יזמתו הוא, לצוות מטעמים מיוחדים שאין לגלות את תכנם, כולו או מקצתו, לבעלי הדין.

191אגילוי תסקיר לפי סעיף 187(ב)תיקונים: תשנ״ה

(א)העתק של תסקיר לפי סעיף 187 יימסר לבעלי הדין, ובית המשפט ישמע כל טענה באשר לכתוב בו. בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים שבטובת הנפגע, שלא למסור לנאשם את התסקיר או חלק ממנו, ובלבד שהנאשם קיבל תמצית מן המידע העובדתי הכלול בתסקיר, אם לדעת בית המשפט המידע חיוני לניהול ההגנה.
(ב)בית המשפט רשאי לבקש, ממי שערך את התסקיר, הסבר או השלמה לאמור בו; נוכח בית המשפט שיש מחלוקת על עובדות שבתסקיר, רשאי הוא להרשות לבעלי הדין להציג שאלות למי שערך את התסקיר, לשם הבהרת העובדה שבמחלוקת.
(ג)נפגע, שלגביו הוכן תסקיר לפי סעיף 187(ב), לא ייקרא להעיד בקשר אליו.
(ד)המגלה מידע מתסקיר שנערך לפי סעיף 187(ב), או המגלה מידע שהגיע אליו עקב עריכת תסקיר כאמור שלא לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו הוא נמסר, או בניגוד להחלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (א), דינו – מאסר ששה חודשים.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} העתק של תסקיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187}} יימסר לבעלי הדין, ובית המשפט ישמע כל טענה באשר לכתוב בו. בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים שבטובת הנפגע, שלא למסור לנאשם את התסקיר או חלק ממנו, ובלבד שהנאשם קיבל תמצית מן המידע העובדתי הכלול בתסקיר, אם לדעת בית המשפט המידע חיוני לניהול ההגנה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לבקש, ממי שערך את התסקיר, הסבר או השלמה לאמור בו; נוכח בית המשפט שיש מחלוקת על עובדות שבתסקיר, רשאי הוא להרשות לבעלי הדין להציג שאלות למי שערך את התסקיר, לשם הבהרת העובדה שבמחלוקת.
{{ח:תת|(ג)}} נפגע, שלגביו הוכן תסקיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187(ב)}}, לא ייקרא להעיד בקשר אליו.
{{ח:תת|(ד)}} המגלה מידע מתסקיר שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 187|סעיף 187(ב)}}, או המגלה מידע שהגיע אליו עקב עריכת תסקיר כאמור שלא לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו הוא נמסר, או בניגוד להחלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (א), דינו – מאסר ששה חודשים.

192סיכומים לענין העונש

נסתיימו ההליכים האמורים בסעיפים 187 עד 191, רשאים התובע ואחריו הסניגור והנאשם להשמיע את טענותיהם לענין העונש.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נסתיימו ההליכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 187|בסעיפים 187 עד 191}}, רשאים התובע ואחריו הסניגור והנאשם להשמיע את טענותיהם לענין העונש.

192אביטול הרשעהתיקונים: תשנ״ה־2, תשע״ה־2

הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, או לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה, כאמור בסעיף 72(ב) לחוק העונשין, בלא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 72(ב) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 72
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, או לצוות כי הנאשם ייתן התחייבות להימנע מעבירה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 72|בסעיף 72(ב) לחוק העונשין}}, בלא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור.

193גזר הדיןתיקונים: תשפ״ד, תשפ״ד־3

בתום הטענות לענין העונש יגזור בית המשפט את דינו של הנאשם; בית המשפט יקרא את גזר הדין בפומבי, יחתום עליו ויסמנו בתאריך קריאתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתום הטענות לענין העונש יגזור בית המשפט את דינו של הנאשם; בית המשפט יקרא את גזר הדין בפומבי, יחתום עליו ויסמנו בתאריך קריאתו.

194שמירת דינים

אין בהוראות סימן זה כדי למעט מהוראות כל דין המתיר שלא להרשיע נאשם אף אם הוכחה אשמתו, או שלא להטיל עליו עונש אף אם הורשע.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן זה}} כדי למעט מהוראות כל דין המתיר שלא להרשיע נאשם אף אם הוכחה אשמתו, או שלא להטיל עליו עונש אף אם הורשע.

195פסק הדין

הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק הדין.

196הסברה על זכות ערעור

בתום קריאת גזר הדין יסביר בית המשפט לנאשם את זכותו לערער על פסק הדין ויודיע לו על המועד להגשת הערעור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתום קריאת גזר הדין יסביר בית המשפט לנאשם את זכותו לערער על פסק הדין ויודיע לו על המועד להגשת הערעור.
פרק ו׳: ערעור

197פירושים

בפרק זה, לגבי ערעור נוסף, ”הערכאה הקודמת“ – לרבות הערכאה שעליה היה הערעור הראשון.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, לגבי ערעור נוסף, ”הערכאה הקודמת“ – לרבות הערכאה שעליה היה הערעור הראשון.

198הגשת ערעורתיקונים: תשמ״ז

ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים (בפרק זה – בית המשפט), אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – בית המשפט), אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור.

199תקופת ערעור

התקופה להגשת הערעור היא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן פסק הדין, ואם ניתנה הכרעת הדין ללא נימוקים – מיום מתן הנימוקים; היתה דרושה רשות לערער, תוגש בקשת הרשות תוך אותה תקופה, והודעת הערעור תוגש תוך שלושים יום מיום מתן הרשות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התקופה להגשת הערעור היא ארבעים וחמישה ימים מיום מתן פסק הדין, ואם ניתנה הכרעת הדין ללא נימוקים – מיום מתן הנימוקים; היתה דרושה רשות לערער, תוגש בקשת הרשות תוך אותה תקופה, והודעת הערעור תוגש תוך שלושים יום מיום מתן הרשות.

200תקופת ערעור כשפסק הדין ניתן שלא בפני הנאשם

ניתנו פסק הדין, נימוקיו או הרשות לערעור לא בפני הנאשם, יתחילו התקופות האמורות בסעיף 199 לגבי הנאשם, מיום שהומצאו לו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתנו פסק הדין, נימוקיו או הרשות לערעור לא בפני הנאשם, יתחילו התקופות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199}} לגבי הנאשם, מיום שהומצאו לו.

201הארכת מועדיםתיקונים: תשנ״ה־2

בית המשפט רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות בסעיפים 199 ו־200.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, לבקשת מערער, להרשות הגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור לאחר שעברו התקופות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיפים 199}} {{ח:פנימי|סעיף 200|ו־200}}.

202ערעור אוטומטי

פסק דין המטיל עונש מוות יהא נדון בערעור אף אם הנאשם לא ערער עליו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פסק דין המטיל עונש מוות יהא נדון בערעור אף אם הנאשם לא ערער עליו.

203נימוקי ערעורתיקונים: תשמ״ז

הודעת ערעור תפרט את נימוקיו, ואולם, לא ניתנו בהודעה נימוקים או לא פורטו במידה מספקת, רשאי רשם בית המשפט להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע; לא מילא המערער אחר הוראת הרשם, רשאי בית המשפט, בתחילת הדיון בערעור, לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעת ערעור תפרט את נימוקיו, ואולם, לא ניתנו בהודעה נימוקים או לא פורטו במידה מספקת, רשאי רשם בית המשפט להורות למערער להגיש נימוקים, או נימוקים מפורטים יותר, במועד שיקבע; לא מילא המערער אחר הוראת הרשם, רשאי בית המשפט, בתחילת הדיון בערעור, לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.

204תיקון הודעת ערעור ונימוקיו

המערער רשאי בכל שלב של הערעור, ברשות בית המשפט, לתקן את הודעת הערעור או את נימוקיו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המערער רשאי בכל שלב של הערעור, ברשות בית המשפט, לתקן את הודעת הערעור או את נימוקיו.

205דיון לפי בקשת רשות

בית המשפט רשאי לדון בבקשת רשות לערער כאילו היתה הודעת ערעור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי לדון בבקשת רשות לערער כאילו היתה הודעת ערעור.

206חזרה מערעור

מערער רשאי לחזור בו מערעורו, אולם משנסתיימו טענות בעלי הדין לא יחזור בו אלא ברשות בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מערער רשאי לחזור בו מערעורו, אולם משנסתיימו טענות בעלי הדין לא יחזור בו אלא ברשות בית המשפט.

207איחוד ערעורים

ערעורים על פסק דין שהגישו יותר מבעל דין אחד, יאוחדו ויידונו כאחד, אולם רשאי בית המשפט לדון בהם בנפרד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערעורים על פסק דין שהגישו יותר מבעל דין אחד, יאוחדו ויידונו כאחד, אולם רשאי בית המשפט לדון בהם בנפרד.

208דיון בפני בעלי הדיןתיקונים: תשמ״ז

הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין; אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית המשפט לדון בערעור לא בפניו, או אם המערער הוא שלא התייצב – לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין; אולם אם הוזמן בעל דין ולא התייצב, רשאי בית המשפט לדון בערעור לא בפניו, או אם המערער הוא שלא התייצב – לדחות את הערעור מטעם זה בלבד.

208אביטול דחיית הערעורתיקונים: תשמ״ז, תשנ״ה־2

(א)נדחה ערעורו של נאשם בשל אי־התייצבותו יבטל בית המשפט את ההחלטה על דחיית הערעור וישמע את הערעור אם נוכח, על פי בקשת המערער, כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
(ב)בקשה לפי סעיף זה תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שהחלטת הדחיה הודעה למערער או תוך מועד מאוחר יותר שהסכים לו בית המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נדחה ערעורו של נאשם בשל אי־התייצבותו יבטל בית המשפט את ההחלטה על דחיית הערעור וישמע את הערעור אם נוכח, על פי בקשת המערער, כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המערער או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לפי סעיף זה תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום שהחלטת הדחיה הודעה למערער או תוך מועד מאוחר יותר שהסכים לו בית המשפט.

209טענת פסלות שופט בערעורתיקונים: [תשל״ה]

בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת רשאי בעל הדין לבקש ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין; הוראות סעיפים 146 עד 148 יחולו, בשינויים המחוייבים, על טענת פסלות לפי סעיף זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתחילת שמיעת הערעור ולפני כל טענה אחרת רשאי בעל הדין לבקש ששופט פלוני יפסול עצמו מלישב בדין; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיפים 146 עד 148}} יחולו, בשינויים המחוייבים, על טענת פסלות לפי סעיף זה.

210סדר הטענות בערעור

(א)בערעור יטען תחילה המערער ואחריו המשיב, ואחריו רשאי המערער לטעון בתשובה לטענות המשיב.
(ב)באיחוד ערעורים של נאשם ושל תובע יטען תחילה הנאשם, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת; באיחוד ערעוריהם של נאשמים אחדים יקבע בית המשפט את סדר הטענות ביניהם.
(ג)יכול בית המשפט להרשות לכל אחד מבעלי הדין להוסיף לטעון או להשיב על טענות בעל דין אחר.
(ד)נתבקש בית המשפט להחליט בענין ענשו של נאשם, רשאים לעולם סניגורו ואחריו הנאשם לטעון אחרונה לפני סיום הדיון.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בערעור יטען תחילה המערער ואחריו המשיב, ואחריו רשאי המערער לטעון בתשובה לטענות המשיב.
{{ח:תת|(ב)}} באיחוד ערעורים של נאשם ושל תובע יטען תחילה הנאשם, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת; באיחוד ערעוריהם של נאשמים אחדים יקבע בית המשפט את סדר הטענות ביניהם.
{{ח:תת|(ג)}} יכול בית המשפט להרשות לכל אחד מבעלי הדין להוסיף לטעון או להשיב על טענות בעל דין אחר.
{{ח:תת|(ד)}} נתבקש בית המשפט להחליט בענין ענשו של נאשם, רשאים לעולם סניגורו ואחריו הנאשם לטעון אחרונה לפני סיום הדיון.

211גביית ראיות

בית המשפט רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק, לגבות ראיות או להורות לערכאה הקודמת לגבות ראיות שיורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לעשיית צדק, לגבות ראיות או להורות לערכאה הקודמת לגבות ראיות שיורה.

212שינוי במסקנות

בית המשפט רשאי להסיק מחומר הראיות שהיה לפני הערכאה הקודמת או לפניו מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להסיק מחומר הראיות שהיה לפני הערכאה הקודמת או לפניו מסקנות שונות משהסיקה הערכאה הקודמת או לקבוע כי אין בו יסוד למסקנותיה.

213סמכות בית המשפט שלערעורתיקונים: תשע״ז־3

בית המשפט רשאי, בפסק דינו, לעשות אחת מאלה:
(1)לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין של הערכאה הקודמת או לבטלו וליתן אחר במקומו, או להחזיר את המשפט עם הוראות לערכאה הקודמת; קיבל בית המשפט את הערעור כאמור, רשאי הוא להטיל על הנאשם כל עונש שהערכאה הקודמת היתה מוסמכת להטיל, בין אם הנאשם החל לשאת את העונש שהטילה עליו הערכאה הקודמת או סיים לשאתו, ובין אם לאו;
(2)לדחות את הערעור;
(3)ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שהערכאה הקודמת היתה מוסמכת לתתה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, בפסק דינו, לעשות אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין של הערכאה הקודמת או לבטלו וליתן אחר במקומו, או להחזיר את המשפט עם הוראות לערכאה הקודמת; קיבל בית המשפט את הערעור כאמור, רשאי הוא להטיל על הנאשם כל עונש שהערכאה הקודמת היתה מוסמכת להטיל, בין אם הנאשם החל לשאת את העונש שהטילה עליו הערכאה הקודמת או סיים לשאתו, ובין אם לאו;
{{ח:תת|(2)}} לדחות את הערעור;
{{ח:תת|(3)}} ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שהערכאה הקודמת היתה מוסמכת לתתה.

214ראיות במשפט שהוחזר

הוחזר המשפט לערכאה הקודמת, רשאית היא, בכפוף להוראות בית המשפט שלערעור, להיזקק לראיות שגבתה מלכתחילה בלי לגבותן שנית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוחזר המשפט לערכאה הקודמת, רשאית היא, בכפוף להוראות בית המשפט שלערעור, להיזקק לראיות שגבתה מלכתחילה בלי לגבותן שנית.

215דחיית ערעור על אף טענה שנתקבלה

בית המשפט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.

216הרשעה בעבירה שונה

בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו, אף אם היא שונה מזו שהורשע בה בערכאה הקודמת, ואף אם אותן עובדות לא נטענו בערכאה הקודמת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל עליו עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו, אף אם היא שונה מזו שהורשע בה בערכאה הקודמת, ואף אם אותן עובדות לא נטענו בערכאה הקודמת, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל עליו עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום.

217תנאי להגדלת העונש

בית המשפט לא יגדיל עונש שהוטל על נאשם, אלא אם הוגש ערעור על קולת העונש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט לא יגדיל עונש שהוטל על נאשם, אלא אם הוגש ערעור על קולת העונש.

218קריאת פסק דין בערעורתיקונים: [תשל״ד], [תשמ״א], תשמ״ב־2

בית המשפט יקרא את פסק הדין על נימוקיו בפומבי, יחתום עליו ויסמן תאריך קריאתו; בית המשפט רשאי, במקום לקרוא את פסק הדין, למסור לנאשם העתק ממנו ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנו; זיכה בית המשפט את הנאשם או דחה ערעור על זיכויו, יודיע על כך בתחילת פסק דינו, ורשאי הוא –
(1)לפרש נימוקיו מיד או תוך שלושים ימים מיום קריאתו;
(2)לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב, תוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט יקרא את פסק הדין על נימוקיו בפומבי, יחתום עליו ויסמן תאריך קריאתו; בית המשפט רשאי, במקום לקרוא את פסק הדין, למסור לנאשם העתק ממנו ולהסביר בפומבי את עיקרי תכנו; זיכה בית המשפט את הנאשם או דחה ערעור על זיכויו, יודיע על כך בתחילת פסק דינו, ורשאי הוא –
{{ח:תת|(1)}} לפרש נימוקיו מיד או תוך שלושים ימים מיום קריאתו;
{{ח:תת|(2)}} לקרוא את הנימוקים בפומבי או, בהסכמת בעלי הדין, להמציאם להם בכתב, תוך שלושים ימים לאחר קריאת פסק הדין.

219הסברת זכות הערעור

בתום קריאת פסק דין בערעור שיש עליו ערעור נוסף, יסביר בית המשפט לנאשם את זכותו לערעור הנוסף ויודיע לו על המועדים הקבועים לכך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתום קריאת פסק דין בערעור שיש עליו ערעור נוסף, יסביר בית המשפט לנאשם את זכותו לערעור הנוסף ויודיע לו על המועדים הקבועים לכך.

220מתן הוראות אחרות

נוסף על האמור בפרק זה רשאי בית המשפט לתת כל הוראה שהערכאה הקודמת מוסמכת לתתה על פי כל דין, בתיאומים לפי הענין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} רשאי בית המשפט לתת כל הוראה שהערכאה הקודמת מוסמכת לתתה על פי כל דין, בתיאומים לפי הענין.
פרק ו׳1: בתי משפט קהילתיים – הוראת שעה
סימן א׳: מטרה והגדרות

220אמטרה – פרק ו׳1תיקונים: תשפ״ב־4

מטרת ההליך בבית המשפט הקהילתי היא להביא לשיקום הנאשם בקהילה ולסייע בטיפול בבעיות שברקע ביצוע העבירה בפיקוח הדוק של בית משפט קהילתי כתחליף למאסר בפועל, אם הנאשם סיים בהצלחה את ההליך, ובשיתוף פעולה של בעלי התפקידים בהליך הפלילי והקהילה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטרת ההליך בבית המשפט הקהילתי היא להביא לשיקום הנאשם בקהילה ולסייע בטיפול בבעיות שברקע ביצוע העבירה בפיקוח הדוק של בית משפט קהילתי כתחליף למאסר בפועל, אם הנאשם סיים בהצלחה את ההליך, ובשיתוף פעולה של בעלי התפקידים בהליך הפלילי והקהילה.

220בהגדרות – פרק ו׳1תיקונים: תשפ״ב־4

בפרק זה –
”בית משפט קהילתי“ – בית משפט שהוסמך לפי סעיף 220יד;
”ועדת ההיגוי“ – ועדת ההיגוי הארצית שהוקמה לפי סעיף 220יז;
”חוק המעצרים“ – חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996;
”מחוז שיפוט“ – כפי שנקבע לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט;
”קצין מבחן“ ו”קצין מבחן ראשי למבוגרים“ – קצין מבחן למבוגרים וקצין מבחן ראשי למבוגרים כמשמעותם לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;
”שופט קהילתי“ – שופט שמונה לפי הוראות סעיף 220טו;
”תסקיר התאמה“ – כאמור בסעיף 220ה;
”תסקיר לעונש“ – כמשמעותו בסעיף 37 לחוק העונשין;
”תסקיר מעצר“ – כמשמעותו בסעיף 21א לחוק המעצרים;
”תסקיר קהילתי“ – כאמור בסעיף 220ט.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)
  • סעיף 33 לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 33
  • פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 → פקודת המבחן
  • בסעיף 37 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 37
  • בסעיף 21א לחוק המעצרים → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 21א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט קהילתי“ – בית משפט שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 220יד|סעיף 220יד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת ההיגוי“ – ועדת ההיגוי הארצית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 220יז|סעיף 220יז}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המעצרים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחוז שיפוט“ – כפי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 33|סעיף 33 לחוק בתי המשפט}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין מבחן“ ו”קצין מבחן ראשי למבוגרים“ – קצין מבחן למבוגרים וקצין מבחן ראשי למבוגרים כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|פקודת המבחן|פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט קהילתי“ – שופט שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 220טו|סעיף 220טו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תסקיר התאמה“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 220ה|בסעיף 220ה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תסקיר לעונש“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 37|בסעיף 37 לחוק העונשין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תסקיר מעצר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 21א|בסעיף 21א לחוק המעצרים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תסקיר קהילתי“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 220ט|בסעיף 220ט}}.
סימן ב׳: העברה לדיון בבית משפט קהילתי

220גהעברת עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתיתיקונים: תשפ״ב־4

(א)שופט בית משפט שלום רשאי, בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, להורות כי עניינו של נאשם בעבירה כאמור בסעיף 220ז יהיה נידון בבית משפט קהילתי שהוסמך באותו בית משפט ושמקום מגוריו של הנאשם הוא באזור שיפוטו או בסמוך אליו.
(ב)על אף האמור בסעיף 49 לחוק בתי המשפט, שופט בית משפט שלום רשאי להורות כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט שלום אחר באותו מחוז שיפוט שהוסמך כבית משפט קהילתי ושמקום מגוריו של הנאשם הוא באזור שיפוטו או בסמוך אליו, ובלבד שקיבל לכך את אישורו של נשיא בית משפט השלום שבאותו מחוז או של סגן נשיא בית משפט השלום שהוא הסמיך לכך.
(ג)על אף האמור בסעיף 49 לחוק בתי המשפט, בסעיף קטן (ב) ובסעיף 220ד(א)(4), נשיא בתי המשפט הקהילתיים רשאי להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט קהילתי באותו מחוז אף אם מקום מגוריו של הנאשם אינו באזור שיפוטו או בסמוך אליו.
(ד)שופט רשאי להורות כאמור בסעיף זה בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או קצין מבחן.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 49 לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 49
  • בסעיף 49 לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 49
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שופט בית משפט שלום רשאי, בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, להורות כי עניינו של נאשם בעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 220ז|בסעיף 220ז}} יהיה נידון בבית משפט קהילתי שהוסמך באותו בית משפט ושמקום מגוריו של הנאשם הוא באזור שיפוטו או בסמוך אליו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 49|בסעיף 49 לחוק בתי המשפט}}, שופט בית משפט שלום רשאי להורות כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט שלום אחר באותו מחוז שיפוט שהוסמך כבית משפט קהילתי ושמקום מגוריו של הנאשם הוא באזור שיפוטו או בסמוך אליו, ובלבד שקיבל לכך את אישורו של נשיא בית משפט השלום שבאותו מחוז או של סגן נשיא בית משפט השלום שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 49|בסעיף 49 לחוק בתי המשפט}}, בסעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 220ד|ובסעיף 220ד(א)(4)}}, נשיא בתי המשפט הקהילתיים רשאי להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט קהילתי באותו מחוז אף אם מקום מגוריו של הנאשם אינו באזור שיפוטו או בסמוך אליו.
{{ח:תת|(ד)}} שופט רשאי להורות כאמור בסעיף זה בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או קצין מבחן.

220דתנאים להעברת דיוןתיקונים: תשפ״ב־4

(א)לא יורה שופט בית משפט שלום כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט קהילתי (בפרק זה – העברת דיון), אלא אם כן מצא, לאחר שקיים דיון על כך בנוכחות בעלי הדין ולאחר שעיין בתסקיר ההתאמה שהורה על הגשתו, כי מתקיימים תנאים אלה וכי עניינו של הנאשם מתאים להידון בבית משפט קהילתי:
(1)הנאשם בגיר;
(2)הנאשם מיוצג בידי סניגור;
(3)הנאשם מכיר במעורבותו באירוע, מבין את מהות ההליך הקהילתי, לרבות האמור בסעיף 220ז(ג), ומסכים להשתתף בו;
(4)הוסמך בית משפט קהילתי באזור השיפוט שמקום מגוריו של הנאשם נמצא בו כאמור בצו לפי סעיף 220יד; הוראה זו תעמוד בתוקפה עד יום ו׳ באב התשפ״ה (31 ביולי 2025);
(5)יש סיכון שהנאשם יבצע עבירות נוספות, בשים לב לבעיות שברקע ביצוע העבירה;
(6)התובע הודיע כי העונש המתאים לנאשם לפי הוראות סימן א׳1 לפרק ו׳ לחוק העונשין, אם יורשע ואם לא ישתתף בתוכנית שיקום, כולל מאסר בפועל ואינו כולל עונש מאסר שירוצה בעבודת שירות, שניתן להניח כי לו יוטל על הנאשם, הוא יימצא מתאים לו בחוות דעת מטעם הממונה לפי סעיף 51ב(ב)(1) לחוק העונשין;
(7)לא התקיים בעניינו של הנאשם הליך לבירור אשמה;
(8)התובע הודיע כי אם הנאשם יעמוד בהצלחה בתוכנית השיקום, הוא לא יבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם, אם יורשע, עונש של מאסר בפועל;
(9)התובע לא הודיע כי יש מניעה להעברת הדיון בעניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי מטעמים של שלום הציבור וביטחונו או בשל אישומים אחרים המתנהלים נגד הנאשם או צפויים להתנהל נגדו; בית המשפט רשאי לקבל הסברים בעניין זה מהתובע בהיעדר הנאשם וסניגורו.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט בית משפט שלום רשאי להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט קהילתי, אף אם לא התקיים תנאי מהתנאים שבסעיף קטן (א)(5) עד (9); לא התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א)(8) ו־(9) – יובא עניינו של הנאשם גם לפני שופט קהילתי שידון בדבר התאמת העניין לדיון בבית משפט קהילתי.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן א׳1 לפרק ו׳ לחוק העונשין → חוק העונשין #פרק ו סימן א1
  • סעיף 51ב(ב)(1) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 51ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא יורה שופט בית משפט שלום כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט קהילתי ({{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} – העברת דיון), אלא אם כן מצא, לאחר שקיים דיון על כך בנוכחות בעלי הדין ולאחר שעיין בתסקיר ההתאמה שהורה על הגשתו, כי מתקיימים תנאים אלה וכי עניינו של הנאשם מתאים להידון בבית משפט קהילתי:
{{ח:תתת|(1)}} הנאשם בגיר;
{{ח:תתת|(2)}} הנאשם מיוצג בידי סניגור;
{{ח:תתת|(3)}} הנאשם מכיר במעורבותו באירוע, מבין את מהות ההליך הקהילתי, לרבות האמור {{ח:פנימי|סעיף 220ז|בסעיף 220ז(ג)}}, ומסכים להשתתף בו;
{{ח:תתת|(4)}} הוסמך בית משפט קהילתי באזור השיפוט שמקום מגוריו של הנאשם נמצא בו כאמור בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 220יד|סעיף 220יד}}; הוראה זו תעמוד בתוקפה עד יום ו׳ באב התשפ״ה (31 ביולי 2025);
{{ח:תתת|(5)}} יש סיכון שהנאשם יבצע עבירות נוספות, בשים לב לבעיות שברקע ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(6)}} התובע הודיע כי העונש המתאים לנאשם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן א1|סימן א׳1 לפרק ו׳ לחוק העונשין}}, אם יורשע ואם לא ישתתף בתוכנית שיקום, כולל מאסר בפועל ואינו כולל עונש מאסר שירוצה בעבודת שירות, שניתן להניח כי לו יוטל על הנאשם, הוא יימצא מתאים לו בחוות דעת מטעם הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 51ב|סעיף 51ב(ב)(1) לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(7)}} לא התקיים בעניינו של הנאשם הליך לבירור אשמה;
{{ח:תתת|(8)}} התובע הודיע כי אם הנאשם יעמוד בהצלחה בתוכנית השיקום, הוא לא יבקש מבית המשפט להטיל על הנאשם, אם יורשע, עונש של מאסר בפועל;
{{ח:תתת|(9)}} התובע לא הודיע כי יש מניעה להעברת הדיון בעניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי מטעמים של שלום הציבור וביטחונו או בשל אישומים אחרים המתנהלים נגד הנאשם או צפויים להתנהל נגדו; בית המשפט רשאי לקבל הסברים בעניין זה מהתובע בהיעדר הנאשם וסניגורו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט בית משפט שלום רשאי להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי עניינו של נאשם יהיה נידון בבית משפט קהילתי, אף אם לא התקיים תנאי מהתנאים שבסעיף קטן (א)(5) עד (9); לא התקיימו התנאים שבסעיף קטן (א)(8) ו־(9) – יובא עניינו של הנאשם גם לפני שופט קהילתי שידון בדבר התאמת העניין לדיון בבית משפט קהילתי.

220התסקיר התאמהתיקונים: תשפ״ב־4

(א)שופט בית משפט שלום רשאי, בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או קצין מבחן, ובשים לב לתנאים שבסעיף 220ד(א)(1) עד (7) להורות לקצין מבחן להגיש תסקיר לבדיקת התאמתו של נאשם בעבירה לדיון בבית משפט קהילתי.
(ב)הורה בית משפט על הגשת תסקיר התאמה לנאשם שניתנה לגביו גם הוראה להגשת תסקיר מעצר או תסקיר לעונש, יגיש קצין המבחן את המלצתו בנוגע להתאמה, במסגרת תסקיר המעצר או תסקיר העונש, לפי העניין; קצין מבחן רשאי להתייחס בתסקיר מעצר או בתסקיר לעונש להתאמת נאשם להליך בבית משפט קהילתי אף מיוזמתו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שופט בית משפט שלום רשאי, בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או קצין מבחן, ובשים לב לתנאים {{ח:פנימי|סעיף 220ד|שבסעיף 220ד(א)(1) עד (7)}} להורות לקצין מבחן להגיש תסקיר לבדיקת התאמתו של נאשם בעבירה לדיון בבית משפט קהילתי.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית משפט על הגשת תסקיר התאמה לנאשם שניתנה לגביו גם הוראה להגשת תסקיר מעצר או תסקיר לעונש, יגיש קצין המבחן את המלצתו בנוגע להתאמה, במסגרת תסקיר המעצר או תסקיר העונש, לפי העניין; קצין מבחן רשאי להתייחס בתסקיר מעצר או בתסקיר לעונש להתאמת נאשם להליך בבית משפט קהילתי אף מיוזמתו.
סימן ג׳: ההליך בבית משפט קהילתי

220ותחולת הוראות החוק על הליך המתנהל בבית משפט קהילתיתיקונים: תשפ״ב־4

הליך פלילי בבית משפט קהילתי יתנהל בהתאם להוראות חוק זה, בכפוף להוראות פרק זה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הליך פלילי בבית משפט קהילתי יתנהל בהתאם להוראות חוק זה, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}.

220זסמכות הדיון בבית משפט קהילתיתיקונים: תשפ״ב־4

(א)בית משפט קהילתי ידון בעבירות לפי סעיף 51(א)(1) לחוק בתי המשפט, שהדיון בהן הועבר אליו לפי הוראות סעיף 220ג.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), בית משפט קהילתי לא ידון בעבירות המנויות בתוספת השמינית אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו; שר המשפטים, לאחר התייעצות עם ועדת ההיגוי ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השמינית.
(ג)בית משפט קהילתי לא ידון בטענות מקדמיות לפי סעיף 149 ולא יקיים דיון שבו מובאות ראיות לבירור האשמה לפי סימן ה׳ לפרק ה׳.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 51(א)(1) לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 51
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית משפט קהילתי ידון בעבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 51|סעיף 51(א)(1) לחוק בתי המשפט}}, שהדיון בהן הועבר אליו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 220ג|סעיף 220ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בית משפט קהילתי לא ידון בעבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 8|בתוספת השמינית}} אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו; שר המשפטים, לאחר התייעצות עם ועדת ההיגוי ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 8|התוספת השמינית}}.
{{ח:תת|(ג)}} בית משפט קהילתי לא ידון בטענות מקדמיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} ולא יקיים דיון שבו מובאות ראיות לבירור האשמה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳ לפרק ה׳}}.

220חדיון בבקשה למעצרתיקונים: תשפ״ב־4

(א)הועבר עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי לפי הוראות סעיף 220ג, ידון בית משפט קהילתי, במידת האפשר, גם בבקשה המוגשת לפי חוק המעצרים למעצרו או לשחרורו של נאשם, לרבות בקשה לעיון חוזר, ובלבד שהבקשה הוגשה לגבי אותו כתב אישום שנדון לפני בית המשפט הקהילתי.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), בית משפט קהילתי רשאי לדון בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) אף אם הוגשה לגבי כתבי אישום שאינם נדונים לפני בית המשפט הקהילתי, ובלבד שהצדדים הסכימו לכך.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המעצרים → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הועבר עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 220ג|סעיף 220ג}}, ידון בית משפט קהילתי, במידת האפשר, גם בבקשה המוגשת לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק המעצרים}} למעצרו או לשחרורו של נאשם, לרבות בקשה לעיון חוזר, ובלבד שהבקשה הוגשה לגבי אותו כתב אישום שנדון לפני בית המשפט הקהילתי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בית משפט קהילתי רשאי לדון בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) אף אם הוגשה לגבי כתבי אישום שאינם נדונים לפני בית המשפט הקהילתי, ובלבד שהצדדים הסכימו לכך.

220טתסקיר קהילתיתיקונים: תשפ״ב־4

הועבר עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי לפי הוראות סעיף 220ג, יורה שופט קהילתי לקצין מבחן על הכנת תסקיר קהילתי שיתייחס, בין השאר, לבעיות שברקע ביצוע העבירה וכן לגיבוש תוכנית שיקום לנאשם.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הועבר עניינו של נאשם לדיון בבית משפט קהילתי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 220ג|סעיף 220ג}}, יורה שופט קהילתי לקצין מבחן על הכנת תסקיר קהילתי שיתייחס, בין השאר, לבעיות שברקע ביצוע העבירה וכן לגיבוש תוכנית שיקום לנאשם.

220יגילוי תסקיריםתיקונים: תשפ״ב־4

על תסקירים המוגשים בהליך בבית משפט קהילתי יחולו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על תסקירים המוגשים בהליך בבית משפט קהילתי יחולו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר.

220יאישיבת הכנהתיקונים: תשפ״ב־4

בית משפט קהילתי מוסמך לקיים ישיבת הכנה לקראת דיון לפניו, בלא נוכחות הנאשם, ובלבד שסניגורו הוזמן לישיבה ובית המשפט יידע את הנאשם על סמכותו לקיים ישיבות הכנה כאמור טרם הדיונים לפניו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית משפט קהילתי מוסמך לקיים ישיבת הכנה לקראת דיון לפניו, בלא נוכחות הנאשם, ובלבד שסניגורו הוזמן לישיבה ובית המשפט יידע את הנאשם על סמכותו לקיים ישיבות הכנה כאמור טרם הדיונים לפניו.

220יבההליך לפני בית המשפט הקהילתיתיקונים: תשפ״ב־4

(א)הדיון לפני בית משפט קהילתי יחל עם העברת עניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי ויסתיים במועד מתן גזר הדין או העברת עניינו של הנאשם לדיון בבית משפט השלום בהתאם להוראות סעיף 220יג.
(ב)ההליך בבית המשפט הקהילתי יכלול דיוני מעקב שבמסגרתם תגובש תוכנית שיקום לנאשם, ויתקיימו בבית המשפט ליווי ופיקוח הדוק על התקדמותה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הדיון לפני בית משפט קהילתי יחל עם העברת עניינו של הנאשם לבית המשפט הקהילתי ויסתיים במועד מתן גזר הדין או העברת עניינו של הנאשם לדיון בבית משפט השלום בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 220יג|סעיף 220יג}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההליך בבית המשפט הקהילתי יכלול דיוני מעקב שבמסגרתם תגובש תוכנית שיקום לנאשם, ויתקיימו בבית המשפט ליווי ופיקוח הדוק על התקדמותה.

220יגהעברת עניינו של נאשם לדיון בבית משפט שלוםתיקונים: תשפ״ב־4

(א)שופט קהילתי יעביר את עניינו של נאשם לדיון בבית משפט שלום שאינו בית משפט קהילתי, למותב שלא דן בהליך הקהילתי בעניינו של הנאשם, אם התקיים אחד מאלה:
(1)השופט מצא כי יש טעמים שבשלהם אין להמשיך לדון בעניינו של הנאשם בבית המשפט הקהילתי וטרם הוגש תסקיר קהילתי;
(2)הנאשם לא הודה בביצוע העבירות שבכתב האישום בחלוף 60 ימים ממועד קבלת תסקיר קהילתי; ואולם, מצא השופט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שלא להעביר את הדיון כאמור, רשאי הוא להאריך את המועד למתן ההודאה;
(3)השופט מצא כי יש לקיים דיון בטענות מקדמיות לפי סעיף 149 או דיון שבו מובאות ראיות לבירור האשמה לפי סימן ה׳ לפרק ה׳.
(ב)הועבר הדיון לבית משפט שלום שאינו בית משפט קהילתי, לא יועברו אליו –
(1)פרוטוקול הדיון שהתנהל בבית המשפט הקהילתי, והוא לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי אחר;
(2)תסקירים שהוגשו לבית המשפט הקהילתי, והם לא ישמשו תסקיר לעונש או תסקיר מעצר.
(ג)מצא שופט קהילתי כי אין להמשיך לדון בעניינו של נאשם בבית המשפט קהילתי לאחר שהוגש תסקיר קהילתי והנאשם הודה בביצוע העבירות שבכתב האישום, ייתן השופט הקהילתי הכרעת דין בעניינו של הנאשם ויגזור את דינו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שופט קהילתי יעביר את עניינו של נאשם לדיון בבית משפט שלום שאינו בית משפט קהילתי, למותב שלא דן בהליך הקהילתי בעניינו של הנאשם, אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} השופט מצא כי יש טעמים שבשלהם אין להמשיך לדון בעניינו של הנאשם בבית המשפט הקהילתי וטרם הוגש תסקיר קהילתי;
{{ח:תתת|(2)}} הנאשם לא הודה בביצוע העבירות שבכתב האישום בחלוף 60 ימים ממועד קבלת תסקיר קהילתי; ואולם, מצא השופט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שלא להעביר את הדיון כאמור, רשאי הוא להאריך את המועד למתן ההודאה;
{{ח:תתת|(3)}} השופט מצא כי יש לקיים דיון בטענות מקדמיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} או דיון שבו מובאות ראיות לבירור האשמה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳ לפרק ה׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} הועבר הדיון לבית משפט שלום שאינו בית משפט קהילתי, לא יועברו אליו –
{{ח:תתת|(1)}} פרוטוקול הדיון שהתנהל בבית המשפט הקהילתי, והוא לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי אחר;
{{ח:תתת|(2)}} תסקירים שהוגשו לבית המשפט הקהילתי, והם לא ישמשו תסקיר לעונש או תסקיר מעצר.
{{ח:תת|(ג)}} מצא שופט קהילתי כי אין להמשיך לדון בעניינו של נאשם בבית המשפט קהילתי לאחר שהוגש תסקיר קהילתי והנאשם הודה בביצוע העבירות שבכתב האישום, ייתן השופט הקהילתי הכרעת דין בעניינו של הנאשם ויגזור את דינו.
סימן ד׳: הסמכת בתי משפט קהילתיים ומינוי שופטים קהילתיים

220ידהסמכה וקביעת מקום מושב ואזור שיפוטתיקונים: תשפ״ב־4

שר המשפטים רשאי, בצו, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט קהילתי ולקבוע את מקום מושבו ואזור שיפוטו.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסם צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי, בצו, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט קהילתי ולקבוע את מקום מושבו ואזור שיפוטו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)|צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ״ב–2022}}.}}

220טומינוי שופט קהילתיתיקונים: תשפ״ב־4

(א)נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי למנות שופטים מקרב שופטי בית משפט השלום שידונו בבית משפט קהילתי, ובלבד ששופטים כאמור יעברו הכשרה מתאימה לשמש כשופטים קהילתיים.
(ב)כשיר להתמנות לשופט קהילתי מי שהוא בעל ידע וניסיון מתאימים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת שר המשפטים, רשאי למנות שופטים מקרב שופטי בית משפט השלום שידונו בבית משפט קהילתי, ובלבד ששופטים כאמור יעברו הכשרה מתאימה לשמש כשופטים קהילתיים.
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להתמנות לשופט קהילתי מי שהוא בעל ידע וניסיון מתאימים.

220טזנשיא בתי המשפט הקהילתייםתיקונים: תשפ״ב־4

על אף האמור בסעיף 9 לחוק בתי המשפט, נשיא בית המשפט העליון רשאי למנות, בהסכמת שר המשפטים, שופט מקרב שופטי בתי משפט השלום, לרבות מי שכיהן כנשיא בתי משפט השלום, לנשיא בתי המשפט הקהילתיים, לתקופה של שבע שנים מיום המינוי.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 9 לחוק בתי המשפט → חוק בתי המשפט #סעיף 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק בתי המשפט}}, נשיא בית המשפט העליון רשאי למנות, בהסכמת שר המשפטים, שופט מקרב שופטי בתי משפט השלום, לרבות מי שכיהן כנשיא בתי משפט השלום, לנשיא בתי המשפט הקהילתיים, לתקופה של שבע שנים מיום המינוי.
סימן ה׳: ועדת ההיגוי ובעלי תפקידים בהליך הקהילתי

220יזועדת היגויתיקונים: תשפ״ב־4

(א)מוקמת בזה ועדת היגוי ארצית לעניין בתי המשפט הקהילתיים, ואלו חבריה:
(1)נשיא בתי המשפט הקהילתיים, והוא יהיה יושב הראש;
(2)הסניגור הציבורי הארצי או מי מטעמו;
(3)משנה לפרקליט המדינה או מי מטעמו;
(4)המשנה ליועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו;
(5)ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל או מי מטעמו;
(6)קצין מבחן ראשי למבוגרים או מי מטעמו;
(7)מנהל בתי המשפט או מי מטעמו;
(8)ראש מינהל במשרד הרווחה והביטחון החברתי או מי מטעמו;
(9)ראש לשכת עורכי הדין או מי מטעמו;
(10)נציג ארגון העוסק במחקר ופיתוח שימנה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, לתקופה שיקבע.
(ב)תפקידי ועדת ההיגוי הם:
(1)ללוות את פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים ולסייע בתיאום בין בעלי התפקידים המשתתפים בהליך הקהילתי (בסימן זה – צוות בית המשפט הקהילתי);
(2)לסייע בגיבוש מדיניות משותפת בתחום הפעילות של בתי המשפט הקהילתיים והטמעתה.
(ג)ועדת ההיגוי תתכנס אחת לרבעון לכל הפחות, ותדווח לנשיא בית המשפט העליון ולשר המשפטים אחת לשנה על פעילותה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה ועדת היגוי ארצית לעניין בתי המשפט הקהילתיים, ואלו חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} נשיא בתי המשפט הקהילתיים, והוא יהיה יושב הראש;
{{ח:תתת|(2)}} הסניגור הציבורי הארצי או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(3)}} משנה לפרקליט המדינה או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(4)}} המשנה ליועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(5)}} ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(6)}} קצין מבחן ראשי למבוגרים או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(7)}} מנהל בתי המשפט או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(8)}} ראש מינהל במשרד הרווחה והביטחון החברתי או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(9)}} ראש לשכת עורכי הדין או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(10)}} נציג ארגון העוסק במחקר ופיתוח שימנה שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, לתקופה שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידי ועדת ההיגוי הם:
{{ח:תתת|(1)}} ללוות את פעילותם של בתי המשפט הקהילתיים ולסייע בתיאום בין בעלי התפקידים המשתתפים בהליך הקהילתי ({{ח:פנימי|פרק ו1 סימן ה|בסימן זה}} – צוות בית המשפט הקהילתי);
{{ח:תתת|(2)}} לסייע בגיבוש מדיניות משותפת בתחום הפעילות של בתי המשפט הקהילתיים והטמעתה.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת ההיגוי תתכנס אחת לרבעון לכל הפחות, ותדווח לנשיא בית המשפט העליון ולשר המשפטים אחת לשנה על פעילותה.

220יחרכז בית משפט קהילתיתיקונים: תשפ״ב־4

(א)לכל מחוז שיפוט ימונה רכז בית משפט קהילתי, אחד או יותר, שיהיה עורך דין ועובד המדינה, ותפקידו יהיה, בין השאר, לרכז, לתאם ולפתח את העבודה המשותפת של צוות בית המשפט הקהילתי, ולמסד ולקיים את הקשר בין בית המשפט הקהילתי ובין הקהילה.
(ב)רכז בית משפט קהילתי יהיה רשאי לעיין בתסקירים המוגשים לפי הוראות פרק זה לבית המשפט הקהילתי שהוא פועל בו, ויחולו עליו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לכל מחוז שיפוט ימונה רכז בית משפט קהילתי, אחד או יותר, שיהיה עורך דין ועובד המדינה, ותפקידו יהיה, בין השאר, לרכז, לתאם ולפתח את העבודה המשותפת של צוות בית המשפט הקהילתי, ולמסד ולקיים את הקשר בין בית המשפט הקהילתי ובין הקהילה.
{{ח:תת|(ב)}} רכז בית משפט קהילתי יהיה רשאי לעיין בתסקירים המוגשים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}} לבית המשפט הקהילתי שהוא פועל בו, ויחולו עליו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר.

220יטעובד סוציאלי קהילתיתיקונים: תשפ״ב־4

(א)צוות בית משפט קהילתי יכלול עובד סוציאלי קהילתי, אחד או יותר, ותפקידו יהיה, בין השאר, לקדם ולסייע במתן המענים בשירותי הרווחה הקהילתיים לנאשמים המשתתפים בתוכנית השיקום של בית המשפט הקהילתי, ובכלל זה בהיבטים של התנדבות, תעסוקה, תרבות פנאי ומיצוי זכויות.
(ב)עובד סוציאלי קהילתי יהיה רשאי לעיין בתסקירים המוגשים לפי הוראות פרק זה לבית המשפט הקהילתי שהוא פועל בו, ויחולו עליו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} צוות בית משפט קהילתי יכלול עובד סוציאלי קהילתי, אחד או יותר, ותפקידו יהיה, בין השאר, לקדם ולסייע במתן המענים בשירותי הרווחה הקהילתיים לנאשמים המשתתפים בתוכנית השיקום של בית המשפט הקהילתי, ובכלל זה בהיבטים של התנדבות, תעסוקה, תרבות פנאי ומיצוי זכויות.
{{ח:תת|(ב)}} עובד סוציאלי קהילתי יהיה רשאי לעיין בתסקירים המוגשים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}} לבית המשפט הקהילתי שהוא פועל בו, ויחולו עליו הוראות כל דין החל על שמירת סודיות וחיסיון של תסקיר.
סימן ו׳: תוקף ומעקב אחר יישום הוראות

220כתוקף – פרק ו׳1תיקונים: תשפ״ב־4

הוראות פרק זה יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום ד׳ באב התשפ״ב (1 באוגוסט 2022) (בפרק זה – תקופת הוראת השעה).
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}} יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום ד׳ באב התשפ״ב (1 באוגוסט 2022) ({{ח:פנימי|פרק ו1|בפרק זה}} – תקופת הוראת השעה).

220כאדיווח לכנסת ומחקר מלווהתיקונים: תשפ״ב־4

לשם בחינת יישומן והשפעתן של הוראות פרק זה, תערוך הנהלת בתי המשפט מחקר, שממצאיו יוגשו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בחודש ינואר 2025 ובתום תקופת הוראת השעה על יישום הוראות פרק זה ועל ממצאי המחקר האמור, פריסת בתי המשפט הקהילתיים, מספר הנאשמים שהחלו בהליך בבית המשפט הקהילתי ומספר הנאשמים שסיימו בהצלחה את ההליך בבית המשפט הקהילתי.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לשם בחינת יישומן והשפעתן של הוראות {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}}, תערוך הנהלת בתי המשפט מחקר, שממצאיו יוגשו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; שר המשפטים ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בחודש ינואר 2025 ובתום תקופת הוראת השעה על יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ו1|פרק זה}} ועל ממצאי המחקר האמור, פריסת בתי המשפט הקהילתיים, מספר הנאשמים שהחלו בהליך בבית המשפט הקהילתי ומספר הנאשמים שסיימו בהצלחה את ההליך בבית המשפט הקהילתי.
פרק ז׳: סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס

221קביעת עבירות קנסתיקונים: [תשל״ה], [תש״ם], תשמ״ב־3, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תש״ן, תשנ״ג, תשנ״ו, תשס״ג, תש״ע־2

(א)שר המשפטים רשאי לקבוע שעבירה על הוראה פלונית, שאיננה פשע, היא עבירת קנס, דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע; היתה העבירה קבועה בחוק, או על פי חוק, ששר אחר ממונה על ביצועו, תהיה קביעת שר המשפטים טעונה הסכמת אותו שר (להלן – השר הממונה).
(ב)קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת או לעבירה נמשכת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 730 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 1,400 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.
(ב1)אין בקביעת עבירה כעבירת קנס או בקביעת גובה הקנס על עבירה כאמור, כדי לשנות את סיווג העבירה כאמור בסעיף 24 לחוק העונשין.
(ג)הוסמך שר בחוק אחר לקבוע עבירה כעבירת קנס, טעונה קביעתו הסכמת שר המשפטים והסמכויות הנתונות לשר המשפטים לקבוע תנאים וסייגים כאמור בסעיף קטן (א), ושיעורי קנס שונים כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו נתונות לאותו שר.
(ד)קביעת עבירה כעבירת קנס וכן קביעת תנאים וסייגים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) טעונה אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
↗ חיצוניות: 1📝 הערות: 19
הצג הערות עריכה
פורסם צו עבירת קנס (זיהום אויר), תשל״ז–1977 לעניין עבירה על הוראות תקנה 5 לתקנות מניעת מפגעים (זיהום אוויר מחצרים), תשכ״ב–1962.
פורסם צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה), התשמ״א–1981 לעניין עבירה על הוראות סעיף 2א לחוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשי״ט–1959.
פורסם צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל), התשמ״א–1981 לעניין עבירה על הוראות סעיף 4 לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, תשכ״ג–1963.
פורסם צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס), התשמ״ד–1984 לעניין עבירה על הוראות סעיף 196 לחוק העונשין, תשל״ז–1977.
פורסם צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – הגנת חיית הבר), התשמ״ו–1986 לעניין עבירות לפי חוק הגנת חיית הבר, תשט״ו–1955 ולפי תקנות הגנת חיית הבר, תשל״ו–1976, כמפורט בצו האמור.
פורסם צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום), התשמ״ט–1989 לעניין עבירות על הוראות החיקוקים המפורטים בתוספת לצו האמור.
פורסם צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון), התש״ס–2000 לעניין עבירה על הוראות סעיף 13 לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984.
פורסם צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת רעש), התש״ס–2000 לעניין עבירות של גרימת רעש בלתי סביר, כמפורט בצו האמור.
פורסם צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – תנאים תברואיים בתחנות דלק), התשס״א–2001 לעניין עבירות על הוראות תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים בתחנות דלק), תש״ל–1969.
פורסם צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת מפגעי יתושים), התשס״א–2001 לעניין עבירות על הוראות חלק ה׳ לפקודת בריאות העם, 1940.
פורסם צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פיקדון על מכלי משקה), התשס״ב–2002 לעניין עבירות על הוראות חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ״ט–1999.
פורסם צו התעבורה (עבירות קנס), התשס״ב–2002 לעניין עבירות על הוראות לפי פקודת התעבורה, תקנות התעבורה, התשכ״א–1961 וחוקי עזר שונים, כמפורט בצו האמור.
פורסם צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פינוי יריעות פלסטיק), התשס״ד–2003 לעניין עבירות על הוראות תקנות בריאות העם (מניעת מפגעים) (פינוי יריעות פלסטיק), התשנ״ג–1993.
פורסם צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמן משומש), התשס״ז–2006 לעניין עבירות על הוראות תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש), התשנ״ג–1993.
פורסם צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת העישון במקומות ציבוריים), התשס״ח–2007 לעניין עבירות על הוראות החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ״ג–1983, כמפורט בצו האמור.
פורסם צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – סילוק ומיחזור צמיגים), התשס״ח–2008 לעניין עבירות על הוראות החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007.
פורסם צו רישוי עסקים (עבירות קנס – משקאות משכרים), התשע״ד–2013 לעניין עבירה על הוראות סעיף 2(א1) לחוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968.
פורסם צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ו–2016 לעניין עבירות על הוראות תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ב–2012, כמפורט בצו האמור.
פורסם צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב), התש״ף–2020 לעניין עבירות על הוראות תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע״ב–2012, כמפורט בצו האמור.
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 24 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 24
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי לקבוע שעבירה על הוראה פלונית, שאיננה פשע, היא עבירת קנס, דרך כלל או בתנאים או בסייגים שקבע; היתה העבירה קבועה בחוק, או על פי חוק, ששר אחר ממונה על ביצועו, תהיה קביעת שר המשפטים טעונה הסכמת אותו שר (להלן – השר הממונה).
{{ח:תת|(ב)}} קבע שר המשפטים שעבירה פלונית היא עבירת קנס, יקבע את שיעור הקנס, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לעבירה חוזרת או נוספת או לעבירה נמשכת שעבר אותו אדם או בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, ובלבד ששיעור קנס לא יעלה על השיעור שנקבע לו בחיקוק הקובע את העבירה או על 730 שקלים חדשים לגבי עבירה ראשונה ועל 1,400 שקלים חדשים לגבי עבירה חוזרת או נוספת, לפי הסכום הנמוך יותר.
{{ח:תת|(ב1)}} אין בקביעת עבירה כעבירת קנס או בקביעת גובה הקנס על עבירה כאמור, כדי לשנות את סיווג העבירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 24|בסעיף 24 לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוסמך שר בחוק אחר לקבוע עבירה כעבירת קנס, טעונה קביעתו הסכמת שר המשפטים והסמכויות הנתונות לשר המשפטים לקבוע תנאים וסייגים כאמור בסעיף קטן (א), ושיעורי קנס שונים כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו נתונות לאותו שר.
{{ח:תת|(ד)}} קביעת עבירה כעבירת קנס וכן קביעת תנאים וסייגים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) טעונה אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו עבירת קנס (זיהום אויר)|צו עבירת קנס (זיהום אויר), תשל״ז–1977}} לעניין עבירה על הוראות {{ח:חיצוני|תקנות מניעת מפגעים (זיהום אוויר מחצרים)#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות מניעת מפגעים (זיהום אוויר מחצרים), תשכ״ב–1962}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)|צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה), התשמ״א–1981}} לעניין עבירה על הוראות {{ח:חיצוני|חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה#סעיף 2א|סעיף 2א לחוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשי״ט–1959}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)|צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל), התשמ״א–1981}} לעניין עבירה על הוראות {{ח:חיצוני|חוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל#סעיף 4|סעיף 4 לחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, תשכ״ג–1963}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)|צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס), התשמ״ד–1984}} לעניין עבירה על הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 196|סעיף 196 לחוק העונשין, תשל״ז–1977}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – הגנת חיית הבר)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – הגנת חיית הבר), התשמ״ו–1986}} לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת חיית הבר|חוק הגנת חיית הבר, תשט״ו–1955}} ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הגנת חיית הבר|תקנות הגנת חיית הבר, תשל״ו–1976}}, כמפורט {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – הגנת חיית הבר)#סעיף 1|בצו האמור}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום), התשמ״ט–1989}} לעניין עבירות על הוראות החיקוקים המפורטים {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – גנים לאומיים ושמורות טבע ואתרי לאום)#תוספת|בתוספת לצו האמור}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמירת הניקיון), התש״ס–2000}} לעניין עבירה על הוראות {{ח:חיצוני|חוק שמירת הניקיון#סעיף 13|סעיף 13 לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת רעש)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת רעש), התש״ס–2000}} לעניין עבירות של גרימת רעש בלתי סביר, כמפורט {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת רעש)#סעיף 2|בצו האמור}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – תנאים תברואיים בתחנות דלק)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – תנאים תברואיים בתחנות דלק), התשס״א–2001}} לעניין עבירות על הוראות {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים בתחנות דלק)|תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים בתחנות דלק), תש״ל–1969}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת מפגעי יתושים)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת מפגעי יתושים), התשס״א–2001}} לעניין עבירות על הוראות {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה|חלק ה׳ לפקודת בריאות העם, 1940}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פיקדון על מכלי משקה)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פיקדון על מכלי משקה), התשס״ב–2002}} לעניין עבירות על הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקדון על מכלי משקה|חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ״ט–1999}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו התעבורה (עבירות קנס)|צו התעבורה (עבירות קנס), התשס״ב–2002}} לעניין עבירות על הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}} וחוקי עזר שונים, כמפורט {{ח:חיצוני|צו התעבורה (עבירות קנס)#תוספת|בצו האמור}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פינוי יריעות פלסטיק)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – פינוי יריעות פלסטיק), התשס״ד–2003}} לעניין עבירות על הוראות {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מניעת מפגעים) (פינוי יריעות פלסטיק)|תקנות בריאות העם (מניעת מפגעים) (פינוי יריעות פלסטיק), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמן משומש)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – שמן משומש), התשס״ז–2006}} לעניין עבירות על הוראות {{ח:חיצוני|תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש)|תקנות מניעת מפגעים (שמן משומש), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת העישון במקומות ציבוריים)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת העישון במקומות ציבוריים), התשס״ח–2007}} לעניין עבירות על הוראות {{ח:חיצוני|חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון|החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ״ג–1983}}, כמפורט {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת העישון במקומות ציבוריים)#תוספת|בצו האמור}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – סילוק ומיחזור צמיגים)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – סילוק ומיחזור צמיגים), התשס״ח–2008}} לעניין עבירות על הוראות {{ח:חיצוני|חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים|החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס״ז–2007}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עבירות קנס – משקאות משכרים)|צו רישוי עסקים (עבירות קנס – משקאות משכרים), התשע״ד–2013}} לעניין עבירה על הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 2|סעיף 2(א1) לחוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ו–2016}} לעניין עבירות על הוראות {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב בדרך), התשע״ב–2012}}, כמפורט {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב בדרך)#תוספת|בצו האמור}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב)|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב), התש״ף–2020}} לעניין עבירות על הוראות {{ח:חיצוני|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב)|תקנות אוויר נקי (זיהום אוויר מכלי רכב), התשע״ב–2012}}, כמפורט {{ח:חיצוני|צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – זיהום אוויר מכלי רכב)#תוספת|בצו האמור}}.}}

222תיקונים: [תשל״ה], תשע״ז־4

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

222אעבירת קנס נמשכתתיקונים: תש״ע־2, תשע״ז־4

נקבע לעבירת קנס, קנס בשל עבירה נמשכת, לא יוטל הקנס, אלא אם כן צורפה להודעת תשלום הקנס לפי סעיף 228, התראה שלפיה אם לא תתוקן ההפרה עד המועד שנקבע בה, יוטל על הנקנס קנס בשל עבירה נמשכת; בהתראה יצוין גובה הקנס הצפוי בשל העבירה הנמשכת; לא יוטל קנס בשל עבירת קנס נמשכת, אלא בשל תקופה המאוחרת למועד הקבוע בהתראה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקבע לעבירת קנס, קנס בשל עבירה נמשכת, לא יוטל הקנס, אלא אם כן צורפה להודעת תשלום הקנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228}}, התראה שלפיה אם לא תתוקן ההפרה עד המועד שנקבע בה, יוטל על הנקנס קנס בשל עבירה נמשכת; בהתראה יצוין גובה הקנס הצפוי בשל העבירה הנמשכת; לא יוטל קנס בשל עבירת קנס נמשכת, אלא בשל תקופה המאוחרת למועד הקבוע בהתראה.

223תיקונים: [תשל״ה], תשע״ז־4

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

224תיקונים: [תשל״ה], תשע״ז־4

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

225תיקונים: [תשל״ה], תשמ״ז, תשס״ד, תשע״ז־4

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

225אמועדי המצאה בעבירות קנסתיקונים: תש״ן, תשנ״ו־2, תשס״ה, תש״ע־2, תשע״ה־4, תשע״ז־4, תשפ״ד־7

(א)עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניינה הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228(ב); ואולם, בעבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, ובעל הרכב הוכיח כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודה האמורה, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה למשפט או הודעת תשלום קנס, למי שנהג ברכב אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
(א1)היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה בפקודת התעבורה, שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א או 27א1 לפקודה האמורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בענינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן:
(1)ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה;
(2)
(א2)על אף האמור בפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות פלילית לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה אם לא עברה שנה מיום ביצוע העבירה או אם לא חלפו שלושה חודשים מהמועד שבו הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות כאמור, לפי המאוחר, ובלבד שלא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
(א3)בסעיף זה,
”רכב חדש“ –
”בעל הרכב“ – לרבות מחזיק כמשמעותו בסעיף 27ב לפקודת התעבורה.
(ב)אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי סעיף 229, אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א).
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
(נמחקה);
הצג הפניות חיצוניות
  • בפקודת התעבורה → פקודת התעבורה
  • סעיף 27ב לפקודה האמורה → פקודת התעבורה #סעיף 27ב
  • בפקודת התעבורה → פקודת התעבורה
  • בסעיף 27א → פקודת התעבורה #סעיף 27א
  • או 27א1 לפקודה האמורה → פקודת התעבורה #סעיף 27א1
  • סעיף 27ב לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 27ב
  • בסעיף 27ב לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 27ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עברה שנה מיום ביצוע עבירת קנס, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניינה הודעת תשלום קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיף 228(ב)}}; ואולם, בעבירת קנס שהיא עבירת תעבורה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, ובעל הרכב הוכיח כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ב|סעיף 27ב לפקודה האמורה}}, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה למשפט או הודעת תשלום קנס, למי שנהג ברכב אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
{{ח:תת|(א1)}} היתה העבירה עבירת תעבורה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27א|בסעיף 27א}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27א1|או 27א1 לפקודה האמורה}}, לא יוגש עליה כתב אישום ולא יומצאו לבעל הרכב בענינה הזמנה או הודעת תשלום קנס, אם כתב האישום, ההזמנה או הודעת תשלום הקנס טרם נשלחו ועברה תקופה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות פלילית לעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ב|סעיף 27ב לפקודת התעבורה}}, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הזמנה אם לא עברה שנה מיום ביצוע העבירה או אם לא חלפו שלושה חודשים מהמועד שבו הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות כאמור, לפי המאוחר, ובלבד שלא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
{{ח:תת|(א3)}} בסעיף זה,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב חדש“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל הרכב“ – לרבות מחזיק כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ב|בסעיף 27ב לפקודת התעבורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע הגשת כתב אישום נגד מי שביקש להישפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}}, אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף קטן (א).

226אי תחולת חוק הנוערתיקונים: [תשל״ה]

בהליכים לפי פרק זה לא יחול חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971, למעט פרק ה׳ שבו.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971 → חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)
  • פרק ה׳ שבו → חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) #פרק ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בהליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} לא יחול {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#פרק ה|פרק ה׳ שבו}}.

227תחולהתיקונים: [תשל״ה], תשמ״ז, תשנ״ה־2

הסמכות לפי סעיף 221(א) לא תחול לגבי עבירות שחוק אחר מסמיך לקבען כעבירות קנס, אולם שאר הוראות פרק ז׳ יחולו על עבירות כאלה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 221|סעיף 221(א)}} לא תחול לגבי עבירות שחוק אחר מסמיך לקבען כעבירות קנס, אולם שאר הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} יחולו על עבירות כאלה.

228ברירת משפטתיקונים: [תשמ״א], תשמ״ב, תשמ״ז, תש״ן, תשע״ז־4

(א)עבירת קנס היא עבירה של ברירת משפט ויחולו עליה הוראות סעיף זה וסעיפים 229 עד 230.
(ב)היה לשוטר או למי שהשר לביטחון הפנים או השר הממונה הסמיכו לכך, או לעובד רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיכו לכך, לפי העניין, יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירה של ברירת משפט, רשאי הוא למסור לו הודעת תשלום קנס; ההודעה תהיה בטופס שנקבע ויפורטו בה העבירה ושיעור הקנס שנקבע לה.
(ג)היה למי שרשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב) יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות שתובע הודיע כי הן מחייבות בירור המשפט, לא ימסור הודעת תשלום קנס, אלא הזמנה למשפט.
היתה העבירה עבירת תעבורה והיה למי שהוסמך למסור הודעת תשלום קנס יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות מחמירות כאמור בסעיף 29 לפקודת התעבורה, לא ימסור הודעת תשלום קנס אלא הזמנה למשפט.
(ד)קביעת עבירה כעבירת קנס, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל אותה עבירה כתב אישום, אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות את בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרה הודעת תשלום קנס לפי סעיף קטן (ב).
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 29 לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 29
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עבירת קנס היא עבירה של ברירת משפט ויחולו עליה הוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 229|וסעיפים 229 עד 230}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה לשוטר או למי שהשר לביטחון הפנים או השר הממונה הסמיכו לכך, או לעובד רשות מקומית שראש הרשות המקומית הסמיכו לכך, לפי העניין, יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירה של ברירת משפט, רשאי הוא למסור לו הודעת תשלום קנס; ההודעה תהיה בטופס שנקבע ויפורטו בה העבירה ושיעור הקנס שנקבע לה.
{{ח:תת|(ג)}} היה למי שרשאי למסור הודעת תשלום קנס כאמור בסעיף קטן (ב) יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות שתובע הודיע כי הן מחייבות בירור המשפט, לא ימסור הודעת תשלום קנס, אלא הזמנה למשפט.
{{ח:תת}} היתה העבירה עבירת תעבורה והיה למי שהוסמך למסור הודעת תשלום קנס יסוד להניח שהעבירה נעברה בנסיבות מחמירות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 29|בסעיף 29 לפקודת התעבורה}}, לא ימסור הודעת תשלום קנס אלא הזמנה למשפט.
{{ח:תת|(ד)}} קביעת עבירה כעבירת קנס, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשל אותה עבירה כתב אישום, אם הוא סבור שנסיבות העבירה מחייבות את בירור המשפט, ובלבד שטרם נמסרה הודעת תשלום קנס לפי סעיף קטן (ב).

229תשלום הקנסתיקונים: [תשמ״א], תשמ״ב, תש״ן, תשנ״ו־2, תשס״א־4, תש״ע, תשע״ח־2, תשפ״ד־4

(א)מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:
(1)הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג), ולעניין בקשה לביטול כאמור לגבי עבירת תעבורה מהטעם שהעבירה בוצעה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, ובעל הרכב מבקש להוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע העבירה, או למי מסר את החזקה ברכב, כאמור בסעיף 27ב לפקודת התעבורה – אם הגיש לתובע את הבקשה לביטול בתוך תשעים ימים מיום ההמצאה; החלטת התובע בבקשה לפי פסקה זו סופית, ואולם רשאי הנקנס להודיע על רצונו להישפט;
(2)הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה.
מי שהגיש בקשה לביטול כאמור בפסקה (1) לא יהיה רשאי להודיע על רצונו להישפט כאמור בפסקה (2), אלא תוך שלושים ימים מיום המצאת ההודעה על החלטת התובע בענין הביטול.
(ב)לא שילם אדם את הקנס במועד ולא הודיע שיש ברצונו להישפט על העבירה, יתווספו על הקנס תוספת פיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כאמור בסעיף 67 לחוק העונשין, התשל״ז–1977; גביית הקנס תיעשה כאמור בסעיפים 68 ו־70 לחוק העונשין, התשל״ז–1977, וסעיף 69 לאותו חוק לא יחול.
(ג)תובע רשאי לבטל הודעת תשלום קנס אם נוכח כי לא נעברה עבירה או כי היא נעברה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, או אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להמשך קיום ההליכים; התובע יערוך רישום של הודעת תשלום קנס שביטל וינמק את החלטתו; לענין סעיף קטן זה, ”תובע“ – כמשמעותו בסעיף 12, אם הוסמך במיוחד לענין זה בידי היועץ המשפטי לממשלה.
(ד)החליט התובע שלא לבטל את הודעת תשלום הקנס, ימציא למבקש הודעה על כך ואולם הוראות סעיף קטן (ב) יחולו כאילו לא הוגשה הבקשה לביטול לתובע.
(ה)תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.
(ו)מי שלא הודיע כאמור בסעיף קטן (א) שברצונו להישפט ולא שילם במועד את הקנס, רשאי תובע לפטור אותו, על פי בקשתו, מתשלום של תוספת הפיגור, הריבית השקלית או דמי הפיגורים לפי סעיף קטן (א), כולם או מקצתם, אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי־תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור.
(ז)בקשה לפי סעיף קטן (ו), תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה. התובע רשאי להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד והחלטתו אינה ניתנת לערעור.
(ח)שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו. אולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם ששילם את הקנס ותובע ביטל את הודעת תשלום הקנס לפי סעיף קטן (ג) או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף 230.
(ח1)בוטלה הודעת תשלום קנס לאחר שהקנס שולם, יוחזר סכום הקנס ששולם.
(ח2)לא שילם אדם את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט לפי סעיף קטן (א), ולא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת תשלום קנס ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם שבקשתו לביטול הודעת תשלום קנס הוגשה שלא במועד אך התובע דן בה מכוח סמכותו לפי סעיף קטן (ה) וביטל את הודעת תשלום הקנס, או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור בסעיף 230.
(ט)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה.
↗ חיצוניות: 5↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 27ב לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 27ב
  • בסעיף 67 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 67
  • בסעיפים 68 → חוק העונשין #סעיף 68
  • ו־70 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 70
  • וסעיף 69 לאותו חוק → חוק העונשין #סעיף 69
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, את הקנס הנקוב בהודעה, לחשבון שצויין בה, זולת אם פעל באחת מדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגיש לתובע, תוך שלושים ימים מיום ההמצאה, בקשה לביטול כאמור בסעיף קטן (ג), ולעניין בקשה לביטול כאמור לגבי עבירת תעבורה מהטעם שהעבירה בוצעה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, ובעל הרכב מבקש להוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנהו, בעת ביצוע העבירה, או למי מסר את החזקה ברכב, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ב|בסעיף 27ב לפקודת התעבורה}} – אם הגיש לתובע את הבקשה לביטול בתוך תשעים ימים מיום ההמצאה; החלטת התובע בבקשה לפי פסקה זו סופית, ואולם רשאי הנקנס להודיע על רצונו להישפט;
{{ח:תתת|(2)}} הודיע, תוך תשעים ימים מיום ההמצאה, בדרך שנקבעה בתקנות, שיש ברצונו להישפט על העבירה.
{{ח:תת}} מי שהגיש בקשה לביטול כאמור בפסקה (1) לא יהיה רשאי להודיע על רצונו להישפט כאמור בפסקה (2), אלא תוך שלושים ימים מיום המצאת ההודעה על החלטת התובע בענין הביטול.
{{ח:תת|(ב)}} לא שילם אדם את הקנס במועד ולא הודיע שיש ברצונו להישפט על העבירה, יתווספו על הקנס תוספת פיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 67|בסעיף 67 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}; גביית הקנס תיעשה כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 68|בסעיפים 68}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 70|ו־70 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 69|וסעיף 69 לאותו חוק}} לא יחול.
{{ח:תת|(ג)}} תובע רשאי לבטל הודעת תשלום קנס אם נוכח כי לא נעברה עבירה או כי היא נעברה שלא בידי מי שקיבל את ההודעה, או אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להמשך קיום ההליכים; התובע יערוך רישום של הודעת תשלום קנס שביטל וינמק את החלטתו; לענין סעיף קטן זה, ”תובע“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, אם הוסמך במיוחד לענין זה בידי היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ד)}} החליט התובע שלא לבטל את הודעת תשלום הקנס, ימציא למבקש הודעה על כך ואולם הוראות סעיף קטן (ב) יחולו כאילו לא הוגשה הבקשה לביטול לתובע.
{{ח:תת|(ה)}} תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.
{{ח:תת|(ו)}} מי שלא הודיע כאמור בסעיף קטן (א) שברצונו להישפט ולא שילם במועד את הקנס, רשאי תובע לפטור אותו, על פי בקשתו, מתשלום של תוספת הפיגור, הריבית השקלית או דמי הפיגורים לפי סעיף קטן (א), כולם או מקצתם, אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי־תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} בקשה לפי סעיף קטן (ו), תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה. התובע רשאי להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד והחלטתו אינה ניתנת לערעור.
{{ח:תת|(ח)}} שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא את עונשו. אולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם ששילם את הקנס ותובע ביטל את הודעת תשלום הקנס לפי סעיף קטן (ג) או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230|בסעיף 230}}.
{{ח:תת|(ח1)}} בוטלה הודעת תשלום קנס לאחר שהקנס שולם, יוחזר סכום הקנס ששולם.
{{ח:תת|(ח2)}} לא שילם אדם את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט לפי סעיף קטן (א), ולא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת תשלום קנס ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס ואולם הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אדם שבקשתו לביטול הודעת תשלום קנס הוגשה שלא במועד אך התובע דן בה מכוח סמכותו לפי סעיף קטן (ה) וביטל את הודעת תשלום הקנס, או על אדם שבית המשפט החליט לקיים את משפטו אף על פי שהודיע באיחור על רצונו להישפט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 230|בסעיף 230}}.
{{ח:תת|(ט)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף זה.

229אייעוד קנסות לרשות מקומיתתיקונים: תש״ע־2

קנס בשל עבירת קנס, שהטיל מפקח שהוא עובד רשות מקומית או שהוטל בבית משפט לעניינים מקומיים או בבית משפט אחר עקב הפעלת סמכותו של עובד הרשות המקומית, ישולם לקופת הרשות המקומית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קנס בשל עבירת קנס, שהטיל מפקח שהוא עובד רשות מקומית או שהוטל בבית משפט לעניינים מקומיים או בבית משפט אחר עקב הפעלת סמכותו של עובד הרשות המקומית, ישולם לקופת הרשות המקומית.

230הזמנה למשפטתיקונים: תשמ״ב, תשמ״ז, תש״ן, תש״ע־2

הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו; הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודיע אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229(א)}} שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 229|בסעיף 229(ה)}}, בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו; הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו.
פרק ז׳1: סדרי דין מיוחדים בעבירות קנס מיוחדות – הוראת שעה

230אתיקונים: תשע״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

230בתיקונים: תשע״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

230גתיקונים: תשע״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

230דתיקונים: תשע״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

230התיקונים: תשע״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

230ותיקונים: תשע״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

230זתיקונים: תשע״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

230חתיקונים: תשע״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

230טתיקונים: תשע״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

230יתיקונים: תשע״ח־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(פקע).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}
פרק ח׳: הוראות שונות

231עיכוב הליכיםתיקונים: [תשמ״א], תשס״א־6, תשס״ד־2

(א)בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט; הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט.
(ב)היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול את סמכותו לעכב הליכי המשפט כאמור בסעיף קטן (א), דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, כמפורט להלן:
(1)למשנה ליועץ המשפטי לממשלה;
(2)לכל אחד מבעלי התפקידים המנויים להלן, למעט באישום שהוגש בידי תובע כאמור בסעיף 12(א)(1)(א):
(א)פרקליט המדינה או משנה לפרקליט המדינה;
(ב)פרקליט שמונה כמנהל התחום לעיכובי הליכים בפרקליטות המדינה – באישום בעבירת עוון או חטא;
(ג)פרקליט שמונה כמנהל היחידה האחראית על אכיפת דיני התכנון, הבניה והמקרקעין בפרקליטות המדינה או פרקליט בדרגת ממונה לפחות – באישום בעבירה בתחום דיני התכנון, הבניה והמקרקעין;
(ד)מנהל המחלקה הפיסיקלית בפרקליטות המדינה – באישום בעבירת מס, לרבות אישום בעבירה הנלווית לעבירת מס; לענין זה –
”עבירת מס“ – עבירה לפי פקודת המכס; פקודת מס הכנסה; חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952; חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961; חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963; חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975; חוק היטלי סחר, התשנ״א–1991;
”עבירה נלווית“ – עבירה מסוג חטא או עוון, שנעברה במהלך ביצוע עבירת המס או בקשר אליה.
↗ חיצוניות: 7↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמה הודעה על אצילת סמכויות לפי סעיף 231(ב) (י״פ תשס״ב, 46; תשס״ג, 70).
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת המכס → פקודת המכס
  • פקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
  • חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952 → חוק מס קניה (טובין ושירותים)
  • חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961 → חוק מס רכוש וקרן פיצויים
  • חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963 → חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)
  • חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 → חוק מס ערך מוסף
  • חוק היטלי סחר, התשנ״א–1991 → חוק היטלי סחר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט; הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט.
{{ח:תת|(ב)}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול את סמכותו לעכב הליכי המשפט כאמור בסעיף קטן (א), דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} למשנה ליועץ המשפטי לממשלה;
{{ח:תתת|(2)}} לכל אחד מבעלי התפקידים המנויים להלן, למעט באישום שהוגש בידי תובע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(א)(1)(א)}}:
{{ח:תתתת|(א)}} פרקליט המדינה או משנה לפרקליט המדינה;
{{ח:תתתת|(ב)}} פרקליט שמונה כמנהל התחום לעיכובי הליכים בפרקליטות המדינה – באישום בעבירת עוון או חטא;
{{ח:תתתת|(ג)}} פרקליט שמונה כמנהל היחידה האחראית על אכיפת דיני התכנון, הבניה והמקרקעין בפרקליטות המדינה או פרקליט בדרגת ממונה לפחות – באישום בעבירה בתחום דיני התכנון, הבניה והמקרקעין;
{{ח:תתתת|(ד)}} מנהל המחלקה הפיסיקלית בפרקליטות המדינה – באישום בעבירת מס, לרבות אישום בעבירה הנלווית לעבירת מס; לענין זה –
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מס“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}; {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}; {{ח:חיצוני|חוק מס קניה (טובין ושירותים)|חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952}}; {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}}; {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963}}; {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:חיצוני|חוק היטלי סחר|חוק היטלי סחר, התשנ״א–1991}};
{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”עבירה נלווית“ – עבירה מסוג חטא או עוון, שנעברה במהלך ביצוע עבירת המס או בקשר אליה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על אצילת סמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231(ב)}} (י״פ תשס״ב, 46; תשס״ג, 70).}}

232חידוש הליכים

עוכבו הליכים לפי סעיף 231 רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה בכתב לבית המשפט, לחדשם כל עוד לא עברו מיום עיכובם, בפשע – חמש שנים, ובעוון – שנה; הוגשה הודעה כאמור, יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני ההפסקה; עוכבו ההליכים בשניה לא יחודשו עוד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עוכבו הליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 231|סעיף 231}} רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בהודעה בכתב לבית המשפט, לחדשם כל עוד לא עברו מיום עיכובם, בפשע – חמש שנים, ובעוון – שנה; הוגשה הודעה כאמור, יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני ההפסקה; עוכבו ההליכים בשניה לא יחודשו עוד.

233המשך משפט בפני שופט אחרתיקונים: [תשל״ה]

כל עוד לא הוחל בגביית ראיות רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו; הוחל בגביית ראיות ונבצר משופט מסיבה כלשהי לסיים את המשפט, רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל עוד לא הוחל בגביית ראיות רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו; הוחל בגביית ראיות ונבצר משופט מסיבה כלשהי לסיים את המשפט, רשאי שופט אחר להמשיך במשפט מן השלב שאליו הגיע קודמו, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם לענין, לנהוג בראיות שגבה קודמו כאילו גבה אותן בעצמו או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.

234שינוי בהרכב חבר השופטיםתיקונים: [תשל״ה]

הוראות סעיף 233 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם כשהורכב בית המשפט משלושה שופטים או יותר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 233|סעיף 233}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם כשהורכב בית המשפט משלושה שופטים או יותר.

235סמכות שופט ואב בית דיןתיקונים: [תשל״ו], תש״ע־3

מקום שבית המשפט דן בשלושה שופטים או יותר, כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לבית המשפט – לרבות סמכות לעשות פעולה שבית המשפט נדרש לעשותה – תהיה, כל עוד לא הורכב בית המשפט, בידי כל שופט של אותו בית משפט, ומשהורכב, או בידי שופט מבין שופטי ההרכב שאב בית הדין קבע לכך; פעולה לפי סעיפים 15, 83, 105(א), 135, 140, 143, 145, 196 ו־219 תיעשה בידי אב בית הדין גם כשבית המשפט יושב בדין.
↺ פנימיות: 9
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקום שבית המשפט דן בשלושה שופטים או יותר, כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לבית המשפט – לרבות סמכות לעשות פעולה שבית המשפט נדרש לעשותה – תהיה, כל עוד לא הורכב בית המשפט, בידי כל שופט של אותו בית משפט, ומשהורכב, או בידי שופט מבין שופטי ההרכב שאב בית הדין קבע לכך; פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:פנימי|סעיף 83|83}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|105(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 135|135}}, {{ח:פנימי|סעיף 140|140}}, {{ח:פנימי|סעיף 143|143}}, {{ח:פנימי|סעיף 145|145}}, {{ח:פנימי|סעיף 196|196}} {{ח:פנימי|סעיף 219|ו־219}} תיעשה בידי אב בית הדין גם כשבית המשפט יושב בדין.

236מות הנאשם

נפטר אדם ייפסק כל הליך פלילי נגדו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נפטר אדם ייפסק כל הליך פלילי נגדו.

237המצאת מסמכים

(א)מסמך שיש להמציאו לאדם לפי חוק זה, המצאתו תהיה באחת מאלה:
(1)במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני־אדם – במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;
(2)במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם, עם אישור מסירה; בית המשפט רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.
(ב)מסירת המסמך לידי סניגור הנאשם, או מסירתו במשרד הסניגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסניגור לבית המשפט, תוך חמישה ימים, כי אין ביכלתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם.
(ג)נוכח בית המשפט כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או המכתב, או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית המשפט לראות את המסמך כאילו הומצא כדין.
(ד)נוכח בית המשפט שאי אפשר להמציא את המסמך כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי הוא להורות על המצאתו באחת הדרכים האלה:
(1)בהדבקת עותק שלו במקום הנראה לעין בבנין בית המשפט, וכן בבית שבו, כידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה;
(2)בפרסום מודעה ברשומות או בעתון יומי;
(3)בכל דרך אחרת שתיראה לו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מסמך שיש להמציאו לאדם לפי חוק זה, המצאתו תהיה באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני־אדם – במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;
{{ח:תתת|(2)}} במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם, עם אישור מסירה; בית המשפט רשאי לראות את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.
{{ח:תת|(ב)}} מסירת המסמך לידי סניגור הנאשם, או מסירתו במשרד הסניגור לידי פקידו, וכן משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, כמוה כהמצאה לנאשם, זולת אם הודיע הסניגור לבית המשפט, תוך חמישה ימים, כי אין ביכלתו להביא את המסמך לידיעת הנאשם.
{{ח:תת|(ג)}} נוכח בית המשפט כי המצאה לפי סעיף זה לא בוצעה עקב סירוב לקבל את המסמך או המכתב, או לחתום על אישור המסירה, רשאי בית המשפט לראות את המסמך כאילו הומצא כדין.
{{ח:תת|(ד)}} נוכח בית המשפט שאי אפשר להמציא את המסמך כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי הוא להורות על המצאתו באחת הדרכים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהדבקת עותק שלו במקום הנראה לעין בבנין בית המשפט, וכן בבית שבו, כידוע, גר או עסק הנמען לאחרונה;
{{ח:תתת|(2)}} בפרסום מודעה ברשומות או בעתון יומי;
{{ח:תתת|(3)}} בכל דרך אחרת שתיראה לו.

238פגמים שאינם פוגמים בדין

ליקוי טכני בעריכתו של מסמך הנערך לפי חוק זה, אין בו כדי לפגום בתקפם של ההליכים על פיו, אולם אם נראה לבית המשפט כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם, רשאי הוא לדחות את הדיון למועד אחר או להורות הוראה אחרת כדי להסיר את החשש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ליקוי טכני בעריכתו של מסמך הנערך לפי חוק זה, אין בו כדי לפגום בתקפם של ההליכים על פיו, אולם אם נראה לבית המשפט כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנאשם, רשאי הוא לדחות את הדיון למועד אחר או להורות הוראה אחרת כדי להסיר את החשש.

239סדרי הזמנה בעבירות קלותתיקונים: [תשמ״א], תשמ״ב־3, תשמ״ז

בעבירות לפי פקודת התעבורה או התקנות לפיה, פקודת העיריות ופקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס, או לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, קבע לכך, רשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות סדרי אישום והמצאת מסמכים אף בסטיה מהוראות חוק זה.
↗ חיצוניות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיפים 239 ו־240 לחוק), תשכ״ו–1966.
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת התעבורה → פקודת התעבורה
  • התקנות לפיה → תקנות התעבורה
  • פקודת העיריות → פקודת העיריות
  • ופקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970 → פקודת ביטוח רכב מנועי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} או {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|התקנות לפיה}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}} {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|ופקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס, או לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, קבע לכך, רשאי שר המשפטים לקבוע בתקנות סדרי אישום והמצאת מסמכים אף בסטיה מהוראות חוק זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיפים 239 ו-240 לחוק)|תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיפים 239 ו־240 לחוק), תשכ״ו–1966}}.}}

239אמסירת הודעה בעבירות תעבורהתיקונים: תשנ״ה־3, תשס״ה

(א)עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי פקודת התעבורה או לפי התקנות לפיה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970, שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניניה הזמנה למשפט לפי תקנה 38 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל״ד–1974, אלא אם כן, תוך אותה תקופה, הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה; אולם, אם הוכיח בעל הרכב החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום ולהמציא הזמנה למשפט למי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
(ב)היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור בסעיף 27א לפקודת התעבורה, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בענינה הזמנה למשפט, אלא אם כן הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה בתוך התקופות כמפורט בסעיף 225א(א1)(1) או (2) או התקיים האמור בסעיף קטן (א2).
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת התעבורה → פקודת התעבורה
  • התקנות לפיה → תקנות התעבורה
  • פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970 → פקודת ביטוח רכב מנועי
  • תקנה 38 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל״ד–1974 → תקנות סדר הדין הפלילי #סעיף 38
  • סעיף 27ב לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 27ב
  • בסעיף 27א לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 27א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} או לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|התקנות לפיה}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}, שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בעניניה הזמנה למשפט לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין הפלילי#סעיף 38|תקנה 38 לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל״ד–1974}}, אלא אם כן, תוך אותה תקופה, הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה; אולם, אם הוכיח בעל הרכב החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27ב|סעיף 27ב לפקודת התעבורה}}, ניתן להגיש כתב אישום ולהמציא הזמנה למשפט למי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} היתה העבירה כאמור בסעיף קטן (א) עבירה שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב כאמור {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 27א|בסעיף 27א לפקודת התעבורה}}, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בענינה הזמנה למשפט, אלא אם כן הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה או נשלחה לו הודעה על ביצוע העבירה בתוך התקופות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 225א|בסעיף 225א(א1)(1) או (2)}} או התקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 225א|בסעיף קטן (א2)}}.

239בחזקת מסירה לעניין נהיגה בזמן פסילהתיקונים: תש״ע

לעניין עבירה של נהיגה בזמן פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה בלבד, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, נשלחה הודעה על גזר דין שבו הוטלה הפסילה או הודעה על ההחלטה בדבר הפסילה עד תום ההליכים בדואר רשום, רואים אותה אילו הומצאה כדין, וכאילו הודע לנמען על הפסילה לפי סעיף 67 האמור גם בלא חתימה על אישור מסירה כאמור בסעיף 237, אף אם לא התקיימו הוראות סעיף 237(ג), זולת אם הוכיח הנאשם כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה, ואם התקיימו כל אלה:
(1)חלפו 15 ימים מיום משלוח ההודעה;
(2)הנאשם הוזמן לדיון בבית משפט לפי סעיף 237 או בעל־פה לפי סעיף 97;
(3)ההזמנה לדיון כאמור בפסקה (2) כללה אזהרה, בכתב או בעל־פה, לפי העניין, שבמועד הדיון עשויה להתקבל החלטה בדבר פסילה, וכן הודעה בדבר תחולת החזקה לפי סעיף זה אם הנאשם לא יתייצב לדיון;
(4)הדיון בעניין כאמור בפסקה (2) הסתיים באותו מועד, או שמועד הדיון שונה לבקשת הנאשם;
(5)בטופס אישור המסירה של דבר הדואר שהוחזר מולאו פרטי מוסר ההודעה, המען והמועד שבהם היא נמסרה או הטעם לאי־ביצוע המסירה.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 67 לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 67
  • סעיף 67 האמור → פקודת התעבורה #סעיף 67
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לעניין עבירה של נהיגה בזמן פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה בלבד, לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 67|סעיף 67 לפקודת התעבורה}}, נשלחה הודעה על גזר דין שבו הוטלה הפסילה או הודעה על ההחלטה בדבר הפסילה עד תום ההליכים בדואר רשום, רואים אותה אילו הומצאה כדין, וכאילו הודע לנמען על הפסילה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 67|סעיף 67 האמור}} גם בלא חתימה על אישור מסירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237|בסעיף 237}}, אף אם לא התקיימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237(ג)}}, זולת אם הוכיח הנאשם כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה, ואם התקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} חלפו 15 ימים מיום משלוח ההודעה;
{{ח:תת|(2)}} הנאשם הוזמן לדיון בבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237}} או בעל־פה לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}};
{{ח:תת|(3)}} ההזמנה לדיון כאמור בפסקה (2) כללה אזהרה, בכתב או בעל־פה, לפי העניין, שבמועד הדיון עשויה להתקבל החלטה בדבר פסילה, וכן הודעה בדבר תחולת החזקה לפי סעיף זה אם הנאשם לא יתייצב לדיון;
{{ח:תת|(4)}} הדיון בעניין כאמור בפסקה (2) הסתיים באותו מועד, או שמועד הדיון שונה לבקשת הנאשם;
{{ח:תת|(5)}} בטופס אישור המסירה של דבר הדואר שהוחזר מולאו פרטי מוסר ההודעה, המען והמועד שבהם היא נמסרה או הטעם לאי־ביצוע המסירה.

240סדרי דין מיוחדים בעבירות קלותתיקונים: [תשל״ד], [תשל״ה], תשנ״ה־2, תש״ס, תשס״ג־4, תשס״ו, תשע״ב־2

(א)בעבירות לפי פקודת התעבורה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970, שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או כעבירות מינהליות או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבע, יחולו סדרי דין אלה:
(1)על נאשם לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סעיף 123, אולם אין בכך כדי למנוע ממנו להודיע לבית המשפט בכתב מה הן טענותיו לענין העונש;
(2)נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו;
(3)בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר.
(ב)על פסק דין מרשיע שניתן לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 130(ח) ו־(ט).
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיפים 239 ו־240 לחוק), תשכ״ו–1966.
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת התעבורה → פקודת התעבורה
  • פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970 → פקודת ביטוח רכב מנועי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בעבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}, שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או כעבירות מינהליות או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבע, יחולו סדרי דין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על נאשם לפי סעיף זה לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123}}, אולם אין בכך כדי למנוע ממנו להודיע לבית המשפט בכתב מה הן טענותיו לענין העונש;
{{ח:תתת|(2)}} נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו;
{{ח:תתת|(3)}} בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיפים 239 ו-240 לחוק)|תקנות סדר הדין הפלילי (חיקוקים לענין סעיפים 239 ו־240 לחוק), תשכ״ו–1966}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על פסק דין מרשיע שניתן לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(ח) ו־(ט)}}.

241חוקרים ותובעים לפי חיקוק אחרתיקונים: תשע״ח

(א)הוראות חוק זה אינן גורעות מסמכותו של אדם המוסמך על־פי חיקוק אחר לחקור בעבירה או לנהל את התביעה.
(ב)חוקר כאמור יעביר את חומר החקירה לפרקליט המחוז; אולם אם נקבע בחיקוק אדם אחר המוסמך לנהל את התביעה באותה עבירה, יעביר את חומר החקירה לאדם כאמור.
(ג)הוראות סעיף קטן (ב) לעניין חומר חקירה המועבר לפרקליט מחוז יחולו בכפוף להוראות סעיף 60(יא), ובכל מקום, במקום ”המשטרה“ יקראו ”רשות אחרת המוסמכת על פי דין לחקור בעבירה“; לעניין סעיף קטן זה, ”רשות אחרת המוסמכת על פי דין לחקור בעבירה“ – למעט שירות הביטחון הכללי.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה אינן גורעות מסמכותו של אדם המוסמך על־פי חיקוק אחר לחקור בעבירה או לנהל את התביעה.
{{ח:תת|(ב)}} חוקר כאמור יעביר את חומר החקירה לפרקליט המחוז; אולם אם נקבע בחיקוק אדם אחר המוסמך לנהל את התביעה באותה עבירה, יעביר את חומר החקירה לאדם כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) לעניין חומר חקירה המועבר לפרקליט מחוז יחולו בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60(יא)}}, ובכל מקום, במקום ”המשטרה“ יקראו ”רשות אחרת המוסמכת על פי דין לחקור בעבירה“; לעניין סעיף קטן זה, ”רשות אחרת המוסמכת על פי דין לחקור בעבירה“ – למעט שירות הביטחון הכללי.

242סמכות פרקליט מחוזתיקונים: תשמ״ז, תשס״ד־2

כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לפרקליט מחוז, רשאי להשתמש בה פרקליט המדינה או משנהו וכן רשאי פרקליט המדינה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, להעניק סמכות כאמור, למעט סמכות שנאצלה לפרקליט מחוז לפי כל דין, לפרקליט אחר מפרקליטות המדינה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל סמכות הנתונה לפי חוק זה לפרקליט מחוז, רשאי להשתמש בה פרקליט המדינה או משנהו וכן רשאי פרקליט המדינה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, להעניק סמכות כאמור, למעט סמכות שנאצלה לפרקליט מחוז לפי כל דין, לפרקליט אחר מפרקליטות המדינה.

242אאצילת סמכויות היועץ המשפטי לממשלהתיקונים: תשס״ד־2

(א)היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לכל אחד מבעלי התפקידים המנויים בטור א׳ בתוספת השלישית, דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, את הסמכויות הנתונות לו לפי הוראות החוקים כמפורט לצדם בטור ב׳ בתוספת האמורה, כולן או מקצתן.
(ב)שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת השלישית, ובלבד שלא יוסיף הוראות חוק אלא בענין הליכים פליליים.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לכל אחד מבעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור א׳ בתוספת השלישית}}, דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסוים, את הסמכויות הנתונות לו לפי הוראות החוקים כמפורט לצדם {{ח:פנימי|תוספת 3|בטור ב׳ בתוספת האמורה}}, כולן או מקצתן.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת השלישית, ובלבד שלא יוסיף הוראות חוק אלא בענין הליכים פליליים.

243שמירת דינים

הוראות חוק זה אינן גורעות מהוראות חוק בתי־המשפט, התשי״ז–1957, זולת אם נאמר כן במפורש.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק בתי־המשפט, התשי״ז–1957 → חוק בתי-המשפט #פרק ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות חוק זה אינן גורעות מהוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי-המשפט#פרק ב|חוק בתי־המשפט, התשי״ז–1957}}, זולת אם נאמר כן במפורש.

244ביצוע ותקנות

(א)שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב)שר המשפטים, בהתייעצות עם שר המשטרה, רשאי לקבוע כללים לתיאום פעולות פרקליטות המדינה והמשטרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר המשטרה, רשאי לקבוע כללים לתיאום פעולות פרקליטות המדינה והמשטרה.

245תחילהתיקונים: תשמ״ב

תחילתו של נוסח זה ביום י׳ בתמוז התשמ״ב (1 ביולי 1982), אולם תחילתם של סעיפים 228 עד 230 ביום ט״ז בטבת התשמ״ג (1 בינואר 1983).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח זה ביום י׳ בתמוז התשמ״ב (1 ביולי 1982), אולם תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 228|סעיפים 228 עד 230}} ביום ט״ז בטבת התשמ״ג (1 בינואר 1983).
תוספת ראשונה

(1)

עבירות לפי חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957, שנעברו במצרכי מזון;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957 → חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח–1957}}, שנעברו במצרכי מזון;

(2)תיקונים: תשע״ו

חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015 → חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}};

(3)

עבירות לפי חוק התקנים, התשי״ג–1953, שנעברו במצרכי מזון.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק התקנים, התשי״ג–1953 → חוק התקנים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק התקנים|חוק התקנים, התשי״ג–1953}}, שנעברו במצרכי מזון.
תוספת ראשונה א׳
חלק א׳: עבירות עוון בטיפול הפרקליטות

(1)

ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים לפי פרק ז׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בתוספת זו – החוק);
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק ז׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #פרק ז
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז|פרק ז׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} ({{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת זו}} – החוק);

(2)

פרסומי המרדה לפי סעיף 134(ג) לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 134(ג) לחוק → חוק העונשין #סעיף 134
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרסומי המרדה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 134|סעיף 134(ג) לחוק}};

(3)

אימונים צבאיים אסורים לפי סעיף 143(ב) לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 143(ב) לחוק → חוק העונשין #סעיף 143
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אימונים צבאיים אסורים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 143|סעיף 143(ב) לחוק}};

(4)

עבירות בנשק לפי סעיף 144(ב3) סיפה לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 144(ב3) סיפה לחוק → חוק העונשין #סעיף 144
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות בנשק לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144|סעיף 144(ב3) סיפה לחוק}};

(5)

הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור לפי סימן א׳1 בפרק ח׳ לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן א׳1 בפרק ח׳ לחוק → חוק העונשין #פרק ח סימן א1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן א1|סימן א׳1 בפרק ח׳ לחוק}};

(6)

מטיף להתאגדות אסורה לפי סעיף 146 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 146 לחוק → חוק העונשין #סעיף 146
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מטיף להתאגדות אסורה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 146|סעיף 146 לחוק}};

(7)

חבר להתאגדות אסורה לפי סעיף 147 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 147 לחוק → חוק העונשין #סעיף 147
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חבר להתאגדות אסורה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 147|סעיף 147 לחוק}};

(8)

תרומות להתאגדות אסורה לפי סעיף 148 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 148 לחוק → חוק העונשין #סעיף 148
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תרומות להתאגדות אסורה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 148|סעיף 148 לחוק}};

(9)

פרסומי התאגדות אסורה לפי סעיף 149 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 149 לחוק → חוק העונשין #סעיף 149
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרסומי התאגדות אסורה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 149|סעיף 149 לחוק}};

(9א)תיקונים: תשע״ה

התקהלות אסורה לפי סעיף 151 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 151 לחוק → חוק העונשין #סעיף 151
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התקהלות אסורה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 151|סעיף 151 לחוק}};

(9ב)תיקונים: תשע״ה

התפרעות לפי סעיף 152 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 152 לחוק → חוק העונשין #סעיף 152
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התפרעות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 152|סעיף 152 לחוק}};

(9ג)תיקונים: תשע״ה

מניעת הוראת התפזרות לפי סעיף 156 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 156 לחוק → חוק העונשין #סעיף 156
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מניעת הוראת התפזרות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 156|סעיף 156 לחוק}};

(9ד)תיקונים: תשע״ה

מתפרעים הפוגעים בכלי שיט לפי סעיף 158 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 158 לחוק → חוק העונשין #סעיף 158
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מתפרעים הפוגעים בכלי שיט לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 158|סעיף 158 לחוק}};

(10)

הפרעות ביחסי עבודה לפי סעיף 160 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 160 לחוק → חוק העונשין #סעיף 160
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרעות ביחסי עבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 160|סעיף 160 לחוק}};

(11)

עבירות כלפי קיום שירותים ציבוריים לפי סעיף 161 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 161 לחוק → חוק העונשין #סעיף 161
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות כלפי קיום שירותים ציבוריים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 161|סעיף 161 לחוק}};

(12)

הסתה לאיבה כלפי מדינה ידידותית לפי סעיף 166 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 166 לחוק → חוק העונשין #סעיף 166
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסתה לאיבה כלפי מדינה ידידותית לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 166|סעיף 166 לחוק}};

(13)

פגיעה בדגל או בסמל של מדינה ידידותית לפי סעיף 167 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 167 לחוק → חוק העונשין #סעיף 167
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פגיעה בדגל או בסמל של מדינה ידידותית לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 167|סעיף 167 לחוק}};

(14)

חילול כבודם של גדולי מדינת חוץ לפי סעיף 168 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 168 לחוק → חוק העונשין #סעיף 168
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חילול כבודם של גדולי מדינת חוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 168|סעיף 168 לחוק}};

(15)

פגיעה ברגשי דת ומסורת לפי סימן ז׳ בפרק ח׳ לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן ז׳ בפרק ח׳ לחוק → חוק העונשין #פרק ח סימן ז
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פגיעה ברגשי דת ומסורת לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן ז|סימן ז׳ בפרק ח׳ לחוק}};

(16)

ריבוי נישואין לפי סימן ח׳ בפרק ח׳ לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן ח׳ בפרק ח׳ לחוק → חוק העונשין #פרק ח סימן ח
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ריבוי נישואין לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן ח|סימן ח׳ בפרק ח׳ לחוק}};

(17)

זנות ותועבה לפי סימן י׳ בפרק ח׳ לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן י׳ בפרק ח׳ לחוק → חוק העונשין #פרק ח סימן י
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זנות ותועבה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן י|סימן י׳ בפרק ח׳ לחוק}};

(18)

מעשה העלול להפיץ מחלה לפי סעיף 218 רישה לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 218 רישה לחוק → חוק העונשין #סעיף 218
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעשה העלול להפיץ מחלה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 218|סעיף 218 רישה לחוק}};

(19)

מכירת מזון מפוגל לפי סעיף 219 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 219 לחוק → חוק העונשין #סעיף 219
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מכירת מזון מפוגל לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 219|סעיף 219 לחוק}};

(20)

החזקת מזון לא נקי לפי סעיף 220 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 220 לחוק → חוק העונשין #סעיף 220
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החזקת מזון לא נקי לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 220|סעיף 220 לחוק}};

(21)

זיהום מים לפי סעיף 221 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 221 לחוק → חוק העונשין #סעיף 221
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זיהום מים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 221|סעיף 221 לחוק}};

(22)

זיהום אוויר לפי סעיף 222 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 222 לחוק → חוק העונשין #סעיף 222
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זיהום אוויר לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 222|סעיף 222 לחוק}};

(23)

מלאכות פוגעות לפי סעיף 223 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 223 לחוק → חוק העונשין #סעיף 223
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מלאכות פוגעות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 223|סעיף 223 לחוק}};

(24)

מסייע לאחר מעשה לפי סעיף 261 לחוק (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 261 לחוק → חוק העונשין #סעיף 261
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מסייע לאחר מעשה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 261|סעיף 261 לחוק}} (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);

(25)

אי־מניעת פשע לפי סעיף 262 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 262 לחוק → חוק העונשין #סעיף 262
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אי־מניעת פשע לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 262|סעיף 262 לחוק}};

(26)

העלמת עבירה לפי סימן ב׳ בפרק ט׳ לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן ב׳ בפרק ט׳ לחוק → חוק העונשין #פרק ט סימן ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העלמת עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ט סימן ב|סימן ב׳ בפרק ט׳ לחוק}};

(27)

תקיפת שוטר הקשורה למילוי תפקידו לפי סעיף 273 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 273 לחוק → חוק העונשין #סעיף 273
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקיפת שוטר הקשורה למילוי תפקידו לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 273|סעיף 273 לחוק}};

(28)

לחץ של עובד הציבור לפי סעיף 277 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 277 לחוק → חוק העונשין #סעיף 277
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לחץ של עובד הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 277|סעיף 277 לחוק}};

(29)

עובד הציבור שיש לו זיקה פרטית לפי סעיף 278 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 278 לחוק → חוק העונשין #סעיף 278
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עובד הציבור שיש לו זיקה פרטית לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 278|סעיף 278 לחוק}};

(30)

שימוש לרעה בכוח המשרה לפי סעיף 280 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 280 לחוק → חוק העונשין #סעיף 280
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שימוש לרעה בכוח המשרה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 280|סעיף 280 לחוק}};

(31)

מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 284 לחוק → חוק העונשין #סעיף 284
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מרמה והפרת אמונים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 284|סעיף 284 לחוק}};

(32)

הפרת חובה חקיקה לפי סעיף 286 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 286 לחוק → חוק העונשין #סעיף 286
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרת חובה חקיקה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 286|סעיף 286 לחוק}};

(33)

עבירות שוחד לפי סימן ה׳ בפרק ט׳ לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן ה׳ בפרק ט׳ לחוק → חוק העונשין #פרק ט סימן ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות שוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ט סימן ה|סימן ה׳ בפרק ט׳ לחוק}};

(34)

גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 304 לחוק → חוק העונשין #סעיף 304
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גרימת מוות ברשלנות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|סעיף 304 לחוק}};

(35)

העלמת לידה לפי סעיף 311 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 311 לחוק → חוק העונשין #סעיף 311
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העלמת לידה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 311|סעיף 311 לחוק}};

(36)

שימוש ברעל מסוכן לפי סעיף 336 רישה לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 336 רישה לחוק → חוק העונשין #סעיף 336
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שימוש ברעל מסוכן לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|סעיף 336 רישה לחוק}};

(37)

הפרת חובה של הורה או אחראי לפי סעיף 337 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 337 לחוק → חוק העונשין #סעיף 337
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרת חובה של הורה או אחראי לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 337|סעיף 337 לחוק}};

(38)תיקונים: תשע״ה

מעשי פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(א)(3) עד (5) ו־(7) עד (9) לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 338(א)(3) עד (5) ו־(7) עד (9) לחוק → חוק העונשין #סעיף 338
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מעשי פזיזות ורשלנות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 338|סעיף 338(א)(3) עד (5) ו־(7) עד (9) לחוק}};

(39)

חבלה ברשלנות לפי סעיף 341 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 341 לחוק → חוק העונשין #סעיף 341
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חבלה ברשלנות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 341|סעיף 341 לחוק}};

(40)תיקונים: תשע״ה, תשע״ז

עבירות מין בפרק י׳ לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בפרק י׳ לחוק → חוק העונשין #פרק י
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות מין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י|בפרק י׳ לחוק}};

(41)

עבירות כלפי קטינים ונכים לפי סימן ו׳ בפרק י׳ לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן ו׳ בפרק י׳ לחוק → חוק העונשין #פרק י סימן ו
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות כלפי קטינים ונכים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ו|סימן ו׳ בפרק י׳ לחוק}};

(42)

פגיעה בקטינים ובחסרי ישע לפי סימן ו׳1 בפרק י׳ לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן ו׳1 בפרק י׳ לחוק → חוק העונשין #פרק י סימן ו1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פגיעה בקטינים ובחסרי ישע לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ו1|סימן ו׳1 בפרק י׳ לחוק}};

(43)

עבירות מעין גניבה לפי סימן ב׳ בפרק י״א לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן ב׳ בפרק י״א לחוק → חוק העונשין #פרק יא סימן ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות מעין גניבה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ב|סימן ב׳ בפרק י״א לחוק}};

(44)

קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 רישה לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 415 רישה לחוק → חוק העונשין #סעיף 415
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קבלת דבר במרמה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|סעיף 415 רישה לחוק}};

(45)

תחבולה לפי סעיף 416 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 416 לחוק → חוק העונשין #סעיף 416
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תחבולה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 416|סעיף 416 לחוק}};

(46)

כישוף לפי סעיף 417 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 417 לחוק → חוק העונשין #סעיף 417
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כישוף לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 417|סעיף 417 לחוק}};

(47)

זיוף לפי סעיף 418 לחוק, למעט הסיפה;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 418 לחוק → חוק העונשין #סעיף 418
  • הסיפה → חוק העונשין #סעיף 418
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זיוף לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 418|סעיף 418 לחוק}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 418|הסיפה}};

(48)

זיוף המשפיע על עסקאות לפי סעיף 419 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 419 לחוק → חוק העונשין #סעיף 419
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זיוף המשפיע על עסקאות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 419|סעיף 419 לחוק}};

(49)

עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי סעיף 424(2) לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 424(2) לחוק → חוק העונשין #סעיף 424
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירת מנהלים ועובדים בתאגיד לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|סעיף 424(2) לחוק}};

(50)

אי־גילוי מידע או פרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד לפי סעיף 424א לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 424א לחוק → חוק העונשין #סעיף 424א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אי־גילוי מידע או פרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424א|סעיף 424א לחוק}};

(51)

מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 425 לחוק → חוק העונשין #סעיף 425
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 425|סעיף 425 לחוק}};

(52)

העלמה במרמה לפי סעיף 426 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 426 לחוק → חוק העונשין #סעיף 426
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העלמה במרמה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 426|סעיף 426 לחוק}};

(53)

עושק לפי סעיף 431 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 431 לחוק → חוק העונשין #סעיף 431
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עושק לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 431|סעיף 431 לחוק}};

(54)

הונאה לפי סימן ז׳ בפרק י״א לחוק, למעט סעיף 441 רישה;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן ז׳ בפרק י״א לחוק → חוק העונשין #פרק יא סימן ז
  • סעיף 441 רישה → חוק העונשין #סעיף 441
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הונאה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ז|סימן ז׳ בפרק י״א לחוק}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 441|סעיף 441 רישה}};

(55)

גרימת שריפה ברשלנות לפי סעיף 449 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 449 לחוק → חוק העונשין #סעיף 449
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גרימת שריפה ברשלנות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 449|סעיף 449 לחוק}};

(56)

זיוף כספים ובולים לפי פרק י״ב לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פרק י״ב לחוק → חוק העונשין #פרק יב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} זיוף כספים ובולים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יב|פרק י״ב לחוק}};

(57)

הכנת עבירה בחומרים מסוכנים לפי סעיף 497 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 497 לחוק → חוק העונשין #סעיף 497
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הכנת עבירה בחומרים מסוכנים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 497|סעיף 497 לחוק}};

(58)

מתן אמצעים לביצוע פשע לפי סעיף 498 לחוק (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 498 לחוק → חוק העונשין #סעיף 498
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מתן אמצעים לביצוע פשע לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 498|סעיף 498 לחוק}} (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);

(59)

קשר לעוון לפי סעיף 499(א)(2) לחוק (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 499(א)(2) לחוק → חוק העונשין #סעיף 499
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קשר לעוון לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 499|סעיף 499(א)(2) לחוק}} (כאשר עבירת המקור בטיפול הפרקליטות);

(60)

חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000 → חוק איסור הלבנת הון
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}};

(61)

חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965 → חוק איסור לשון הרע
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסור לשון הרע|חוק איסור לשון הרע, התשכ״ה–1965}};

(62)

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984 → חוק בתי המשפט
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};

(63)

חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ״ח–1998;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ״ח–1998 → חוק לא תעמוד על דם רעך
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק לא תעמוד על דם רעך|חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ״ח–1998}};

(64)

חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998 → חוק למניעת הטרדה מינית
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}};

(65)

חוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק המחשבים, התשנ״ה–1995 → חוק המחשבים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|חוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};

(66)תיקונים: תשע״ז־6

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(67)

פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948 → פקודת מניעת טרור
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת מניעת טרור|פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948}};

(68)

חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984 → חוק זכויות מבצעים ומשדרים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984}};

(69)

פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972 → פקודת סימני מסחר
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר|פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};

(70)

חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007 → חוק זכות יוצרים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}};

(71)תיקונים: תשע״ב

גרימת מוות בנהיגה רשלנית – סעיף 64 לפקודת התעבורה והפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(א) לאותה פקודה;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 64 לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 64
  • סעיף 64א(א) לאותה פקודה → פקודת התעבורה #סעיף 64א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גרימת מוות בנהיגה רשלנית – {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיף 64 לפקודת התעבורה}} והפקרה אחרי פגיעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|סעיף 64א(א) לאותה פקודה}};

(72)תיקונים: תשע״א־2

הפרת צו פיקוח לפי סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006 → חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין #סעיף 22
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרת צו פיקוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 22|סעיף 22(א) לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}};

(73)תיקונים: תשע״ד־2

עבירות לפי חוק גיל הנישואין, התש״י–1950.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק גיל הנישואין, התש״י–1950 → חוק גיל הנישואין
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק גיל הנישואין|חוק גיל הנישואין, התש״י–1950}}.
חלק ב׳: עבירות פשע שיועברו לטיפול התביעה המשטרתית

(1)

סחר, ייצור וייבוא סכין לפי סעיף 185 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 185 לחוק → חוק העונשין #סעיף 185
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סחר, ייצור וייבוא סכין לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 185|סעיף 185 לחוק}};

(2)

איסור מכירת אגרופן או סכין לקטין לפי סעיף 185א(א) לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 185א(א) לחוק → חוק העונשין #סעיף 185א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} איסור מכירת אגרופן או סכין לקטין לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 185א|סעיף 185א(א) לחוק}};

(3)

החזקת אגרופן או סכין שלא כדין לפי סעיף 186(א) לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 186(א) לחוק → חוק העונשין #סעיף 186
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} החזקת אגרופן או סכין שלא כדין לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 186|סעיף 186(א) לחוק}};

(3א)תיקונים: תשפ״ה

תקיפת סוהר והפרעה לסוהר לפי סעיף 275ב לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 275ב לחוק → חוק העונשין #סעיף 275ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקיפת סוהר והפרעה לסוהר לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 275ב|סעיף 275ב לחוק}};

(4)

הפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(ב) לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 287(ב) לחוק → חוק העונשין #סעיף 287
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפרת הוראה חוקית לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 287|סעיף 287(ב) לחוק}};

(5)

חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק, למעט עבירה כאמור שנעברה בקטין;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 333 לחוק → חוק העונשין #סעיף 333
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חבלה חמורה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 333|סעיף 333 לחוק}}, למעט עבירה כאמור שנעברה בקטין;

(6)

פציעה לפי סעיף 334 לחוק, בנסיבות מחמירות לפי סעיף 335 לחוק, למעט עבירה כאמור שנעברה בקטין;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 334 לחוק → חוק העונשין #סעיף 334
  • סעיף 335 לחוק → חוק העונשין #סעיף 335
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פציעה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|סעיף 334 לחוק}}, בנסיבות מחמירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|סעיף 335 לחוק}}, למעט עבירה כאמור שנעברה בקטין;

(7)

הסעה בכלי תחבורה מסוכן לפי סעיף 343 סיפה לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 343 סיפה לחוק → חוק העונשין #סעיף 343
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסעה בכלי תחבורה מסוכן לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 343|סעיף 343 סיפה לחוק}};

(8)

תקיפת זקן לפי סעיף 368ו לחוק, למעט עבירה כאמור בנעברה בחסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 368ו לחוק → חוק העונשין #סעיף 368ו
  • בסעיף 368א לחוק → חוק העונשין #סעיף 368א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקיפת זקן לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ו|סעיף 368ו לחוק}}, למעט עבירה כאמור בנעברה בחסר ישע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק}};

(9)

כליאת שווא לפי סעיף 377 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 377 לחוק → חוק העונשין #סעיף 377
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כליאת שווא לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377|סעיף 377 לחוק}};

(10)

תקיפות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(א), (ב)(1) ו־(ג) לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 382(א), (ב)(1) ו־(ג) לחוק → חוק העונשין #סעיף 382
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקיפות בנסיבות מחמירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382|סעיף 382(א), (ב)(1) ו־(ג) לחוק}};

(10א)תיקונים: ק״ת תשע״ח

תקיפת עובד ציבור לפי סעיף 382א(ב), (ג) ו־(ד) לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 382א(ב), (ג) ו־(ד) לחוק → חוק העונשין #סעיף 382א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תקיפת עובד ציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382א|סעיף 382א(ב), (ג) ו־(ד) לחוק}};

(11)

גניבה בנסיבות מיוחדות לפי סעיף 384א לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 384א לחוק → חוק העונשין #סעיף 384א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גניבה בנסיבות מיוחדות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 384א|סעיף 384א לחוק}};

(12)

גניבה בידי עובד לפי סעיף 391 לחוק, כאשר ערך הגניבה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 391 לחוק → חוק העונשין #סעיף 391
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גניבה בידי עובד לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 391|סעיף 391 לחוק}}, כאשר ערך הגניבה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;

(13)

גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393 לחוק, כאשר ערך הגניבה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 393 לחוק → חוק העונשין #סעיף 393
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} גניבה בידי מורשה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 393|סעיף 393 לחוק}}, כאשר ערך הגניבה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים;

(14)

דרישת נכס באיומים לפי סעיף 404 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 404 לחוק → חוק העונשין #סעיף 404
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דרישת נכס באיומים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 404|סעיף 404 לחוק}};

(15)

פריצה והתפרצות לפי סימן ד׳ בפרק י״א לחוק, למעט סעיף 408 לחוק;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן ד׳ בפרק י״א לחוק → חוק העונשין #פרק יא סימן ד
  • סעיף 408 לחוק → חוק העונשין #סעיף 408
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פריצה והתפרצות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ד|סימן ד׳ בפרק י״א לחוק}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 408|סעיף 408 לחוק}};

(16)

קבלת נכסים שהושגו בפשע לפי סעיף 411 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 411 לחוק → חוק העונשין #סעיף 411
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קבלת נכסים שהושגו בפשע לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 411|סעיף 411 לחוק}};

(17)

עבירות בקשר לרכב לפי סימן ה׳1 בפרק י״א לחוק, למעט סעיף 413יא לחוק;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן ה׳1 בפרק י״א לחוק → חוק העונשין #פרק יא סימן ה1
  • סעיף 413יא לחוק → חוק העונשין #סעיף 413יא
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות בקשר לרכב לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ה1|סימן ה׳1 בפרק י״א לחוק}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413יא|סעיף 413יא לחוק}};

(18)

הסגת גבול כדי לעבור עבירה לפי סעיף 447 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 447 לחוק → חוק העונשין #סעיף 447
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסגת גבול כדי לעבור עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 447|סעיף 447 לחוק}};

(19)

היזקים מיוחדים לפי סעיף 453 לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 453 לחוק → חוק העונשין #סעיף 453
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היזקים מיוחדים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 453|סעיף 453 לחוק}};

(20)

קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, כאשר עבירת הפשע בטיפול תובע משטרתי לפי האמור בתוספת זו;
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 499(א)(1) לחוק → חוק העונשין #סעיף 499
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} קשר לפשע לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 499|סעיף 499(א)(1) לחוק}}, כאשר עבירת הפשע בטיפול תובע משטרתי לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת זו}};

(21)תיקונים: תשע״ט, תש״ף

הונאה באמצעי תשלום, בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 40(ג) לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 40(ג) לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019 → חוק שירותי תשלום #סעיף 40
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הונאה באמצעי תשלום, בנסיבות מחמירות, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 40|סעיף 40(ג) לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}};

(22)תיקונים: תשע״ו־2, תשע״ז

עבירות לפי סימנים א׳ ו־ב׳ בפרק ג׳ לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973 (בפרט זה – פקודת הסמים), שעונשן אינו עולה על שבע שנים, וכן עבירות לפי הסימנים האמורים לגבי כמות סם שאינה עולה, בכל עבירה בנפרד, על כמות הסם המצוינת להלן:
(א)הרואין, קוקאין – 20 גרם;
(ב)שרף של קנבוס (חשיש), קנבוס, אופיום – 25 ק״ג;
(ג)פריט 1 בסימן ב׳ בחלק א׳ לתוספת הראשונה אם הסם הוא בתצורה כמפורט להלן:
(1)תמיסה או נוזל – 60 מ״ל;
(2)בתצורה אחרת – 100 יחידות צריכה;
(ד)פריטים 13ב עד 13ח בסימן ב׳ בחלק א׳ לתוספת הראשונה וכן החומרים המפורטים בסימן ב׳ בחלק ב׳ לתוספת הראשונה – 100 יחידות צריכה, ובלבד שמשקלן אינו עולה על 100 גרם;
(ה)חומרים המצוינים בתוספת הראשונה לפקודת הסמים, שאינם מפורטים בפרטי משנה (א) עד (ד), אם הסם הוא בתצורה כמפורט להלן:
(1)אבקה – 20 גרם;
(2)חומר צמחי – 10 ק״ג;
(3)תמיסה או נוזל – 200 מ״ל;
(4)בתצורה שאינה כמפורט בפסקאות (1) עד (3) – 100 יחידות צריכה;
↗ חיצוניות: 7
הצג הפניות חיצוניות
  • סימנים א׳ → פקודת הסמים המסוכנים #פרק ג סימן א
  • ו־ב׳ בפרק ג׳ לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973 → פקודת הסמים המסוכנים #פרק ג סימן ב
  • הסימנים האמורים → פקודת הסמים המסוכנים #פרק ג סימן א
  • פריט 1 בסימן ב׳ בחלק א׳ לתוספת הראשונה → פקודת הסמים המסוכנים #תוספת 1 חלק א סימן ב פרט 1
  • פריטים 13ב עד 13ח בסימן ב׳ בחלק א׳ לתוספת הראשונה → פקודת הסמים המסוכנים #תוספת 1 חלק א סימן ב פרט 13ב
  • בסימן ב׳ בחלק ב׳ לתוספת הראשונה → פקודת הסמים המסוכנים #תוספת 1 חלק ב סימן ב
  • בתוספת הראשונה לפקודת הסמים → פקודת הסמים המסוכנים #תוספת 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#פרק ג סימן א|סימנים א׳}} {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#פרק ג סימן ב|ו־ב׳ בפרק ג׳ לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}} (בפרט זה – פקודת הסמים), שעונשן אינו עולה על שבע שנים, וכן עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#פרק ג סימן א|הסימנים האמורים}} לגבי כמות סם שאינה עולה, בכל עבירה בנפרד, על כמות הסם המצוינת להלן:
{{ח:תת|(א)}} הרואין, קוקאין – 20 גרם;
{{ח:תת|(ב)}} שרף של קנבוס (חשיש), קנבוס, אופיום – 25 ק״ג;
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#תוספת 1 חלק א סימן ב פרט 1|פריט 1 בסימן ב׳ בחלק א׳ לתוספת הראשונה}} אם הסם הוא בתצורה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תמיסה או נוזל – 60 מ״ל;
{{ח:תתת|(2)}} בתצורה אחרת – 100 יחידות צריכה;
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#תוספת 1 חלק א סימן ב פרט 13ב|פריטים 13ב עד 13ח בסימן ב׳ בחלק א׳ לתוספת הראשונה}} וכן החומרים המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#תוספת 1 חלק ב סימן ב|בסימן ב׳ בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}} – 100 יחידות צריכה, ובלבד שמשקלן אינו עולה על 100 גרם;
{{ח:תת|(ה)}} חומרים המצוינים {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#תוספת 1|בתוספת הראשונה לפקודת הסמים}}, שאינם מפורטים בפרטי משנה (א) עד (ד), אם הסם הוא בתצורה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אבקה – 20 גרם;
{{ח:תתת|(2)}} חומר צמחי – 10 ק״ג;
{{ח:תתת|(3)}} תמיסה או נוזל – 200 מ״ל;
{{ח:תתת|(4)}} בתצורה שאינה כמפורט בפסקאות (1) עד (3) – 100 יחידות צריכה;

(23)תיקונים: ק״ת תשע״ח, תשפ״ד־5

עבירות לפי סעיפים 12א, 12ב2 ו־12ב3 לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 12א → חוק הכניסה לישראל #סעיף 12א
  • 12ב2 → חוק הכניסה לישראל #סעיף 12ב2
  • ו־12ב3 לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952 → חוק הכניסה לישראל #סעיף 12ב3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 12א|סעיפים 12א}}, {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 12ב2|12ב2}} {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 12ב3|ו־12ב3 לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};

(23א)תיקונים: ק״ת תשע״ח, תשפ״ד־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(24)

פגיעה בפרטיות לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, כאשר העבירה נעברה בין בני זוג;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 → חוק הגנת הפרטיות #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פגיעה בפרטיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 5|סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, כאשר העבירה נעברה בין בני זוג;

(25)תיקונים: תשע״ב

עבירות לפי פקודת התעבורה שעונשן אינו עולה על שבע שנים, למעט עבירה של הפקרה אחר פגיעה לפי סעיף 64א לפקודת התעבורה ועבירה של חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה לפי סעיף 64א1 לאותה פקודה;
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת התעבורה → פקודת התעבורה
  • סעיף 64א לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 64א
  • סעיף 64א1 לאותה פקודה → פקודת התעבורה #סעיף 64א1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} שעונשן אינו עולה על שבע שנים, למעט עבירה של הפקרה אחר פגיעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|סעיף 64א לפקודת התעבורה}} ועבירה של חובת נוסע להתקשר לגופי הצלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א1|סעיף 64א1 לאותה פקודה}};

(26)

עבירות לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969, למעט עבירות לפי סעיפים 117(א) ו־122;
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969 → חוק הבחירות לכנסת
  • סעיפים 117(א) → חוק הבחירות לכנסת #סעיף 117
  • ו־122 → חוק הבחירות לכנסת #סעיף 122
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}, למעט עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 117|סעיפים 117(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 122|ו־122}};

(27)

עבירות לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965, למעט עבירות לפי סעיפים 85 ו־88;
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965 → חוק הרשויות המקומיות (בחירות)
  • סעיפים 85 → חוק הרשויות המקומיות (בחירות) #סעיף 85
  • ו־88 → חוק הרשויות המקומיות (בחירות) #סעיף 88
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}, למעט עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 85|סעיפים 85}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 88|ו־88}};

(28)תיקונים: תשע״ו־4, תשפ״ד־5

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
חלק ג׳: עבירות שפרקליט מחוז רשאי להעבירן לטיפולו של תובע משטרתי בשל העדר חומרה יתירה בנסיבות ביצוע העבירה ואי־מורכבות הראיות

(1)

עבירות בנשק לפי סעיף 144(א) רישה לחוק;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 144(א) רישה לחוק → חוק העונשין #סעיף 144
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות בנשק לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144|סעיף 144(א) רישה לחוק}};

(2)תיקונים: תשע״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(3)תיקונים: תשע״ה

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק);
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

(4)

עבירה אחרת שבטיפול פרקליט ואינה בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי, שנחקרה יחד עם עבירה שבטיפול תובע משטרתי והיא כרוכה ושלובה בה, ואשר פרקליט מחוז מצא כי בנסיבות העניין, העבירה שבטיפול התובע המשטרתי היא העבירה המרכזית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה אחרת שבטיפול פרקליט ואינה בסמכותו הייחודית של בית משפט מחוזי, שנחקרה יחד עם עבירה שבטיפול תובע משטרתי והיא כרוכה ושלובה בה, ואשר פרקליט מחוז מצא כי בנסיבות העניין, העבירה שבטיפול התובע המשטרתי היא העבירה המרכזית.
חלק ד׳: עניינים שבהם רשאי תובע משטרתי, או שוטר שהסמיך היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב), לטפל גם בבית המשפט המחוזי

(1)

בקשות ועררים בעניין מעצר, חיפושים ושחרור בערובה;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בקשות ועררים בעניין מעצר, חיפושים ושחרור בערובה;

(2)תיקונים: ק״ת תשע״ח

עיון חוזר על החלטות בית משפט שלום או שופט תעבורה לפי סעיף 49 לפקודת התעבורה, או ערעור לפי סעיף 57ה או 60 לאותה פקודה;
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 49 לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 49
  • סעיף 57ה → פקודת התעבורה #סעיף 57ה
  • או 60 לאותה פקודה → פקודת התעבורה #סעיף 60
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עיון חוזר על החלטות בית משפט שלום או שופט תעבורה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 49|סעיף 49 לפקודת התעבורה}}, או ערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57ה|סעיף 57ה}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 60|או 60 לאותה פקודה}};

(3)

ערר על החלטת בית משפט שלום לפי סעיף 74(ה), בהתייחס לחומר חקירה הנוגע לכתב אישום המוגש בידי תובע משטרתי;
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערר על החלטת בית משפט שלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(ה)}}, בהתייחס לחומר חקירה הנוגע לכתב אישום המוגש בידי תובע משטרתי;

(4)

השגה על החלטה בעניין בקשה להישפט באיחור לפי סעיף 230;
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השגה על החלטה בעניין בקשה להישפט באיחור לפי {{ח:פנימי|סעיף 230|סעיף 230}};

(5)

תיקים שנדרשת בהם מומחיות מקצועית טכנית מיוחדת בענייני תעבורה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תיקים שנדרשת בהם מומחיות מקצועית טכנית מיוחדת בענייני תעבורה.
תוספת ראשונה ב׳

(1)תיקונים: תשפ״ה־2

עבירות לפי חוק העונשין כמפורט להלן:
(א)עבירות המתה לפי סעיפים 301ב, 301ג ו־305 לחוק העונשין, עבירות ניסיון, סיוע או שידול לרצח או לרצח בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 300 ו־301א לחוק העונשין, ועבירה של קשר לפי סעיף 499 לחוק האמור לעבור עבירה לפי סעיפים 300 ו־301א לחוק העונשין;
(ב)עבירות ביטחון לפי פרק ז׳ לחוק העונשין: עבירות לפי סעיפים 98 רישה, 100, 101, 106, 108(ג) ו־(ד), 109(ד), 111, 112, 113(ג) סיפה, 113א, 114 ו־115(א) סיפה לחוק העונשין;
(ג)עבירות חמורות כלפי קטינים: עבירות לפי סעיפים 203ב(א)(2) עד (4) ו־(ב), 214(ב2) – לעניין עבירה שנעברה לפי סעיף קטן (ב1) של סעיף 214, 368ב(ב) סיפה, 368ג סיפה, 375א(ב), 376ב(ב) ו־377א(ב) לחוק העונשין;
(ד)עבירות מין: עבירות לפי סעיפים 345, 348(ב) ו־351(א), (ב) ו־(ג)(1) ו־(2) לחוק העונשין;
(ה)עבירות הפוגעות בחירות: עבירות לפי סעיפים 370, 371, 372, 373(א), 374, 374א, 375א ו־377א לחוק העונשין;
↗ חיצוניות: 41
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק העונשין → חוק העונשין
  • סעיפים 301ב → חוק העונשין #סעיף 301ב
  • 301ג → חוק העונשין #סעיף 301ג
  • ו־305 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 305
  • סעיפים 300 → חוק העונשין #סעיף 300
  • ו־301א לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 301א
  • סעיף 499 לחוק האמור → חוק העונשין #סעיף 499
  • סעיפים 300 → חוק העונשין #סעיף 300
  • ו־301א לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 301א
  • פרק ז׳ לחוק העונשין → חוק העונשין #פרק ז
  • סעיפים 98 רישה → חוק העונשין #סעיף 98
  • 100 → חוק העונשין #סעיף 100
  • 101 → חוק העונשין #סעיף 101
  • 106 → חוק העונשין #סעיף 106
  • 108(ג) ו־(ד) → חוק העונשין #סעיף 108
  • 109(ד) → חוק העונשין #סעיף 109
  • 111 → חוק העונשין #סעיף 111
  • 112 → חוק העונשין #סעיף 112
  • 113(ג) סיפה → חוק העונשין #סעיף 113
  • 113א → חוק העונשין #סעיף 113א
  • 114 → חוק העונשין #סעיף 114
  • ו־115(א) סיפה לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 115
  • סעיפים 203ב(א)(2) עד (4) ו־(ב) → חוק העונשין #סעיף 203ב
  • 214(ב2) → חוק העונשין #סעיף 214
  • סעיף קטן (ב1) של סעיף 214 → חוק העונשין #סעיף 214
  • 368ב(ב) סיפה → חוק העונשין #סעיף 368ב
  • 368ג סיפה → חוק העונשין #סעיף 368ג
  • 375א(ב) → חוק העונשין #סעיף 375א
  • 376ב(ב) → חוק העונשין #סעיף 376ב
  • ו־377א(ב) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 377א
  • סעיפים 345 → חוק העונשין #סעיף 345
  • 348(ב) → חוק העונשין #סעיף 348
  • ו־351(א), (ב) ו־(ג)(1) ו־(2) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 351
  • סעיפים 370 → חוק העונשין #סעיף 370
  • 371 → חוק העונשין #סעיף 371
  • 372 → חוק העונשין #סעיף 372
  • 373(א) → חוק העונשין #סעיף 373
  • 374 → חוק העונשין #סעיף 374
  • 374א → חוק העונשין #סעיף 374א
  • 375א → חוק העונשין #סעיף 375א
  • ו־377א לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 377א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}} כמפורט להלן:
{{ח:תת|(א)}} עבירות המתה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301ב|סעיפים 301ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301ג|301ג}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|ו־305 לחוק העונשין}}, עבירות ניסיון, סיוע או שידול לרצח או לרצח בנסיבות מחמירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|ו־301א לחוק העונשין}}, ועבירה של קשר לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 499|סעיף 499 לחוק האמור}} לעבור עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|ו־301א לחוק העונשין}};
{{ח:תת|(ב)}} עבירות ביטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז|פרק ז׳ לחוק העונשין}}: עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 98|סעיפים 98 רישה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 100|100}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 101|101}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 106|106}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 108|108(ג) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 109|109(ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 111|111}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 112|112}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113|113(ג) סיפה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113א|113א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 114|114}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 115|ו־115(א) סיפה לחוק העונשין}};
{{ח:תת|(ג)}} עבירות חמורות כלפי קטינים: עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ב|סעיפים 203ב(א)(2) עד (4) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|214(ב2)}} – לעניין עבירה שנעברה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|סעיף קטן (ב1) של סעיף 214}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ב|368ב(ב) סיפה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|368ג סיפה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375א|375א(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376ב|376ב(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|ו־377א(ב) לחוק העונשין}};
{{ח:תת|(ד)}} עבירות מין: עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|סעיפים 345}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 351|ו־351(א), (ב) ו־(ג)(1) ו־(2) לחוק העונשין}};
{{ח:תת|(ה)}} עבירות הפוגעות בחירות: עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 370|סעיפים 370}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 371|371}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 372|372}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 373|373(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374|374}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374א|374א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375א|375א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|ו־377א לחוק העונשין}};

(2)

עבירות בקשר עם ארגון פשיעה לפי סעיפים 2 ו־4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 2 → חוק מאבק בארגוני פשיעה #סעיף 2
  • ו־4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003 → חוק מאבק בארגוני פשיעה #סעיף 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות בקשר עם ארגון פשיעה לפי {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 4|ו־4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}};

(3)

עבירות טרור: עבירות לפי סעיפים 20 רישה, 21, 22(ב) ו־(ג), 27, 28, 29, 30, 31, 32, 37 ו־38 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, ועבירה שהיא מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור, שדינה עשר שנות מאסר ומעלה לאחר החמרת הענישה לפי סעיף 37 לאותו חוק.
↗ חיצוניות: 13
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 20 רישה → חוק המאבק בטרור #סעיף 20
  • 21 → חוק המאבק בטרור #סעיף 21
  • 22(ב) ו־(ג) → חוק המאבק בטרור #סעיף 22
  • 27 → חוק המאבק בטרור #סעיף 27
  • 28 → חוק המאבק בטרור #סעיף 28
  • 29 → חוק המאבק בטרור #סעיף 29
  • 30 → חוק המאבק בטרור #סעיף 30
  • 31 → חוק המאבק בטרור #סעיף 31
  • 32 → חוק המאבק בטרור #סעיף 32
  • 37 → חוק המאבק בטרור #סעיף 37
  • ו־38 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016 → חוק המאבק בטרור #סעיף 38
  • בחוק האמור → חוק המאבק בטרור
  • סעיף 37 לאותו חוק → חוק המאבק בטרור #סעיף 37
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות טרור: עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 20|סעיפים 20 רישה}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 21|21}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 22|22(ב) ו־(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 27|27}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 28|28}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 29|29}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 30|30}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 31|31}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 32|32}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|37}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 38|ו־38 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}, ועבירה שהיא מעשה טרור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק האמור}}, שדינה עשר שנות מאסר ומעלה לאחר החמרת הענישה לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לאותו חוק}}.
תוספת ראשונה ג׳

(1)

עבירות לפי חוק העונשין: עבירות לפי סעיפים 279, 420, 421 לחוק העונשין, עבירות לפי סעיפים 384 ו־452 לחוק העונשין – אם הדבר הנגנב או ההיזק, לפי העניין, הוא בשווי העולה על 10,000 שקלים חדשים, וכן שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין בעבירות מסוג פשע או בעבירות המנויות בתוספת זו או בתוספת הראשונה א׳, או סיוע או קשירת קשר לביצוע עבירות כאמור, לפי סעיפים 31 או 499 לחוק העונשין;
↗ חיצוניות: 9↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק העונשין → חוק העונשין
  • סעיפים 279 → חוק העונשין #סעיף 279
  • 420 → חוק העונשין #סעיף 420
  • 421 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 421
  • סעיפים 384 → חוק העונשין #סעיף 384
  • ו־452 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 452
  • סעיף 244 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 244
  • סעיפים 31 → חוק העונשין #סעיף 31
  • או 499 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 499
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}}: עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 279|סעיפים 279}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 420|420}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 421|421 לחוק העונשין}}, עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 384|סעיפים 384}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 452|ו־452 לחוק העונשין}} – אם הדבר הנגנב או ההיזק, לפי העניין, הוא בשווי העולה על 10,000 שקלים חדשים, וכן שיבוש מהלכי משפט לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|סעיף 244 לחוק העונשין}} בעבירות מסוג פשע או בעבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1ג|בתוספת זו}} או {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}}, או סיוע או קשירת קשר לביצוע עבירות כאמור, לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 499|או 499 לחוק העונשין}};

(2)

עבירות לפי סעיף 47(א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988 {{ח:הערה|[צ״ל: לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988]}}, וכן עבירה לפי סעיף 48 לחוק האמור שנעברה בקשר לעבירה לפי סעיף 47(א) לאותו חוק;
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 47(א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988 {{ח:הערה|[צ״ל: לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988]}} → חוק התחרות הכלכלית #סעיף 47
  • סעיף 48 לחוק האמור → חוק התחרות הכלכלית #סעיף 48
  • סעיף 47(א) לאותו חוק → חוק התחרות הכלכלית #סעיף 47
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 47|סעיף 47(א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988 {{ח:הערה|[צ״ל: לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988]}}}}, וכן עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 48|סעיף 48 לחוק האמור}} שנעברה בקשר לעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 47|סעיף 47(א) לאותו חוק}};

(3)

עבירות לפי סעיפים 52ג, 52ד, 53(א) ו־(ב) ו־54 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 52ג → חוק ניירות ערך #סעיף 52ג
  • 52ד → חוק ניירות ערך #סעיף 52ד
  • 53(א) ו־(ב) → חוק ניירות ערך #סעיף 53
  • ו־54 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 → חוק ניירות ערך #סעיף 54
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52ג|סעיפים 52ג}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52ד|52ד}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 53|53(א) ו־(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 54|ו־54 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};

(4)

עבירות לפי סעיף 39(א) ו־(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 39(א) ו־(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995 → חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות #סעיף 39
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 39|סעיף 39(א) ו־(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};

(5)

עבירות לפי סעיף 124 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 124 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994 → חוק השקעות משותפות בנאמנות #סעיף 124
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 124|סעיף 124 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};

(6)

עבירות לפי סעיפים 211(א) ו־212(א) לפקודת המכס;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 211(א) → פקודת המכס #סעיף 211
  • ו־212(א) לפקודת המכס → פקודת המכס #סעיף 212
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 211|סעיפים 211(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 212|ו־212(א) לפקודת המכס}};

(7)

עבירה לפי סעיף 217 לפקודת מס הכנסה;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 217 לפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה #סעיף 217
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 217|סעיף 217 לפקודת מס הכנסה}};

(8)

עבירות לפי סעיף 98(ג) ו־(ג1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 98(ג) ו־(ג1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963 → חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) #סעיף 98
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 98|סעיף 98(ג) ו־(ג1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}.
תוספת ראשונה ד׳

(1)

טביעת אצבעות;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} טביעת אצבעות;

(2)

דגימה ביולוגית שהופק ממנה DNA של אדם;
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דגימה ביולוגית שהופק ממנה DNA של אדם;

(3)

תצלום פנים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תצלום פנים.
תוספת שניה

(1)תיקונים: [תשל״ה], תשמ״ג, תשנ״ה־2, תשס״ב

עבירות לפי סעיפים 189, 190, 192, 194, 196, 223, 334, 336 רישה, 379, 380, 447 זולת אם נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, 452, 494 ו־496 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 ולמעט עבירות כאמור, שנעברו כלפי בן משפחה; לענין זה, ”בן משפחה“ – כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991;
↗ חיצוניות: 15
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 189 → חוק העונשין #סעיף 189
  • 190 → חוק העונשין #סעיף 190
  • 192 → חוק העונשין #סעיף 192
  • 194 → חוק העונשין #סעיף 194
  • 196 → חוק העונשין #סעיף 196
  • 223 → חוק העונשין #סעיף 223
  • 334 → חוק העונשין #סעיף 334
  • 336 רישה → חוק העונשין #סעיף 336
  • 379 → חוק העונשין #סעיף 379
  • 380 → חוק העונשין #סעיף 380
  • 447 → חוק העונשין #סעיף 447
  • 452 → חוק העונשין #סעיף 452
  • 494 → חוק העונשין #סעיף 494
  • ו־496 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 496
  • בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 → חוק למניעת אלימות במשפחה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 189|סעיפים 189}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 190|190}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 192|192}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 194|194}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 196|196}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 223|223}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|334}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 336|336 רישה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 379|379}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 380|380}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 447|447}} זולת אם נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 452|452}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 494|494}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 496|ו־496 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} ולמעט עבירות כאמור, שנעברו כלפי בן משפחה; לענין זה, ”בן משפחה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}};

(2)תיקונים: תשנ״ז־2

עבירות לפי חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961, בסייגים האמורים בסעיף 11ה לחוק האמור;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961 → חוק למניעת מפגעים
  • בסעיף 11ה לחוק האמור → חוק למניעת מפגעים #סעיף 11ה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים|חוק למניעת מפגעים, התשכ״א–1961}}, בסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים#סעיף 11ה|בסעיף 11ה לחוק האמור}};

(2א)תיקונים: תשס״ח־7

עבירות לפי סעיף 63 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008, בסייגים האמורים בסעיף 70 לחוק האמור;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 63 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008 → חוק אוויר נקי #סעיף 63
  • בסעיף 70 לחוק האמור → חוק אוויר נקי #סעיף 70
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 63|סעיף 63 לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}}, בסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#סעיף 70|בסעיף 70 לחוק האמור}};

(3)תיקונים: תשס״ג־2, תשס״ח־2

עבירות לפי סעיף 61(ג), (ד) ו־(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 61(ג), (ד) ו־(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007 → חוק זכות יוצרים #סעיף 61
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים#סעיף 61|סעיף 61(ג), (ד) ו־(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}};

(4)

עבירות לפי סעיף 3 לפקודת סימני סחורות;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 3 לפקודת סימני סחורות → פקודת סימני סחורות #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת סימני סחורות#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת סימני סחורות}};

(5)

עבירה לפי סעיף 23(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, מחמת הפרה של סעיפים 17 או 18 לחוק האמור או של צו שניתן לפי סעיף 17 האמור;
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 23(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981 → חוק הגנת הצרכן #סעיף 23
  • סעיפים 17 → חוק הגנת הצרכן #סעיף 17
  • או 18 לחוק האמור → חוק הגנת הצרכן #סעיף 18
  • סעיף 17 האמור → חוק הגנת הצרכן #סעיף 17
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 23|סעיף 23(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, מחמת הפרה של {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 18|או 18 לחוק האמור}} או של צו שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 17|סעיף 17 האמור}};

(6)

עבירות לפי סעיף 60 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 60 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972 → פקודת סימני מסחר #סעיף 60
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר#סעיף 60|סעיף 60 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};

(7)

עבירות בשל העברת חזקה, סיוע לקבל חזקה וקבלת חזקה, לפי סעיף 108 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 108 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972 → חוק הגנת הדייר #סעיף 108
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות בשל העברת חזקה, סיוע לקבל חזקה וקבלת חזקה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר#סעיף 108|סעיף 108 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}};

(8)

עבירות לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969 → חוק הבחירות לכנסת
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};

(9)

עבירות לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965 → חוק הרשויות המקומיות (בחירות)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}};

(10)

עבירות לפי חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי״ד–1954;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי״ד–1954 → חוק הבחירות לגופים ציבוריים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לגופים ציבוריים|חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי״ד–1954}};

(11)תיקונים: [תשל״ה]

עבירות לפי פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות → פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות|פקודת הידיעות הטלגרפיות לעתונות}};

(12)תיקונים: [תשמ״א]

עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 → חוק הגנת הפרטיות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};

(13)תיקונים: תשמ״ד, תשנ״ז־2

עבירות לפי חוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984, בסייגים האמורים בסעיף 21א לחוק האמור;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984 → חוק שמירת הנקיון
  • בסעיף 21א לחוק האמור → חוק שמירת הנקיון #סעיף 21א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שמירת הנקיון|חוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984}}, בסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק שמירת הנקיון#סעיף 21א|בסעיף 21א לחוק האמור}};

14תיקונים: תשמ״ח־2

עבירה לפי סעיף 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988 בסייגים האמורים בסעיף 8 לחוק האמור;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988 → חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים #סעיף 2
  • בסעיף 8 לחוק האמור → חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים #סעיף 8
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ״ח–1988}} בסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק האמור}};

15תיקונים: תשנ״א־2

עבירה לפי סימן א1 {{ח:הערה|לפרק שני}} לחוק המים, התשי״ט–1959;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סימן א1 {{ח:הערה|לפרק שני}} לחוק המים, התשי״ט–1959 → חוק המים #פרק 2 סימן א1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#פרק 2 סימן א1|סימן א1 {{ח:הערה|לפרק שני}} לחוק המים, התשי״ט–1959}};

(16)תיקונים: תשנ״ג

עבירה לפי חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ״ג–1993, שנעברה ברשות היחיד של הקובל;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ״ג–1993 → חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור|חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ״ג–1993}}, שנעברה ברשות היחיד של הקובל;

(17)תיקונים: תשנ״ד־2

חוק צער בעלי חיים, התשנ״ד–1993, בסייגים האמורים בסעיף 15 לחוק האמור;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק צער בעלי חיים, התשנ״ד–1993 → חוק צער בעלי חיים
  • בסעיף 15 לחוק האמור → חוק צער בעלי חיים #סעיף 15
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים|חוק צער בעלי חיים, התשנ״ד–1993}}, בסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק האמור}};

(18)תיקונים: תשנ״ז־2

חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993, בסייגים האמורים בסעיף 15ב לחוק האמור;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 → חוק החומרים המסוכנים
  • בסעיף 15ב לחוק האמור → חוק החומרים המסוכנים #סעיף 15ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}, בסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים#סעיף 15ב|בסעיף 15ב לחוק האמור}};

(19)תיקונים: תש״ס־2, תשע״ז־5

עבירה לפי סעיף 243 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, בנוגע להתקנת צלחת קליטה כמשמעותה בפרק ב׳2 סימן ב׳ לחוק הבזק, התשמ״ב–1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ב;
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 243 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבניה #סעיף 243
  • בפרק ב׳2 סימן ב׳ לחוק הבזק, התשמ״ב–1982 → חוק הבזק #פרק ב2 סימן ב
  • בסעיף 266ב → חוק התכנון והבניה #סעיף 266ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 243|סעיף 243 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, בנוגע להתקנת צלחת קליטה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הבזק#פרק ב2 סימן ב|בפרק ב׳2 סימן ב׳ לחוק הבזק, התשמ״ב–1982}}, ובסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266ב|בסעיף 266ב}};

(20)תיקונים: תשס״א־2

עבירה לפי חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ״ג–1983, בסייגים האמורים בסעיף 11א;
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ״ג–1983 → חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון
  • בסעיף 11א → חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון #סעיף 11א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון|חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ״ג–1983}}, בסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון#סעיף 11א|בסעיף 11א}};

(20)תיקונים: תשס״א־7, תשע״ז־5

עבירה לפי סעיף 243 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, בנוגע למיתקן גישה אלחוטית כמשמעותו בפרק ו׳ סימן ה׳ לחוק הבזק, התשמ״ב–1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ג לחוק התכנון והבניה.
↗ חיצוניות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(ספרור שגוי במקור):
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 243 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבניה #סעיף 243
  • בפרק ו׳ סימן ה׳ לחוק הבזק, התשמ״ב–1982 → חוק הבזק #פרק ו סימן ה
  • בסעיף 266ג לחוק התכנון והבניה → חוק התכנון והבניה #סעיף 266ג
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור):}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 243|סעיף 243 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, בנוגע למיתקן גישה אלחוטית כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבזק#פרק ו סימן ה|בפרק ו׳ סימן ה׳ לחוק הבזק, התשמ״ב–1982}}, ובסייגים האמורים {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266ג|בסעיף 266ג לחוק התכנון והבניה}}.
תוספת שלישית

(1)תיקונים: תשס״ה־2, תשס״ח־5, תשע״ה־3

פרקליט המדינה, משנה לפרקליט המדינה ומנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה –
א.סעיפים 94(ג) ו־94א(ג) לחוק זה.
ב.סעיפים 21 ו־21א לחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991.
ג.סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971 (בתוספת זו – חוק הנוער).
ד.סעיפים 124(א), 291א(ב) ו־354(א) או (ג) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בתוספת זו – חוק העונשין).
ה.סעיפים 17(ב) ו־35(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 (בתוספת זו – חוק המעצרים).
ו.סעיפים 14 ו־15 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955.
↗ חיצוניות: 10↺ פנימיות: 5
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיפים 21 → חוק לטיפול בחולי נפש #סעיף 21
  • ו־21א לחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991 → חוק לטיפול בחולי נפש #סעיף 21א
  • סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971 → חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) #סעיף 14
  • סעיפים 124(א) → חוק העונשין #סעיף 124
  • 291א(ב) → חוק העונשין #סעיף 291א
  • ו־354(א) או (ג) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 354
  • סעיפים 17(ב) → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 17
  • ו־35(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 35
  • סעיפים 14 → חוק השיפוט הצבאי #סעיף 14
  • ו־15 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי #סעיף 15
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרקליט המדינה, משנה לפרקליט המדינה ומנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה –
{{ח:תת|א.}} {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 94א|ו־94א(ג) לחוק זה}}.
{{ח:תת|ב.}} {{ח:חיצוני|חוק לטיפול בחולי נפש#סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:חיצוני|חוק לטיפול בחולי נפש#סעיף 21א|ו־21א לחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}}.
{{ח:תת|ג.}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 14|סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}} ({{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} – חוק הנוער).
{{ח:תת|ד.}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 124|סעיפים 124(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 291א|291א(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 354|ו־354(א) או (ג) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} ({{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} – חוק העונשין).
{{ח:תת|ה.}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 17|סעיפים 17(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 35|ו־35(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}} ({{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת זו}} – חוק המעצרים).
{{ח:תת|ו.}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 14|סעיפים 14}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 15|ו־15 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.

(2)תיקונים: ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ט

בעלי התפקידים המנויים בפרט (1) וכן פרקליט מחוז –
א.סעיפים 69 ו־229(ג) לחוק זה.
ב.סעיף 4(א) לחוק הנוער.
ג.
ד.סעיף 38(ד) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973.
ה.סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985 (להלן – חוק העבירות המינהליות).
ו.סעיפים 9(ב) ו־123 לחוק העונשין.
ז.סעיף 29 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991.
↗ חיצוניות: 6↺ פנימיות: 3📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 4(א) לחוק הנוער → חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) #סעיף 4
  • סעיף 38(ד) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973 → פקודת הסמים המסוכנים #סעיף 38
  • סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985 → חוק העבירות המינהליות #סעיף 8א
  • סעיפים 9(ב) → חוק העונשין #סעיף 9
  • ו־123 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 123
  • סעיף 29 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991 → חוק טיפול בחולי נפש #סעיף 29
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרט (1)}} וכן פרקליט מחוז –
{{ח:תת|א.}} {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיפים 69}} {{ח:פנימי|סעיף 229|ו־229(ג) לחוק זה}}.
{{ח:תת|ב.}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק הנוער}}.
{{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(נמחק).}}
{{ח:תת|ד.}} {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#סעיף 38|סעיף 38(ד) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}.
{{ח:תת|ה.}} {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות#סעיף 8א|סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}} (להלן – חוק העבירות המינהליות).
{{ח:תת|ו.}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 9|סעיפים 9(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 123|ו־123 לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|ז.}} {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 29|סעיף 29 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}}.

(3)תיקונים: ק״ת תשס״ח

פרקליט המדינה, מנהל המחלקה הבין־לאומית בפרקליטות המדינה –
א.סעיף 10(א) לחוק העונשין.
ב.סעיף 20 לחוק ההסגרה, התשי״ד–1954.
ג.סעיף 10 לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ״ז–1996.
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 10(א) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 10
  • סעיף 20 לחוק ההסגרה, התשי״ד–1954 → חוק ההסגרה #סעיף 20
  • סעיף 10 לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ״ז–1996 → חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר #סעיף 10
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרקליט המדינה, מנהל המחלקה הבין־לאומית בפרקליטות המדינה –
{{ח:תת|א.}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 10|סעיף 10(א) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|ב.}} {{ח:חיצוני|חוק ההסגרה#סעיף 20|סעיף 20 לחוק ההסגרה, התשי״ד–1954}}.
{{ח:תת|ג.}} {{ח:חיצוני|חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר#סעיף 10|סעיף 10 לחוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ״ז–1996}}.

(4)תיקונים: ק״ת תשס״ח

בעלי התפקידים המנויים בפרט (2) וכן מנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה –
א.סעיף 58(ב) לחוק המעצרים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 58(ב) לחוק המעצרים → חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) #סעיף 58
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|בפרט (2)}} וכן מנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה –
{{ח:תת|א.}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 58|סעיף 58(ב) לחוק המעצרים}}.

(5)תיקונים: ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״ט

פרקליט המדינה ומשנה לפרקליט המדינה –
א.סעיף 8 לחוק.
ב.סעיף 270 לחוק העונשין.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 270 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 270
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרקליט המדינה ומשנה לפרקליט המדינה –
{{ח:תת|א.}} {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8 לחוק}}.
{{ח:תת|ב.}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 270|סעיף 270 לחוק העונשין}}.

(6)תיקונים: ק״ת תש״ע, ק״ת תשע״ט

משנה לפרקליט המדינה ומנהל המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אם הואצלה לו הסמכות כאמור בסעיף 12(ג) –
א.סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת תובעים.
ב.סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות.
ג.סעיף 229(ג) לחוק.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות → חוק העבירות המינהליות #סעיף 8א
  • סעיף 229(ג) לחוק → חוק העונשין #סעיף 229
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} משנה לפרקליט המדינה ומנהל המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אם הואצלה לו הסמכות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ג)}} –
{{ח:תת|א.}} {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק}}, לעניין הסמכת תובעים.
{{ח:תת|ב.}} {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות#סעיף 8א|סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות}}.
{{ח:תת|ג.}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 229|סעיף 229(ג) לחוק}}.

(7)תיקונים: ק״ת תשע״ט

מנהל המחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אם נאצלה לו הסמכות כאמור בסעיף 12(ג) –
(א)סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת תובעים לעניין עבירת מס ועבירה נלווית לעבירת מס, כהגדרתן בסעיף 231(ב)(2)(ד) לחוק ועבירות לפי החיקוקים הבאים ועבירות נלוות להם:
(1)חוק סוכני המכס, התשכ״ה–1964;
(2)פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) [נוסח חדש];
(3)פקודת הכהילים המפוגלים [נוסח חדש];
(4)פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979;
(5)פקודת הטבק [נוסח חדש];
(6)חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש״ט–1949;
(7)חוק הבלו על דלק, התשי״ח–1958;
(8)חוק העבירות המינהליות;
(9)פקודת זכות יוצרים, 1924;
(10)חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007;
(11)פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972;
(12)פקודת סימני סחורות;
(13)חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000;
(14)כל התקנות או הצווים שהותקנו לפי הפקודות או החוקים הנזכרים בפרט זה;
(ב)סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות.
↗ חיצוניות: 14↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק סוכני המכס, התשכ״ה–1964 → חוק סוכני המכס
  • פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) [נוסח חדש] → פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה)
  • פקודת הכהילים המפוגלים [נוסח חדש] → פקודת הכהילים המפוגלים
  • פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979 → פקודת הייבוא והייצוא
  • פקודת הטבק [נוסח חדש] → פקודת הטבק
  • חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש״ט–1949 → חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף)
  • חוק הבלו על דלק, התשי״ח–1958 → חוק הבלו על דלק
  • חוק העבירות המינהליות → חוק העבירות המינהליות
  • פקודת זכות יוצרים, 1924 → פקודת זכות יוצרים
  • חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007 → חוק זכות יוצרים
  • פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972 → פקודת סימני מסחר
  • פקודת סימני סחורות → פקודת סימני סחורות
  • חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000 → חוק איסור הלבנת הון
  • סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות → חוק העבירות המינהליות #סעיף 8א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מנהל המחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אם נאצלה לו הסמכות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ג)}} –
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק}}, לעניין הסמכת תובעים לעניין עבירת מס ועבירה נלווית לעבירת מס, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 231|בסעיף 231(ב)(2)(ד) לחוק}} ועבירות לפי החיקוקים הבאים ועבירות נלוות להם:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק סוכני המכס|חוק סוכני המכס, התשכ״ה–1964}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה)|פקודת המשקאות המשכרים (ייצור ומכירה) [נוסח חדש]}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת הכהילים המפוגלים|פקודת הכהילים המפוגלים [נוסח חדש]}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|פקודת הייבוא והייצוא|פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|פקודת הטבק|פקודת הטבק [נוסח חדש]}};
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף)|חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש״ט–1949}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק הבלו על דלק|חוק הבלו על דלק, התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|חוק העבירות המינהליות}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|פקודת זכות יוצרים|פקודת זכות יוצרים, 1924}};
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}};
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר|פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:תתת|(12)}} {{ח:חיצוני|פקודת סימני סחורות|פקודת סימני סחורות}};
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}};
{{ח:תתת|(14)}} כל התקנות או הצווים שהותקנו לפי הפקודות או החוקים הנזכרים בפרט זה;
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות#סעיף 8א|סעיף 8א(א) לחוק העבירות המינהליות}}.

(8)תיקונים: ק״ת תשע״ט

המפקח הכללי של משטרת ישראל –
סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת מתמחים בחטיבת התביעות במשטרת ישראל.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המפקח הכללי של משטרת ישראל –
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק}}, לעניין הסמכת מתמחים בחטיבת התביעות במשטרת ישראל.

(9)תיקונים: ק״ת תשע״ט

פרקליטי מחוז –
סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת מתמחים בפרקליטות המדינה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פרקליטי מחוז –
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק}}, לעניין הסמכת מתמחים בפרקליטות המדינה.

(10)תיקונים: ק״ת תשע״ט

המשנה לפרקליט המדינה בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אם נאצלה לו הסמכות כאמור בסעיף 12(ג) –
סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק, לעניין הסמכת תובעים ביחידת להב 433 במשטרת ישראל.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המשנה לפרקליט המדינה בכפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, אם נאצלה לו הסמכות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ג)}} –
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק}}, לעניין הסמכת תובעים ביחידת להב 433 במשטרת ישראל.
תוספת רביעית

תיקונים: תשע״ד־3, תשע״ז־5, ק״ת תשע״ט

תובע לפי פסקה (3) להגדרה ”תובע“
1.מי שהוסמך לפי סעיף 12(א)(1)(ב) להגיש כתב אישום בעבירה לפי חוק התכנון והבנייה והוא מפוקח בידי המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה.
2.מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי סעיף 12, להגיש כתב אישום לפי חיקוק מהחיקוקים ששר הכלכלה ממונה על ביצועם.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק התכנון והבנייה → חוק התכנון והבנייה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובע לפי פסקה (3) להגדרה ”תובע“
{{ח:תת|1.}} מי שהוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)(1)(ב)}} להגיש כתב אישום בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} והוא מפוקח בידי המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|2.}} מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך, לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, להגיש כתב אישום לפי חיקוק מהחיקוקים ששר הכלכלה ממונה על ביצועם.

תובע בכיר לפי פסקה (3) להגדרה ”תובע בכיר“
1.מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה או פרקליט בכיר שהוא הסמיך לכך.
2.התובע הראשי במשרד הכלכלה או תובע בכיר במשרד הכלכלה שהוא הסמיך לכך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תובע בכיר לפי פסקה (3) להגדרה ”תובע בכיר“
{{ח:תת|1.}} מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה או פרקליט בכיר שהוא הסמיך לכך.
{{ח:תת|2.}} התובע הראשי במשרד הכלכלה או תובע בכיר במשרד הכלכלה שהוא הסמיך לכך.
תוספת חמישית

1

פסילת רישיון נהיגה; הפקיד אדם רישיון שנפסל, יקבל אישור קבלה על הרישיון שהפקיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פסילת רישיון נהיגה; הפקיד אדם רישיון שנפסל, יקבל אישור קבלה על הרישיון שהפקיד.

2

הפקדת כלי ירייה המוחזק בידי אדם למשמרת בתחנת משטרה הקרובה למקום מגוריו או למקום עסקיו; הפקיד אדם כלי ירייה למשמרת יקבל אישור קבלה על כלי הירייה שהפקיד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הפקדת כלי ירייה המוחזק בידי אדם למשמרת בתחנת משטרה הקרובה למקום מגוריו או למקום עסקיו; הפקיד אדם כלי ירייה למשמרת יקבל אישור קבלה על כלי הירייה שהפקיד.

3

התחייבות שלא להיכנס למקום או שלא להיות בקשר עם אדם מסוים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התחייבות שלא להיכנס למקום או שלא להיות בקשר עם אדם מסוים.

4

כתיבת מכתב התנצלות לנפגע העבירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כתיבת מכתב התנצלות לנפגע העבירה.

5

הסכמה להשמדה או לחילוט של חפץ הקשור לעבירה, האסור בהחזקה לפי כל דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכמה להשמדה או לחילוט של חפץ הקשור לעבירה, האסור בהחזקה לפי כל דין.

6תיקונים: תשע״ד־3

השבת חפץ בעין לנפגע העבירה או תיקון חפץ שניזוק בעבירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השבת חפץ בעין לנפגע העבירה או תיקון חפץ שניזוק בעבירה.

7תיקונים: תשע״ד־3, תשע״ז־5

לעניין עבירות לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי בפרט 1 בתוספת הרביעית –
(1)הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או של חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר;
(2)הריסה פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין, אם יש בביצוע פעולה כאמור לגבי חלק אחר, בלבד, מאותו בניין שנבנה שלא כדין, כדי לסכן את שלום הציבור או את בטיחותו אם לא ייהרס, יפורק או יסולק גם החלק שנבנה כדין, והכל למעט לגבי חלק מבניין בבעלותו או בהחזקתו של צד שלישי;
(3)הפסקת עבודה במקרקעין הנעשית בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר, או הפסקת שימוש במקרקעין הנעשה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר או הנעשה בניגוד לתכנית;
(4)התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר, להיתר או לתכנית; פעל החשוד ביעילות לביצוע ההתאמה והימשכות ההליכים לא היתה בשליטתו, רשאי התובע להאריך את התקופה לקיום התנאי, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנתיים.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבנייה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בפרט 1 בתוספת הרביעית}} –
{{ח:תת|(1)}} הריסה, פירוק או סילוק של הבניין או של חלק ממנו, שנבנו בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר;
{{ח:תת|(2)}} הריסה פירוק או סילוק של חלק מבניין שנבנה כדין, אם יש בביצוע פעולה כאמור לגבי חלק אחר, בלבד, מאותו בניין שנבנה שלא כדין, כדי לסכן את שלום הציבור או את בטיחותו אם לא ייהרס, יפורק או יסולק גם החלק שנבנה כדין, והכל למעט לגבי חלק מבניין בבעלותו או בהחזקתו של צד שלישי;
{{ח:תת|(3)}} הפסקת עבודה במקרקעין הנעשית בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר, או הפסקת שימוש במקרקעין הנעשה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר או הנעשה בניגוד לתכנית;
{{ח:תת|(4)}} התאמת בניין שנבנה בלא היתר או בניגוד לתנאי היתר, להיתר או לתכנית; פעל החשוד ביעילות לביצוע ההתאמה והימשכות ההליכים לא היתה בשליטתו, רשאי התובע להאריך את התקופה לקיום התנאי, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנתיים.

8תיקונים: תשע״ד־3

הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים, בהליך משמעתי על פי דין, ואולם אם כלל העונש קנס או שלילת משכורת, לא יעלה העונש האמור על הסכום האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; תנאי כאמור לא ייקבע בהסדר אלא בהסכמת הגורם המוסמך לפתוח בהליך המשמעתי.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכמה להודות בתובענה משמעתית או הסכמה לעונש מסוים, בהליך משמעתי על פי דין, ואולם אם כלל העונש קנס או שלילת משכורת, לא יעלה העונש האמור על הסכום האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}; תנאי כאמור לא ייקבע בהסדר אלא בהסכמת הגורם המוסמך לפתוח בהליך המשמעתי.

9תיקונים: תשע״ד־3

התפטרות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התפטרות או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים.

10תיקונים: תשע״ד־3

אימוץ נהלים פנימיים מחייבים בכתב, לרבות לעניין מנגנוני פיקוח ובקרה, שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות; התובע יאשר נהלים כאמור לאחר התייעצות עם גורמים מקצועיים הנוגעים בדבר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אימוץ נהלים פנימיים מחייבים בכתב, לרבות לעניין מנגנוני פיקוח ובקרה, שיבטיחו את מניעת הישנותן של עבירות דומות; התובע יאשר נהלים כאמור לאחר התייעצות עם גורמים מקצועיים הנוגעים בדבר.

11תיקונים: תשע״ד־3

בעסק הפועל לפי רישיון לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968 (בתוספת זו – חוק רישוי עסקים) –
(1)התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים, ובלבד שאם העסק נסגר בצו מינהלי או שיפוטי בשל העבירה לכאורה, לא תעלה התקופה הכוללת של הפסקת העיסוק על 30 ימים;
(2)התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים;
לא ייקבע תנאי לפי פרט זה אלא בהסדר שייערך בתוך שישה חודשים מיום גילוי העבירה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968 → חוק רישוי עסקים
  • חוק רישוי עסקים → חוק רישוי עסקים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בעסק הפועל לפי רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}} ({{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת זו}} – חוק רישוי עסקים) –
{{ח:תת|(1)}} התחייבות להפסיק עיסוק בעסק לתקופה שלא תעלה על 14 ימים, ובלבד שאם העסק נסגר בצו מינהלי או שיפוטי בשל העבירה לכאורה, לא תעלה התקופה הכוללת של הפסקת העיסוק על 30 ימים;
{{ח:תת|(2)}} התחייבות להימנע מפעולות מסוימות שיפורטו בהסדר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים;
{{ח:ת}} לא ייקבע תנאי לפי פרט זה אלא בהסדר שייערך בתוך שישה חודשים מיום גילוי העבירה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}.

12תיקונים: תשע״ד־3

התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין כמשמעותם בחוק רישוי עסקים, או בניגוד לתנאי הרישיון, והכול בין עסק שבשלו נחשד האדם בעבירה ובין עסק אחר, ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק רישוי עסקים → חוק רישוי עסקים
  • חוק רישוי עסקים → חוק רישוי עסקים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התחייבות שלא לנהל בחצרים נשוא האישום עסק טעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|בחוק רישוי עסקים}}, או בניגוד לתנאי הרישיון, והכול בין עסק שבשלו נחשד האדם בעבירה ובין עסק אחר, ושלא להעביר לאחר את הבעלות או החזקה בעסק, אלא אם כן בידי אותו אדם רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כדין לניהול עסק זה; העתק מההסדר יועבר לרשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}.

13תיקונים: תשע״ד־3

פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה, שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פינוי של שטח ציבורי או שטח בבעלות המדינה, שהחשוד מחזיק בו שלא כדין.

14תיקונים: תשע״ד־3

לעניין עבירות בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי בפרט 2 בתוספת הרביעית –
(1)תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה;
(2)היה החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים על פי דין כלפי נושא משרה שהיה אחראי לביצוע העבירות;
(3)התחייבות להעביר ליחידת האכיפה המופקדת על התחום במשרד הכלכלה, באופן ובמועדים שתורה היחידה, דיווח בהתאם לסמכויות משרד הכלכלה באשר למילוי אחר הוראות החוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו, והמצאת אישור רואה חשבון או עורך דין בדבר עמידה בתנאי החוק;
(4)החזקה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לעניין עבירות בתיקים המנוהלים על ידי תובע המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בפרט 2 בתוספת הרביעית}} –
{{ח:תת|(1)}} תיקון ליקויים שנבעו מהעבירה;
{{ח:תת|(2)}} היה החשוד תאגיד או ארגון – נקיטת הליכים משמעתיים על פי דין כלפי נושא משרה שהיה אחראי לביצוע העבירות;
{{ח:תת|(3)}} התחייבות להעביר ליחידת האכיפה המופקדת על התחום במשרד הכלכלה, באופן ובמועדים שתורה היחידה, דיווח בהתאם לסמכויות משרד הכלכלה באשר למילוי אחר הוראות החוקים הנוגעים לעבירות שבוצעו, והמצאת אישור רואה חשבון או עורך דין בדבר עמידה בתנאי החוק;
{{ח:תת|(4)}} החזקה מהשוק, תיקון או השמדה של מוצרים שהתגלו לגביהם הפרות.
תוספת שישית
תוספת שביעית
הודעה בדבר סגירת תיק משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין
חלק א׳: הודעה לחשוד

לאחר החקירה הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדתך לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לאחר החקירה הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדתך לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.
חלק ב׳: הודעה למתלונן

הודעה לעניין אי־פתיחה בחקירה: לאחר בדיקת תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה, שכם מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.
הודעה לעניין אי־העמדה לדין: לאחר החקירה בעקבות תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הודעה לעניין אי־פתיחה בחקירה: לאחר בדיקת תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה, שכם מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.
{{ח:ת}} הודעה לעניין אי־העמדה לדין: לאחר החקירה בעקבות תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו.
תוספת שמינית
עבירות שלא יידונו בבית משפט קהילתי

1

עבירות מין, זנות ותועבה
(1)בחוק העונשין – סעיפים 199, 201, 202, 203ב(א)(1), 203ג, 204 עד 208, 214, 346 עד 350, 351(ג)(3) עד 352;
(2)בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 – סעיף 5;
(3)בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998 – סעיף 5;
↗ חיצוניות: 14
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העונשין → חוק העונשין
  • סעיפים 199 → חוק העונשין #סעיף 199
  • 201 → חוק העונשין #סעיף 201
  • 202 → חוק העונשין #סעיף 202
  • 203ב(א)(1) → חוק העונשין #סעיף 203ב
  • 203ג → חוק העונשין #סעיף 203ג
  • 204 עד 208 → חוק העונשין #סעיף 204
  • 214 → חוק העונשין #סעיף 214
  • 346 עד 350 → חוק העונשין #סעיף 346
  • 351(ג)(3) עד 352 → חוק העונשין #סעיף 351
  • בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 → חוק הגנת הפרטיות
  • סעיף 5 → חוק הגנת הפרטיות #סעיף 5
  • בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998 → חוק למניעת הטרדה מינית
  • סעיף 5 → חוק למניעת הטרדה מינית #סעיף 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות מין, זנות ותועבה
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}} – {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 199|סעיפים 199}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 201|201}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 202|202}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ב|203ב(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ג|203ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 204|204 עד 208}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|214}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346 עד 350}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 351|351(ג)(3) עד 352}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}} – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}} – {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית#סעיף 5|סעיף 5}};

2

שחיתות שלטונית ותאגידית
(1)בחוק העונשין – סעיפים 277 עד 282, 284 עד 287 ו־289, 291 עד 292, 384א(א), 384א(ב), 392 ו־393;
(2)בחוק החברות, התשנ״ט–1999 – סעיפים 342נא, 349 ו־351(ג);
(3)בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969 – סעיפים 117 עד 127;
(4)בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965 – סעיפים 85 עד 93;
↗ חיצוניות: 17
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העונשין → חוק העונשין
  • סעיפים 277 עד 282 → חוק העונשין #סעיף 277
  • 284 עד 287 → חוק העונשין #סעיף 284
  • ו־289 → חוק העונשין #סעיף 289
  • 291 עד 292 → חוק העונשין #סעיף 291
  • 384א(א) → חוק העונשין #סעיף 384א
  • 384א(ב) → חוק העונשין #סעיף 384א
  • 392 → חוק העונשין #סעיף 392
  • ו־393 → חוק העונשין #סעיף 393
  • בחוק החברות, התשנ״ט–1999 → חוק החברות
  • סעיפים 342נא → חוק החברות #סעיף 342נא
  • 349 → חוק החברות #סעיף 349
  • ו־351(ג) → חוק החברות #סעיף 351
  • בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969 → חוק הבחירות לכנסת
  • סעיפים 117 עד 127 → חוק הבחירות לכנסת #סעיף 117
  • בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965 → חוק הרשויות המקומיות (בחירות)
  • סעיפים 85 עד 93 → חוק הרשויות המקומיות (בחירות) #סעיף 85
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שחיתות שלטונית ותאגידית
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}} – {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 277|סעיפים 277 עד 282}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 284|284 עד 287}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 289|ו־289}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 291|291 עד 292}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 384א|384א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 384א|384א(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 392|392}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 393|ו־393}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}} – {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 342נא|סעיפים 342נא}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 349|349}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 351|ו־351(ג)}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}} – {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 117|סעיפים 117 עד 127}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)|בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}} – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 85|סעיפים 85 עד 93}};

3

עבירות סחר בבני אדם
(1)בחוק העונשין – סעיפים 376 ו־376א;
↗ חיצוניות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העונשין → חוק העונשין
  • סעיפים 376 → חוק העונשין #סעיף 376
  • ו־376א → חוק העונשין #סעיף 376א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות סחר בבני אדם
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}} – {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376|סעיפים 376}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376א|ו־376א}};

4

עבירות בנשק חם
(1)בחוק העונשין – סעיפים 144, 340א ו־497;
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העונשין → חוק העונשין
  • סעיפים 144 → חוק העונשין #סעיף 144
  • 340א → חוק העונשין #סעיף 340א
  • ו־497 → חוק העונשין #סעיף 497
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות בנשק חם
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}} – {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144|סעיפים 144}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 340א|340א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 497|ו־497}};

5

פגיעה במדיניות החוץ
(1)בחוק העונשין – סעיפים 95, 102(ב), 103, 108(א) ו־(ב), 109(א) עד (ג), 110, 111, 113(ג), 115(א), 116 עד 122;
↗ חיצוניות: 11
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העונשין → חוק העונשין
  • סעיפים 95 → חוק העונשין #סעיף 95
  • 102(ב) → חוק העונשין #סעיף 102
  • 103 → חוק העונשין #סעיף 103
  • 108(א) ו־(ב) → חוק העונשין #סעיף 108
  • 109(א) עד (ג) → חוק העונשין #סעיף 109
  • 110 → חוק העונשין #סעיף 110
  • 111 → חוק העונשין #סעיף 111
  • 113(ג) → חוק העונשין #סעיף 113
  • 115(א) → חוק העונשין #סעיף 115
  • 116 עד 122 → חוק העונשין #סעיף 116
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פגיעה במדיניות החוץ
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}} – {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 95|סעיפים 95}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 102|102(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 103|103}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 108|108(א) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 109|109(א) עד (ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 110|110}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 111|111}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113|113(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 115|115(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 116|116 עד 122}};

6

עבירות נגד ביטחון המדינה
(1)בחוק העונשין – סעיפים 133 עד 143, 145 עד 150, 166 עד 168;
(2)בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954 – סעיפים 2 עד 3 ו־6 עד 7;
(3)בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016 – סעיפים 22 עד 26, 27 ו־32;
↗ חיצוניות: 11
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העונשין → חוק העונשין
  • סעיפים 133 עד 143 → חוק העונשין #סעיף 133
  • 145 עד 150 → חוק העונשין #סעיף 145
  • 166 עד 168 → חוק העונשין #סעיף 166
  • בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954 → חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)
  • סעיפים 2 עד 3 → חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) #סעיף 2
  • ו־6 עד 7 → חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) #סעיף 6
  • בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016 → חוק המאבק בטרור
  • סעיפים 22 עד 26 → חוק המאבק בטרור #סעיף 22
  • 27 → חוק המאבק בטרור #סעיף 27
  • ו־32 → חוק המאבק בטרור #סעיף 32
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות נגד ביטחון המדינה
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}} – {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 133|סעיפים 133 עד 143}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 145|145 עד 150}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 166|166 עד 168}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}} – {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 2|סעיפים 2 עד 3}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 6|ו־6 עד 7}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}} – {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 22|סעיפים 22 עד 26}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 27|27}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 32|ו־32}};

7

עבירות רשלנות
(1)בחוק העונשין – סעיפים 304, 338 ו־341;
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק העונשין → חוק העונשין
  • סעיפים 304 → חוק העונשין #סעיף 304
  • 338 → חוק העונשין #סעיף 338
  • ו־341 → חוק העונשין #סעיף 341
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות רשלנות
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}} – {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|סעיפים 304}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 338|338}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 341|ו־341}};

8

עבירות כלכליות ועבירות מס
(1)בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 – סעיפים 53 ו־54;
(2)בחוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978 – סעיף 17;
(3)בפקודת מס הכנסה – סעיפים 141א, 215 עד 220;
(4)בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963 – סעיף 98;
(5)בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 – סעיפים 117(א) עד (ב2), 117א ו־118;
(6)בפקודת המכס – סעיפים 207 עד 215;
(7)בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952 – סעיף 22;
(8)בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961 – סעיפים 57 ו־57א;
(9)בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000 – סעיפים 3(ב), 4 ו־10;
(10)בחוק הבלו על דלק, התשי״ח–1958 – סעיף 26;
↗ חיצוניות: 27
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968 → חוק ניירות ערך
  • סעיפים 53 → חוק ניירות ערך #סעיף 53
  • ו־54 → חוק ניירות ערך #סעיף 54
  • בחוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978 → חוק הפיקוח על המטבע
  • סעיף 17 → חוק הפיקוח על המטבע #סעיף 17
  • בפקודת מס הכנסה → פקודת מס הכנסה
  • סעיפים 141א → פקודת מס הכנסה #סעיף 141א
  • 215 עד 220 → פקודת מס הכנסה #סעיף 215
  • בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963 → חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)
  • סעיף 98 → חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) #סעיף 98
  • בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 → חוק מס ערך מוסף
  • סעיפים 117(א) עד (ב2) → חוק מס ערך מוסף #סעיף 117
  • 117א → חוק מס ערך מוסף #סעיף 117א
  • ו־118 → חוק מס ערך מוסף #סעיף 118
  • בפקודת המכס → פקודת המכס
  • סעיפים 207 עד 215 → פקודת המכס #סעיף 207
  • בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952 → חוק מס קנייה (טובין ושירותים)
  • סעיף 22 → חוק מס קנייה (טובין ושירותים) #סעיף 22
  • בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961 → חוק מס רכוש וקרן פיצויים
  • סעיפים 57 → חוק מס רכוש וקרן פיצויים #סעיף 57
  • ו־57א → חוק מס רכוש וקרן פיצויים #סעיף 57א
  • בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000 → חוק איסור הלבנת הון
  • סעיפים 3(ב) → חוק איסור הלבנת הון #סעיף 3
  • 4 → חוק איסור הלבנת הון #סעיף 4
  • ו־10 → חוק איסור הלבנת הון #סעיף 10
  • בחוק הבלו על דלק, התשי״ח–1958 → חוק הבלו על דלק
  • סעיף 26 → חוק הבלו על דלק #סעיף 26
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות כלכליות ועבירות מס
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}} – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 53|סעיפים 53}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 54|ו־54}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המטבע|בחוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978}} – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המטבע#סעיף 17|סעיף 17}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}} – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 141א|סעיפים 141א}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 215|215 עד 220}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}} – {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 98|סעיף 98}};
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 117|סעיפים 117(א) עד (ב2)}}, {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 117א|117א}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 118|ו־118}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת המכס|בפקודת המכס}} – {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 207|סעיפים 207 עד 215}};
{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק מס קנייה (טובין ושירותים)|בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952}} – {{ח:חיצוני|חוק מס קנייה (טובין ושירותים)#סעיף 22|סעיף 22}};
{{ח:תת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים|בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961}} – {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 57|סעיפים 57}} {{ח:חיצוני|חוק מס רכוש וקרן פיצויים#סעיף 57א|ו־57א}};
{{ח:תת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}} – {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיפים 3(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 4|4}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 10|ו־10}};
{{ח:תת|(10)}} {{ח:חיצוני|חוק הבלו על דלק|בחוק הבלו על דלק, התשי״ח–1958}} – {{ח:חיצוני|חוק הבלו על דלק#סעיף 26|סעיף 26}};

9

עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003 → חוק מאבק בארגוני פשיעה
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה|חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}};

10

עבירות לפי חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952 → חוק הכניסה לישראל
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};

11

עבירה לפי סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 38(3) לפקודת התעבורה → פקודת התעבורה #סעיף 38
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 38|סעיף 38(3) לפקודת התעבורה}}.